הבלוג של law1234

law1234

עורך דין רגב אלקיים הנו שותף וממייסדי משרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'. עו"ד אלקיים הנו בעל ניסיון רב במתן ייעוץ משפטי שוטף וליווי מקיף לחברות, עסקים ואנשים פרטיים בתחום המשפט המסחרי ובכלל זה נדל"ן, תאגידים,... +עוד

עורך דין רגב אלקיים הנו שותף וממייסדי משרד עורכי דין: שרף, אלקיים ושות'. עו"ד אלקיים הנו בעל ניסיון רב במתן ייעוץ משפטי שוטף וליווי מקיף לחברות, עסקים ואנשים פרטיים בתחום המשפט המסחרי ובכלל זה נדל"ן, תאגידים, אגודות שיתופיות, צוואות וירושות וייצוג בבתי משפט.

עדכונים:

פוסטים: 69

החל ממאי 2014

 

נסו לדמיין מה עובר על הורים  בעלי נחלות ומושבים הנדרשים לקבל החלטות קשות ביותר ולמנות , עוד בחייהם את הבן היחיד שיקבל את מלוא זכויותיהם בנחלה לאחר פטירתם . והוא הבן היחיד שימשיך את דרכם ויזכה בנחלה , כיצד זה ישפיע על יתר בניי המשפחה ? ומה ניתן לעשות על מנת לצמצם את הנזקים והסכסוכים בתוך המשפחה ?

סוגיית ה“בן ממשיך” מלווה את ההתיישבות העובדת מזה שנים רבות . ברבות השנים התגבשו דפוסי חשיבה בעניין – כאשר הקו המנחה היה תמיד “משק לא יפוצל”. המחוקק ובתי המשפט שמרו על עיקרון זה בקנאות . אולם האם כיום – הימים של יישומה של החלטה 666- והפיכת אלפי דונמים חקלאיים לפרברים מרוחקים יותר ומרוחקים פחות מהעיר הגדולה . פשוט הגשמת חלום של בית קטן , עם גג רעפים ,ופיסת דשא , האם אותו עיקרון של“משק לא יפוצל” עומד גם כיום במלוא תוקפו?

חלוקת העיזבון במושב

גורלה של משפחה במגזר החקלאי המשפחתי שונה בתכלית . העיקרון הבסיסי –החל ומחייב , בראשית ימי ההתיישבות החקלאית המשפחתית , הוא כי אין לפצל משק חקלאי ובכל מקרה יש לשמרו כיחידה אחת . ממגבלה עקרונית זו- נגזרות תוצאות רבות .

ההורים במשק חקלאי המשפחתי לא יוכלו – עם כל אהבתם והוקרתם את כל ילדיהם –להוריש את המשק , את ביתם ואת מפעל חייהם אלא לילד אחד בלבד –ואחד בלבד . בחירה כזו הנה קשה בכל משפחה . משפחות לא מעטות נגררו למתחים פנימיים , חשדנויות וסכסוכים גלויים ומוסווים על רקע ההחלטה הקשה ;  מי יהיה הבן הממשיך- ובעיקר: מה יהיה גורלם של שאר הילדים שאי אפשר להכתיר אותם בתואר “בן ממשיך”?

והוא הדין בבית המגורים ששמש את ההורים . המשק והבית יועברו יחדיו , ועל פי רוב העיקרון של “אי פיצול ” יחול גם כאן , כלומר : בית המגורים והמשק (הנחלה ) יועברו כיחידה אחת ללא אפשרות של פיצול . ואילו בדירה בעיר כן קיימת אפשרות לחלוקה .

במשפחה שמגזר החקלאי שלה יש שני ילדים , אין אפשרות – בדרך כלל – להוריש את הבית לבן-אחד ואת המשק לבן שני . בכל מקרה : ה“בן הממשיך” יקבל את כל הנכס – את הבית ואת המשק כולו.

כאשר מדובר במשפחה מבוססת אמידה היכולה ל”סדר את ילדיה כולם- האחד כ”בן ממשיך” והאחרים בצורה אחרת – הדבר קל ופשוט . אולם , אם מדובר במשפחה שאמצעיה מוגבלים ואין באפשרותה ל”סדר” את כל היורשים – הבעיות מחריפות והסכסוכים מגיעים לעיתם למאבקים המוצאים דרכם לבתי משפט , על המתחים (וההוצאות) הכרוכים בכך .

במשך שנים רבות הנושא והמחלוקות טואטאו-  מתחת לשטיח התודעה הציבורית . העניינים היו נסגרים במשק עצמו או היו מגיעים לבוררויות – ולא היו מגיעים לתודעה המשפטית הכללית . דבר זה מסביר לנו את מיעוט הפסיקה בנושא בשנות השישים עד שנות השמונים . רק בשנות השמונים המאוחרות החלו הסכסוכים בעניין לפרוץ את “תחום –המושב” על המושב והכפר השיתופי , והחלו להגיע לבית המשפט.

בשנים האחרונות הפסיקה הדנה בנושא מהיבטיו השונים ענפה , ורב –גונית ובתי המשפט מעמידים,לעיתים בספק , הנחות יסוד שהיו מושרשות עמוק בתודעה ובמעשה היום יומי- -ומשום שהיו מקובלים ומושרשים לא עוגנו  מספיק מבחינה משפטית . בנים נותרו עם התואר “בנים- אך לא ממשיכים”.

ומי הבן הממשיך ?

לפניכם מקרה של סיפור עצוב של בן , אשר 18 שנה לאחר שנקבע מעמדו כ”בן ממשיך “, צריך עדיין להגן על מעמד לא ברור זה בבתי המשפט .

לחברי מושב שסיפורם נמשך שנים רבות היו שני בנים . כשגדל הבן הוסכם במשפחה כי הבכור יהיה “הבן הממשיך”. כשמונה –עשרה שנה לפני הסיפור נגמר בפסק דין בבית המשפט אישר המושב שבו היו חברים ההורים , כי הבן הבכור יהיה “הבן הממשיך”. המושב כתב מכתב למשרד השיכון כי הבן הבכור הוא ה”בן ממשיך”. הזמינו את האב למינהל לחתום , והוא חתם יחד עם המושב על המסמך , לפיו הסכימו כולם שייבנה בית נוסף על הנחלה לשימושם של בני המשפחה . ועוד כתבו באותו חוזה , כי כל הזכויות בבית הנוסף תהיינה שלו ותהוונה חלק בלתי נפרד מנחלתו , וכי הוראות חוזה הנחלה החלות על הנחלה יחולו גם על הבית הנוסף , על נוסח דומה הוחתמו , מזה שנים רבות , כל בעלי המשקים שביקשו לבנות בית לבן- ממשיך . בעל המשק נדרש לחתום על תוכניות הבנייה לרשויות התכנון והבנייה .

הבית ל”בן –הממשיך” נבנה

הבית נבנה והבכור התגורר בו . עד אשר נפטר האב הכול היה , ככל הנראה , מוסכם , אבל לאחר שהאב נפטר , טענה האם כי כל הזכויות במשק-כלומר גם בבית השני מגיעות לה ועוברות אליה. מינהל מקרקעי ישראל תמך במעמדה , וכתב כי מבחינת המינהל , מכיוון שהוא רואה אותה כבעלת הזכויות , ראשית האם להעביר את רשותה במשק בשלמות למי שתחפוץ . כזכור , מסר האב לבן הבכור את הרשות לגור בבית הנוסף ולאחר שנפטר החליטה האם להעביר את הזכויות במשק לבן השני, ישראל, כיוון שהבכור גר בבית , הגישו האם וישראל בנה בשנת 1991 , כלומר 11 שנים לאחר שהבכור הוכרז כ”בן –ממשיך” והתגורר בבית, תביעה לבית המשפט ובה ביקשו כי בית המשפט יצהיר כי כל הזכויות במשק הן של האם בלבד, כי הבן הבכור אינו “בן ממשיך” וכן ביקשו להצהיר כי לאם הזכות להעביר את הזכויות במשק למי שתרצה .

טחנות הצדק טוחנות לאט ועד אשר הספיק בית המשפט לסיים את המשפט נפטרה האם והצטרפה לבעלה לעולם שכולו טוב. לאחר שהאם נפטרה , מה שנשאר לבית המשפט לעשות הוא לדון בשאלה האם התביעה להצהיר כי הבן הבכור אינו “בן ממשיך ” צודקת.

עוד מהבלוג של law1234

האם היחסים בין בני הזוג משפיעים על הזכות לרשת ?

תרחיש: מעשה בבעל אכזרי אשר נהג להכות בברוטאליות את אשתו ולהטיל עליה את מוראו. האישה המוכה הוציאה נגדו צו הרחקה מהבית אך הוא לא חשש להפר אותו , נעצר ונידון למאסר ממושך בכלא. הבעל האכזר סירב להעניק לאשתו גט וכתב לה מבית...

הסתלקות מן העיזבון ועסקאות בזכות היורש

  עם פטירתו של אדם זכאים יורשיו, בין אם על-פי דין ובין אם על-פי צוואה, לקבל את עיזבונו של הנפטר לרבות נכסי נדל"ן, ומיטלטלין ( כספים, כלי רכב, מניות, תכשיטים וכו'). תחום דיני הירושה מכיל בחובו סוגיות סבוכות ומורכבות, בעלות...

השמדת צוואה וזיופה

השמדת צוואה בשוגג סעיף 5(א) (2) דנה בפסלות יורש אשר הורשע בהעלמת או השמדת צוואה, או זיופה ותביעה על-פי צוואה מזויפת. ברור, שכוונת הסעיף הינה לפסלות יורש כאשר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה