הבלוג של אורנה שפטר

המגשרת

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין... +עוד

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין מידע משפטי, סיפורים מחדר הגישור, מקבוצות התמיכה ומחיי.

עדכונים:

פוסטים: 77

החל מיוני 2015

נטלי קטן

האם האחריות ההורית מסתכמת בכלכלת הילד? התשובה לכאורה היא טריוויאלית, ברור שלא. ברור שלילד אין רק צרכים פיזיים אלא גם צרכים מנטליים. כל ילד רוצה ושואף שיהיו לו שני הורים, שיהיו שם בשבילו. זכותו של הילד לקשר חם ושוטף עם שני הוריו הוכרה באמנה לזכויות הילד, ומחקרים מצביעים על כך שקשר יציב ועקבי של הילד עם שני ההורים שלו הוא קריטי להתפתחותו.  הזכות להיות בקשר עם שני ההורים היא קודם כל זכותו של הילד. האחריות, אם כן היא אחריות של ההורה.

כאשר שני ההורים מנהלים משקי בית נפרדים, המשמורת (ביותר מ-90% מן המקרים) הנה בידי האם, כאשר לאב נקבעים הסדרי ראיה. התסריט החיובי הוא שהסדרי הראיה מתקיימים כסדרם והכל בסדר, אבל קיים גם תסריט שלילי בו יכולות להיווצר  שתי סיטואציות ששתיהן קשות, האחת, ההורה המשמורן מונע מן ההורה שאינו משמורן לראות את הילד. השניה, ההורה שאינו משמורן נמנע מלבקר את הילד ומסרב להיות עמו בקשר. במאמר זה נתרכז בסיטואציה השניה.

האם ההורה לו נקבעו הסדרי ראיה “רשאי” לראות ילדו, או שיש לו חובה לכך מן הבחינה המשפטית ולא רק מן הבחינה המוסרית? הניסיון מלמד כי ברבים מהסכמי הגירושין נוקטים במילה “רשאי”. הראציונל הוא כי הסדרי הראיה הם זכות של ההורה ולא חובה, פריווילגיה של ההורה. בנוסף,  בתי המשפט לא ששים להורות על נקיטת סנקציות בגין הפרת הסדרי ראיה במסגרת הסכמים. ההנחה היא ש”רוח טובה” שוררת בין הצדדים וחבל לחבל בה. בפועל, המציאות הנה כי ברבים מן המקרים מוגשת תביעה לאכיפתם של הסדרי הראיה.

מהי תביעה לאכיפת הסדרי ראיה, המטרה היא שההורה שאינו משמורן יבצע את הסדרי הראיה? התביעה מוגשת לבית המשפט ומטרתה לנקוט בסנקציות כנגד ההורה המפר. דרך עקיפה היא להגיש תביעה להגדלת מזונות. זה המקום לציין כי מעבר להגדלת מזונות או מימון שמרטף ניתן לחייב את האב ב”דמי טיפול” שכן קיימת פגיעה בפוטנציאל ההשתכרות של ההורה המשמורן עקב היעדרויות מן העבודה כאשר הילד חולה למשל, ובטווח הארוך שעות העבודה נפגעות ופוטנציאל ההשתכרות עם הזמן נשחק.

אלו סנקציות קיימות כנגד ההורה המפר? כיום אין חוק המסדיר את אכיפת הסדרי הראיה. ולמעשה, עצוב לומר כי הרשויות כמעט ואינן נוקטות צעדים כנגד הורים המפרים את הסדרי הראיה. אם כי קיימת מגמה המצביעה על שינוי.

קיימת הצעת חוק לאכיפת הסדרי הראיה משנת 2011.  בדברי ההסבר להצעת החוק מובהר כי “מחקרים רבים שנעשו בעולם הראו שוב ושוב את מידת הפגיעה הנגרמת בראש ובראשונה לילד, אשר לא זוכה לקיים קשר תקין וסדיר עם ההורה האחר” בהצעת החוק מוצע כי הימנעות מקשר תהווה עוולה בנזיקין שכן מוטלת חובה חוקית על ההורים לנהוג כהורים מסורים וברור כי הימנעות מקשר פוגעת בילד וגורמת לו נזק נפשי כבד.  כמו כן, מוצע כי הורה המפר את הסדרי הראיה יישא בפיצוי להורה הנפגע בסך של בין 500-2,000 ₪ בגין כל מפגש שלא התקיים. כן מוצע כי ההורה המפר ישיב להורה הנפגע את זמן המפגש תוך התחשבות בזכות הילד לקשר עם שני הוריו. בנוסף קיימת אפשרות להפנות את ההורה המפר ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או לגורם מטפל אחר לקבלת סיוע בחיזוק הקשר עם הילד. הצעת החוק כאמור עדיין הינה בגדר הצעה בלבד.

בפועל, קיימת פסיקה כאמור, שמתחילה לשנות את המגמה. עקרונית, ניתן לקנוס את ההורה הנמנע ואף להטיל עליו מאסר (מכח פקודת ביזיון בית המשפט) . כמו ניתן לבקש להורות על צמצום הסדרי הראיה בשל אי קיומם. לאחרונה, קיימת מגמה בה נפסק פיצוי עבור הפרת הסדרי הראיה. הפיצוי יכול להיות שייקבע בהסכמה ע”י שני ההורים לקופת חיסכון עבור הילד, או פיצוי הדדי. הפיצוי יכול לנוע בין מאות שקלים לאלפי שקלים כמו המתווה המוצע בהצעת החוק. חשוב לציין כי הפיצוי יכול שיהיה מוטל הן על ההורה המונע את הקשר והן על סרבן הקשר. ההורה הסרבן אינו יכול “להאשים” את הילד באי קיום הסדרי הראיה (בפסק הדין דובר על ילד בן 8). הגשת תביעה נזיקית בגין מניעת קשר, היא לא פשוטה, ופעמים רבות נדחית בשל קשיים בהוכחתה של התביעה כגון רכיב הנזק, תנאי ההתיישנות וכו’.

לסיכום, המגמה היום רואה את  חלוקת זמני ההורות בין ההורים כאחריות הורית של ההורים כלפי ילדם. הסדרי הראיה נתפשים יותר ויותר כזכות של הילד, וישנה התקדמות לקראת התפישה שעל הסדרי הראייה להיאכף, בדרך של הטלת “קנס” אם כי עדיין כמוצא אחרון. על אף שקיימת הכרה בחשיבותם של הסדרי הראיה, עדיין אין חוק בישראל המסדירם. פסקי הדין הקיימים מצביעים על הטלת קנסות במקרי קיצון בהם ההורה המשמורן מונע את הקשר עם ההורה האחר. על מנת להקטין חיכוכים עתידיים ניתן מראש לקבוע בהסכמה סנקציה בגין הפרת הסדרי ראיה ולאשרה, לא תמיד הסנקציה תאושר.

 העידן המודרני מקדש את ה”אני”. בעידן שבו הפרנסה משחקת תפקיד חשוב בחיים, כל חבלה בה היא קריטית. שני הורים המנהלים משקי בית נפרדים נתקלים בסוף החודש במסכת הוצאות בלתי נגמרת. ככל שחולפות השנים, ההוצאות גדלות. 

עו”ד נטלי ברדוגו, טל: 054-5777088. פקס: 03-5201201 דוא”ל [email protected]

עוד מהבלוג של אורנה שפטר

תצוגה מקדימה

האם ניתן לחתום על הסכם למזונות ולמשמורת לפני שילד נולד?

מאת: נטלי ברדוגו, עו"ד המשפחה היום כבר אינה מורכבת בהכרח מזוג, גבר ואישה הנשואים ומביאים ילדים. המציאות היום היא שונה ומכתיבה פתרונות שונים מהבאת ילדים לעולם לאחר נישואים...

טובת הילדים בהליכי גירושין

רבות דיברו על טובת הילדים בהליכי גירושין, טובת הילדים, הפכה לסלוגן ואף למס שפתיים אצל אנשי מקצוע רבים. פעמים רבות, כששני הצדדים מתגרשים ויש להם ילדים, בני הזוג נכנסים...

תצוגה מקדימה

אלימות כלכלית לאחר גירושין

מאת: הילה נדב, עו"ד אנחנו שומעות בכותרות על אלימות כלכלית ולא מבינות מהי ובכלל כלכלה נשמע כמשהו לא מאיים מהי אותה תופעה ומדוע היא נקראת כך? אלימות כלכלית הינו סוג של אלימות נפשית,  במסגרתה הגבר מנסה לשלוט באישה תוך כדי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה