הבלוג של אורנה שפטר

המגשרת

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין... +עוד

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין מידע משפטי, סיפורים מחדר הגישור, מקבוצות התמיכה ומחיי.

עדכונים:

פוסטים: 78

החל מיוני 2015

איך הייתם מגיבים, אם הייתם מגלים שנולד לכם תינוק, אחרי שכל חייכם הצהרתם לכל מי שאתם מכירים, שמסיבות אידיאולוגיות אתם לא רוצים ילדים?

לסוגיה הזו נדרשו לאחרונה בני זוג לשעבר, טל ובר (שמות בדויים) שמצאו עצמם מתמודדים זה מול זה בכל מה שקשור לתינוק שנולד לטל מזרעו של בר, ותיכף תבינו למה זה אפילו עוד יותר מסובך.

אל תעשי לי ילד

טל ובר בני 40 פלוס, היו בני זוג כ-7 שנים, מרביתן התגוררו יחד בדירתו של בר. הזוגיות שלהם עברה עליות ומורדות, פעם אחת אפילו נפרדו לתקופה, אבל בסופה חזרו להתגורר יחד. מתחילת הקשר ידעה טל שבר לא מעוניין בילדים והסכימה עם כך.

אם לא ממך אז מבנק הזרע

בגיל 40 השעון הביולוגי של טל התחיל לתקתק והיא החליטה שהיא רוצה להיות אם. היא ביקשה מבר שיתרום לה זרע, אבל בר סרב. טל התחילה תהליך של הפריה מתרומת זרע, בידעה שהיא עומדת לגדל ילד ללא אב. אמנם האמינה כי ילד צריך לגדול עם אב, אבל רצונה להיות לאם גבר על אמונתה זו. היתה ביניהם הסכמה כי במידה וטל תהרה היא עוזבת את דירת המגורים והם נפרדים. טל עברה מספר הזרעות שנכשלו, וחודש לאחר הכישלון האחרון מצאה עצמה בהיריון טבעי.

מי האב?

טל עזבה את הבית ובר נותר בדירתו המום, מבולבל וחסר אונים. ראשית הוא לא היה בטוח לחלוטין אם ההיריון אינו כתוצאה מההזרעות שטל עברה, ושנית לדבריו “הייתי יכול לחיות עם הספק שזה הילד מזרעי,  ובתנאי שלא אצטרך להכיר בילד. כאילו תרמתי זרע כמו הרבה אחרים שתרמו זרע“. בר לא סיפר למשפחתו וחבריו דבר במחשבה שבכך הסתיים העניין, ולדבריו “המשכתי לחיות בהסתגרות עם הידיעה שנתתי לפצצה מתקתקת לחיות בבית שלי, וכי טעיתי טעות מרה כשהאמנתי להבטחת טל כי במקרה שתהרה ממני היא תצא מחיי ולא תרצה ממני דבר.“.

לאחר עזיבתה של טל את הבית הם לא נפגשו, אבל התכתבו מספר פעמים במייל. טל: “כתבתי לו שאני מצטערת על הכל, ובמיוחד על זה שאני לא שם בשבילו כשהוא צריך חבר שיתמוך בו“. טל מספרת שהבינה שהטילה על בר פצצה. גם היום היא מסנגרת עליו בידיעה שעשתה לו עוול.

מיד לאחר הלידה הם נפגשו. בר אמר שהוא לא רוצה שום קשר עם הילד, לדבריו: “מבחינתי אבהות כפויה היא פטיש גדול על הראש“, בעוד טל הבהירה לו שהיא ממשיכה הלאה בתביעת אבהות. טל: “בקונפליקט בין מה חשוב יותר- הרצון של בר שהילד לא ידע שהוא אביו, לעומת החשיבות לילד שיהיה לו אב, היה לי ברור שטובת הילד על העליונה. חוץ מזה  אני מכירה את בר היטב, וידעתי שהוא יהיה אבא נהדר. יש לו כל כך הרבה מה לתת לילד…”. טל החליטה שהפעם הרצון של בר לא להיות הורה אינו גובר על אמונתה.

הם נפגשו שוב. עכשיו בר אמר שהוא מבין שבמידה והילד שלו אין לו ברירה והוא יתפקד כאב. בר הציע ללכת לגישור כדי להגיע להסכם הורות, ולאחר מכן היה מוכן לעשות בדיקת אבהות.

בר  עבד על הכנת הסכם במשך חודשיים. טל שהרגישה שהזמן רץ ולא קורה כלום, אך לא טרחה לברר עם בר מה התקדם. כדי לעורר את בר היא פנתה לבית המשפט והגישה בקשה במעמד צד אחד לעיכוב יציאה מהארץ. טל לא ידעה שבמשך הזמן הזה בר פנה לעו”ד ואף הכין טיוטת הסכם. ביום בו הודיעו לו כי ההסכם מוכן, הגיעה אליו הבקשה שטל הגישה לבית המשפט.

בית המשפט!

למרות שבסוף הדיון ניתן צו לקיום בדיקת אבהות, שני הצדדים יצאו בטראומה מהדיון בבית המשפט. בר: “היה לי קשה עם זה שהצו הוצא לא בפני. כיוון שלא נתנו לי לדבר אלא רק להיחקר, זה הוריד לי את מערכת האימון בבית המשפט“. טל: “לראות את שנינו במצב הזה היה מזעזע. בעיקר האשמתי את עצמי שהבאתי אותנו לסיטואציה בה החיים שלנו נידונים בבית משפט ע”י שני ליצנים שחשבו שהם בסרט הוליוודי. ישבתי כל הדיון עם הראש ברצפה ורציתי לצרוח שיפסיקו עם זה ולברוח“. בסוף הדיון עוה”ד של בר ניגש לעוה”ד של טל ואמר לו: “הלקוחה שלך מניפולטיבית בעוד הלקוח שלי נאיבי. אני אישית ארדוף אחריה בגלל זה“.

יחידת הסיוע

שלושה שבועות לאחר הדיון נפגשו טל ובר אצל העובדת הסוציאלית ביחידת הסיוע. מבחינתם הפגישה הזו היוותה נקודת מפנה. בר מספר שהיא דיברה איתו על זה שהוא צריך להפסיק לכעוס כי זה לא מועיל לאף אחד מהם. טל הבינה שחשוב שלכל אחד מהם יהיה מקום לדבר בלי אגו, וככה היא רוצה שהם יטפלו בסיטואציה. הם חתמו על עיכוב הליכים, ובאותו יום העביר בר לטל רשימה של מגשרים. בסוף הם בחרו אותי.

med 1

גישור זוגי

טל ובר הגיעו לחדר הגישור כשהילד היה בן 5 חודשים. קודם כל ראיתי שהם חברים טובים. למרות כל מה שעברו אי אפשר היה להתעלם מהקשר והחיבה שיש ביניהם. הם נהנו להעלות זיכרונות משותפים, לצחוק, ישבו צמודים זה לזה ולא נמנעו ממגע קל. טל גילתה הבנה רבה לכעס של בר. לדבריה: “אני רואה אותו עצוב ונהיה לי רע“. היא רק ביקשה”: “שישנא אותי ולא את הילד“.

כשביקשתי מבר להסביר מדוע הוא מבקש להגיע להסכם לפני בדיקת האבהות הוא אמר: “אני חושב שעבר יותר מידי זמן להיות מחוץ לחיי הילד. אם הוא הילד שלי, אני מעדיף לא לאבד עוד זמן על יצירת ההסכם, אלא להתחיל להיות אתו בקשר מיד“.

חותמים על הסכם גישור

תוך 10 ימים נחתם הסכם גישור! בר התעקש על דמי מזונות נמוכים. לדבריו: “זה תיקון לעניין הכפיה, ככה אני מרגיש שפחות נכפה עלי. תמיד אפשר לתת יותר אם רוצים“. גם טל הסכימה לזאת: “אם ההתפשרות על כסף תתקן טיפה ממה שעשיתי לו, אז זה כדאי. תמיד היה נדיב איתי ואני מאמינה שיהיה נדיב גם עם הילד“. בר: “זה שההסכם לא סימטרי ואני יודע שבבית משפט היא היתה יכולה לקבל תנאים יותר טובים, זה היה הגשר בזכותו היינו יכולים לשבת באותו שולחן ללא עו”ד“.

בדיקת אבהות

חודש לאחר מכן נפגשו בר והילד לראשונה בבית החולים בזמן בדיקת האבהות. לדבריו: “אני רואה את התפנית ביום בו ראיתי את הילד. מאז הכל נהיה קל…מאותו רגע שפגשתי אותו והיה לנו קליק, לא אכפת לי מה אנשים חושבים. הילד הזה נותן לי כח להתמודד עם הרבה דברים. הוא מוסיף לי גם חרדות ואחריות שלא רציתי, אבל כל סדר העדיפויות שלי השתנה.”

למרות שתשובה לבדיקת רקמות לוקחת מעל חודש, מהיום בו בר והילד נפגשו לראשונה, ועוד בטרם הגיעה התשובה לבדיקת האבהות, בר החל להיפגש עם הילד בקביעות. לאחר שהגיעה התשובה החיובית לבדיקה, שיתף בר את משפחתו וחבריו בידיעה שהוא אב ויש לו ילד מטל. לאחר שניתן צו הורות אושר ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה וההורים מקיימים את כל ההסכמות שבו.

סוף טוב

אז מה למדנו מההורים הנהדרים האלו? קודם כל את כל הקלישאות הרגילות כגון “מה שלא הורג אותנו מחשל אותנו”, “NEVER SAY NEVER” ועוד…

אבל, גם שלמעשים יש השלכות, וגם אם לא רצינו בהם צריך לקחת עליהם אחריות.

ראינו שאידיאולוגיה זה חשוב, אבל שהמציאות חזקה יותר מכל פילוסופיה.

נוכחנו שאפשר להבין מה הצד השני חש ולהרגיש בכאבו  וגם שאפשר לוותר כדי להתפשר.

בעיני המסקנה הכי חשובה היא שאין תחליף לאהבה ולקשר פיזי. למרות שתפיסת העולם של בר לא השתנתה, מהיום שבו הוא פגש את הילד הוא נפגש גם עם עולם הרגשות החבוי של האבהות שלו, ובזכות האהבה שחש לילדו הצליח ויצליח להתמודד עם המצב שנכפה עליו.

אורנה שפטר, עו”ד ועו”ס, מגשרת זוגית ומשפחתית.

רחוב היצירה 3 (בית שאפ) רמת-גן.

טלפונים: 03-6962453, 050-5794548.

עוד מהבלוג של אורנה שפטר

תצוגה מקדימה

האם ניתן לחתום על הסכם למזונות ולמשמורת לפני שילד נולד?

מאת: נטלי ברדוגו, עו"ד המשפחה היום כבר אינה מורכבת בהכרח מזוג, גבר ואישה הנשואים ומביאים ילדים. המציאות היום היא שונה ומכתיבה פתרונות שונים מהבאת ילדים לעולם לאחר נישואים...

טובת הילדים בהליכי גירושין

רבות דיברו על טובת הילדים בהליכי גירושין, טובת הילדים, הפכה לסלוגן ואף למס שפתיים אצל אנשי מקצוע רבים. פעמים רבות, כששני הצדדים מתגרשים ויש להם ילדים, בני הזוג נכנסים...

תצוגה מקדימה

אלימות כלכלית לאחר גירושין

מאת: הילה נדב, עו"ד אנחנו שומעות בכותרות על אלימות כלכלית ולא מבינות מהי ובכלל כלכלה נשמע כמשהו לא מאיים מהי אותה תופעה ומדוע היא נקראת כך? אלימות כלכלית הינו סוג של אלימות נפשית,  במסגרתה הגבר מנסה לשלוט באישה תוך כדי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה