הבלוג של אורנה שפטר

המגשרת

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין... +עוד

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין מידע משפטי, סיפורים מחדר הגישור, מקבוצות התמיכה ומחיי.

עדכונים:

פוסטים: 77

החל מיוני 2015

אורנה קטןhila small

במדינה בה מעל 11,000 זוגות התגרשו בשנת 2015, ואחוז הגירושין מתקרב ל-40%, (מספר זה אינו כולל את הזוגות הלא נשואים שנפרדו), אי אפשר להתעלם מתהליכי הפרידה והגירושין הקיימים, היות והם נוגעים במספר גבוה של מבוגרים וילדים.

 גירושין כוללים בחובם אספקטים מרובים: הנושא ממוני בעניין חלוקת הרכוש, משמורת ילדים או אחריות הורית משותפת, גובה מזונות ילדים, השתתפות במדור ילדים, חלוקת זמן הורית, אפוטרופסות, חזקת הגיל הרך (משמורת ילדים עד גיל 6 תהיה נתונה לאם), טובת הילדים, מרוץ הסמכויות, ומתן גט רק על פי הדין הדתי (כאשר נשים יהודיות לא יכולות להתגרש ללא הסכמת הבעל).

בישראל הוקמו בעשר השנים האחרונות שתי וועדות חשובות שעסקו בנושא, 2005- וועדת שניט בנושא האחריות ההורית לגירושין, 2006- וועדת שיפמן בנושא דיני המזונות בישראל. שתי הוועדות הגישו את מסקנותיהן, אולם למרות שטרם שונתה החקיקה בנושאים אלו, מורגשת דרישה מן “השטח” לשינוי ברוח מסקנות הוועדות, בעיקר מצד אבות גרושים. גם בפסיקה רואים ניצני שינוי מצד שופטים בעיקר בבתי המשפט לענייני משפחה.

בדיון בנושא “חזקת הגיל הרך” שנערך ב”מרכז רקמן” באוניברסיטת בר אילן לפני מספר ימים, ביקשה פרופ’ רות הלפרין-קדרי, ראשת המרכז, להתריע בפני הסכנות בפניהן יעמדו אמהות וילדים באם חזקת הגיל הרך תבוטל. לדבריה מחקרים בעולם מראים שכמות הזמן בהן שוהה הילד עם ההורה הלא משמורן אינה משפיעה על התפתחותו, בעוד שמידת הסכסוך, משך הסכסוך, היעדר היציבות בחיי הילד ומצב כלכלי קשה, הם הגורמים העיקריים המשפיעים על התפתחותו התקינה של הילד.

לדעתה מסקנות הוועדות עוד בטרם שינוי החוק הפוכות מתוצאות מחקרים אלו, והן הביאו להסלמת הסכסוכים בבתי המשפט. כיום אבות רבים מבקשים משמורת משותפת על ילדיהם במטרה להפחית או לבטל את תשלום מזונות הילדים. אולם הנתונים היבשים מצביעים על כך שנשים משקיעות יותר זמן ומאמץ בילדים ובעבודות הבית, ולכן השוויון בפועל אינו אמיתי. מכאן לדעתה תוצאות השילוב בהמלצות שתי הוועדות יחד יביאו לעוני מתגבר של ילדים להורים גרושים.היא הדגישה כי דבריה מכוונים לסכסוכי גירושין בבתי המשפט ולא למצב בו יש הסכמות למשמורת משותפת בין ההורים הכוללות שיתוף פעולה, תקשורת טובה, סמיכות מגורים ותנאים כלכליים המאפשרים זאת. במצב כזה מאשרים מחקרים כי זהו הסדר מיטיב הממזער נזקים רגשיים לילדים. אולם בפועל, בישראל, אלו מקרים חריגים בלבד. לתפיסתה אי אפשר לקדם רק את נושא ביטול חזקת הגיל הרך ולהתעלם מהתשתית המשפטית והחברתית הקיימת בישראל. רפורמה בנושא הגירושין צריכה לכלול את כל האספקטים בתחום, ולטפל במצב הבסיסי הלא שוויוני והמפלה של נשים בתחום הגירושין.

עו”ד שמואל מורן, היה חבר בוועדת שניט. בדבריו חידד כי וועדת שניט לא התייחסה רק לביטול חזקת הגיל הרך או לפרשנות לפיה קשר טוב עם שני ההורים משמעו חלוקת זמן שוויונית בין ההורים. הוועדה תרמה גם לשינויים בטרמינולוגיה, הסכימה על הצורך של הילד בחייו בשני הוריו, בקשר טוב בין שני ההורים וכן נתנה פרמטרים למושג טובת הילד והמליצה לעגן אותם בחקיקה.בנוסף, המליצה הוועדה כי במקרים בהם בית המשפט לא מסוגל להחליט מי הבית העיקרי של הילד או איך תהיה חלוקת הזמן, עליו לאמץ את כלל “שובר השוויון” לפיו חשוב לשמור על היציבות וההמשכיות בחיי הילד, היות ושותפות ההורים מתחילה בלידה ומתעצבת בהמשך חייו ולכן מתבקש מכך שהיא תמשיך באותו אופן גם בזמן הגירושין ולאחריהם.לבסוף, דו”ח הוועדה קבע גם כי חלוקה שוויונית בזמן לא יכולה להתקיים ללא סידור כלכלי, קרי, צרכיו הכלכליים של הילד צריכים להתמלא, ולכן לא דובר שם על ביטול דמי מזונות.

 אחד הפסיכולוגים שהשתתף בדיון הזכיר כי גירושין הם מצב רע לכולם, ואי אפשר להתגרש ולומר שהגירושין לא אמורים לפגוע בהורות. עניין אחד הוא כאשר משמורת משותפת מבוססת על חברות, כבוד הדדי ואחריות משותפת, ועניין אחר הוא כאשר ההורים מתדיינים על משמורת משותפת בבית המשפט, והמשמעות של זה כלפי הילד, היא כאילו הם הולכים עליו מכות. לדבריו אף אדם נורמלי לא חי מבחירה בשני בתים, לכן חלוקת הילדים בין שני בתים היא עוול עבורם, כי גם לילד כמו למבוגר צריך להיות רק בית אחד. לא יכול להיות מצב בו רק כדי לומר שאני הורה טוב, נייצר לילד מיקום מקביל.אין ויכוח כי הקשר של הילדים עם האם חזק יותר בגיל הרך. יש הרבה השערות מאיזה מקום זה נוצר: מלידה? DNA? דטרמיניזם? תרבות? חינוך? פטריאכליות?… בכל מקרה זה עיוות חברתי שאסור לתקן אותו על חשבון הגב של הילדים.

 שופטת בדימוס שהשתתפה בדיון התריעה כי העליה בשינוי מתכונת בית המשפט לענייני משפחה בהתייחסות ליחסי הורים וילדים, יחד עם הכבדתה על בית המשפט, יצרה עליה בעוצמות הסכסוך שהביאה לריבוי בכמויות ההתדיינויות, הארכת משך זמן הסכסוך, והכבדה לא רק על ההורים אלא גם על הילדים. כך נוצר פרדוקס לפיו המתכונת החדשה לא תואמת את טובת הילדים, בנוסף, רק במקרים מעטים קולם של הילדים ורצונותיהם נשמעים באופן ישיר. לכן לדעתה, גם כאשר מדובר בהסכמי גירושין צריך לתת מקום להשתתפותם של הילדים בתהליך הגירושין. אם בעבר מרבית סכסוכי הגירושין היו בתחום הרכוש והחטיפה, היא רואה כיום את קשר ישיר בין סכסוכי משמורת משותפת לגובה דמי המזונות. בפועל הקורבנות הן לא רק הנשים אלא הילדים.

ועכשיו לדעתנו האישית המבוססת על העבודה בפרקטיקה הפרטית:

כפי שבית המשפט מגלה רגישות לקולות העולים מן השטח ונענה להם בחלקם, גם הפרקטיקה צריכה להתאים את עצמה לקולות אלו ולהתגמש בהתאם, הכל בתחומי ההוגנות וטובת הילדים והוריהם.

 אולם, פעמים רבות לצערנו צמד המילים משמורת משותפת עולה במטרה לשמש כאמצעי לחץ ושליטה ולא מתוך רצון ממשי לקיים את המשמורת המשותפת. בנוסף, הדעה הרווחת לפיה משמורת משותפת משמעה הקטנת מזונות, מובילה גם היא לרצות בה בכדי לשפר עמדות וכטקטיקה במו”מ.

 בחדר הגישורי, צמד המילים “משמורת משותפת” אינן מילים גסות, ויש להתייחס אליהן ברצינות, כל זמן שהכוונות העומדות מאחוריהן כנות וגם עומדות במבחן המציאות. היות ונמצא כי במרבית המדינות בהן הייתה עדיפות למשמורת משותפת בתוך תקופה קצרה חזרו הילדים להתגורר עם אמם, יש לבנות בהסכמי הגירושין מנגנונים מתאימים שלא יאפשרו שינוי בתנאי משמורת המשותפת ללא התאמה לתנאים האחרים שבהסכם הגירושין.

 בנוסף, חשוב להבין את ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות:

 אמהות צריכות להבין כי היותן משמורניות יחידות לא נותן להן “בעלות” על הילדים, ועפ”י סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, כל החלטה בנושא בריאותו, חינוכו וגידולו של הקטין נלקחת ע”י שני הוריו במשותף ולא משנה מי מהם הוא ההורה המשמורן.

 אבות צריכים להבין כי למשמורת משותפת יש תנאים שהם צריכים לעמוד בהם. תנאים אלו כוללים בין השאר חלוקה שווה פחות או יותר של זמן ושל מטלות בזמן שהילדים נמצאים אצלם, תקשורת אפקטיבית עם האם, מגורים סמוכים זה לזה, והבנה שאין אפס מזונות גם במקרים של משמורת משותפת  וזאת ממספר סיבות:

 1. כל עוד לא תשתנה החקיקה, ובנושאי נישואין וגירושין נסתמך על הדין האישי, קרי דין תורה לגבי היהודים, ולא על הדין הכללי כפי שמופיע בסעיף 3א’ לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959, אין אפס מזונות גם במשמורת משותפת, אלא בהסכמת שני הצדדים ובאישור בית המשפט.

2. במצב של משמורת משותפת לא כל צורכי הילד מתחלקים בדיוק שווה בשווה בין שני ההורים, למשל: תשלומים לגנים, צהרונים, חוגים ובתי ספר משולמים באמצעות כרטיס אשראי אחד. כך גם לגבי צורכי לימוד, ביגוד, הנעלה, מתנות עבור חברי הילדים ושאר הוצאותיהם. כדי שההורים לא יתעסקו כל יום בחשבונאות ביניהם, יש צורך בסכום בסיסי קבוע שיועבר לאחד הצדדים. אפשר גם לפתוח חשבון בנק משותף רק לעניין זה, אבל כאן האמון בין ההורים צריך להיות מקסימלי.

3. ההבנה שבמשמורת משותפת אין הכוונה לכפילות מוחלטת בכל, אלא מדובר על תחזוקה משותפת של ההורים ב”מפעל” שנקרא ילדים המתגוררים בשני בתים נפרדים, במגבלות של הכנסות שני ההורים, פערי ההכנסות (אם יש) ביניהם והיכולת למלא את כל צרכי הילדים בדרך זו.

4. והכי חשוב לוודא שכתוצאה מהמשמורת המשותפת צורכי הקטין ממולאים במלואם וזה לא מרע את מצבו של הקטין ומוביל אותו לעוני.

 מבחינתנו הרצוי היה שתעשה חקיקה שתשלב בחובה את כל האספקטים הקשורים לגירושין המפורטים לעיל, תוך שימת דגש על טובת הילד וקביעת קריטריונים מובהקים שיגדירו את המושג “טובת הילד” .

אנו ממליצות לעוסקים בפרקטיקת דיני המשפחה, בכדי למנוע תסכול מתמשך של כל הצדדים, הורים וילדים,  להתנהל בזהירות רבה ולהגיע מחד להסכמים שישמרו על צורכיהם הנפשיים והכלכליים של הילדים, ומאידך, יאפשרו לשני ההורים הורות מספקת וזאת תוך כדי שמירה על שיח מכבד ומאפשר של כל המעורבים .

אורנה שפטר, עו”ד, עו”ס ומגשרת זוגית ומשפחתית, רח’ היצירה 3 (בית שאפ) ר”ג, 03-6962453, 050-5794548, אתר:  http://os-gishur.co.il/ 

הילה נדב, עו”ד ומגשרת טל 050-9905509 ,03-5095108 פקס ,  072-2765754

מייל:[email protected]  אתר: www.nadavlaw.com

 

עוד מהבלוג של אורנה שפטר

תצוגה מקדימה

האם ניתן לחתום על הסכם למזונות ולמשמורת לפני שילד נולד?

מאת: נטלי ברדוגו, עו"ד המשפחה היום כבר אינה מורכבת בהכרח מזוג, גבר ואישה הנשואים ומביאים ילדים. המציאות היום היא שונה ומכתיבה פתרונות שונים מהבאת ילדים לעולם לאחר נישואים...

טובת הילדים בהליכי גירושין

רבות דיברו על טובת הילדים בהליכי גירושין, טובת הילדים, הפכה לסלוגן ואף למס שפתיים אצל אנשי מקצוע רבים. פעמים רבות, כששני הצדדים מתגרשים ויש להם ילדים, בני הזוג נכנסים...

תצוגה מקדימה

אלימות כלכלית לאחר גירושין

מאת: הילה נדב, עו"ד אנחנו שומעות בכותרות על אלימות כלכלית ולא מבינות מהי ובכלל כלכלה נשמע כמשהו לא מאיים מהי אותה תופעה ומדוע היא נקראת כך? אלימות כלכלית הינו סוג של אלימות נפשית,  במסגרתה הגבר מנסה לשלוט באישה תוך כדי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה