הבלוג של אורנה שפטר

המגשרת

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין... +עוד

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין מידע משפטי, סיפורים מחדר הגישור, מקבוצות התמיכה ומחיי.

עדכונים:

פוסטים: 77

החל מיוני 2015

תמונה מידין1

בשנים האחרונות קיים כאוס מוחלט בנושא המשמורת על ילדים שהוריהם נמצאים בהליך פרידה או גירושין.

במה דברים אמורים?

בעבר הלא רחוק כאשר בני זוג פתחו זה כנגד זו בהליך גירושין, בעיקר כאשר האשה הגישה תביעות, לרבות תביעת משמורת, בד בבד עם הגשת תביעת המשמורת הוגשה בקשה במעמד צד אחד למתן צו למשמורת זמנית של הילדים בידי האם. על פי רוב ביהמ”ש נהגו להוציא, כמעט אוטומטית, צו למשמורת זמנית של הילדים אצל האם, אף בטרם התבקשה או התקבלה תגובתו של האב לבקשת האם וזאת, בהתבסס בעיקר על החוק הקובע את “חזקת הגיל הרך”.

מה בעצם קובע החוק ומהי אותה “חזקת הגיל הרך”?

בסעיף 24 לחוק בכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב – 1962 (להלן: “החוק”) נקבע כי “היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט.” (ה.ש.ה.ג.)

בסעיף 25 לחוק נקבע כי ” לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.” (ה.ש.ה.ג.)

חזקת הגיל הרך הינה בעצם הקביעה בחוק כי עד גיל 6 הילדים יהיו במשמורת אמם (למעט בנסיבות חריגות).

בשנים האחרונות (לאחר שהוגשו המלצותיה של ועדת שניט בחודש 12/11 ופורסמו בחודש 1/12) ביהמ”ש אינם ממהרים להוציא צווים למשמורת זמנית במעמד צד אחד ומבקשים לא רק את תגובתו של האב לבקשה,  אלא שלעיתים קרובות אף מבקשים חוות דעת של עו”ס (מיחידת הסיוע שליד ביהמ”ש ו/או של פקידת סעד ממחלקת הרווחה) בטרם ניתנת החלטה כלשהי בעניין המשמורת הזמנית של הילדים.

ומה היו המלצותיה של ועדת שניט?

הוועדה המליצה לשר המשפטים דאז לנסח מחדש את החוק ולבטל את “חזקת הגיל הרך” באופן גורף ולא להמיר אותה בכל חזקה חלופית אלא לקבוע שותפות באחריות ההורית למימוש זכויות הילד.  המלצות הוועדה התבססו על מחקרים פסיכולוגיים המראים שילדים הנותרים בקשר שוויוני עם שני ההורים, לאחר הגירושים, מתפתחים באופן דומה לילדים שהוריהם לא התגרשו וחיים יחדיו.

ביהמ”ש החלו לפעול בהתאם להמלצות הוועדה ויצאו לעיתים מנקודת מוצא כי המשמורת על הילדים הינה משותפת והורה שמבקש משמורת יחידנית אצלו צריך להילחם על כך ולהוכיח מדוע הדבר עולה בקנה אחד עם טובת ילדו. יתרה מכך, לאחרונה ניתן אף למצוא בביהמ”ש גישה של אי פסיקת משמורת לאף אחד מההורים.

ואולם, הלכה למעשה, החוק עצמו לא תוקן ולא שונה עד היום. הצעת החוק שהועלתה לאחרונה בכנסת לביטול הסעיף בחוק הקובע את חזקת הגיל הרך נדחתה.

לכן קבע ביהמ”ש העליון,  כי כל עוד לא שונה החוק יש לפסוק בהתאם לחזקת הגיל הרך “אנו אין לנו אלא החוק כמות שהוא, ולפיו חלה בענייננו, בקטין שטרם מלאו לו שש, חזקת הגיל הרך. לסתירת חזקה זו מסיבות מיוחדות, על פי סיפת סעיף 25 לחוק, יש צורך בראיות כבדות משקל, מטבע הדברים” (בע”מ 1858/14 פלוני נ’ פלונית) .

יש לציין, כי המאבק על משמורת הילדים לרוב אמיתי ואף כואב מאד בעיקר לאותו הצד שאינו זוכה במשמרות על ילדיו ואולם, לעיתים מאבק זה הינו מלאכותי ונובע בראש ובראשונה מהרצון של האב להפחית בחיוב המזונות שעליו לשלם עבור ילדיו וזאת, בהתאם לפסקי דין שניתנו בעת האחרונה בהם נקבעה הפחתה של חיוב האב במזונות, עד כדי אפס מזונות. בימים אלו  כולנו ממתינים לפסיקתו של ביהמ”ש העליון בסוגייה זו של הפחתת המזונות במצב של משמורת משותפת או כאשר לא נקבעת בכלל המשמורת.

אין כל ספק כי מצב הדברים, כפי שקיים כיום במדינת ישראל, מביא לחוסר  וודאות וכאוס מוחלט בכל הנוגע לסוגיית המשמורת (וגם לסוגיית המזונות)  ומקשה מאד הן על ההורים עצמם והן על עורכי הדין העוסקים בתחום ענייני המשפחה להגיע להסכמות בענייני המשמורת או לנסות להעריך את הכרעתו של ביהמ”ש בסוגייה זו.

כולי תקווה כי בקרוב ימצא פתרון גורף וחד משמעי לסוגייה זו, אם על ידי המחוקק ואם על ידי ביהמ”ש העליון. פתרון אשר יסדיר את המצב הקיים ואת חוסר הוודאות. עד אשר יימצא פתרון גורף וחד משמעי ויוחלט האם חזקת הגיל הרך שרירה וקיימת או לא? ניאלץ להתמודד עם המצב הקיים ולנצח במאבק של כל אחד או אחת מלקוחותינו למען ילדו והשגת המשמורת עליו.

 

הילה גורן, עו”ד ומגשרת מוסכמת בענייני משפחה. רח’ המלכים 42, רמת השרון. טל’: 054-8054140 , [email protected] , www.hgl.co.il.

 

 

 

עוד מהבלוג של אורנה שפטר

תצוגה מקדימה

האם ניתן לחתום על הסכם למזונות ולמשמורת לפני שילד נולד?

מאת: נטלי ברדוגו, עו"ד המשפחה היום כבר אינה מורכבת בהכרח מזוג, גבר ואישה הנשואים ומביאים ילדים. המציאות היום היא שונה ומכתיבה פתרונות שונים מהבאת ילדים לעולם לאחר נישואים...

טובת הילדים בהליכי גירושין

רבות דיברו על טובת הילדים בהליכי גירושין, טובת הילדים, הפכה לסלוגן ואף למס שפתיים אצל אנשי מקצוע רבים. פעמים רבות, כששני הצדדים מתגרשים ויש להם ילדים, בני הזוג נכנסים...

תצוגה מקדימה

אלימות כלכלית לאחר גירושין

מאת: הילה נדב, עו"ד אנחנו שומעות בכותרות על אלימות כלכלית ולא מבינות מהי ובכלל כלכלה נשמע כמשהו לא מאיים מהי אותה תופעה ומדוע היא נקראת כך? אלימות כלכלית הינו סוג של אלימות נפשית,  במסגרתה הגבר מנסה לשלוט באישה תוך כדי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה