כחול ולבן בשדירה החמישית

כמדי שנה אספנו את הילדים ונסענו לעיר להשתתף במצעד התמיכה הגדול שנערך בניו יורק. תמונות ורשמים כאן בפנים..

בחורה עם מחשב נייד

photo-28כל שנה ביוני אנחנו לובשים לבן אוספים את הילדים ונוסעים לעיר, שם בשדרה החמישית לובש הרחוב הארוך והמפורסם הזה כחול לבן, מתעטף בדגלי ישאל, בלונים, (אפילו גמלים היו שם אתמול!!) במוזיקה עברית ובהפנינג אחד גדול שמוקדש כולו לישראל. מצעד גאווה ! היום התחיל בכמעט תקלה כשהחלטנו להגיע לעיר לשם שינוי ברכבת ולא לנסות את מזלינו במציאת חניה באזור שכולו פקוק וסגור בשל המצעד, כשנועם החליט שהוא לסאבויי לא יורד. שבע עשרה שנים וכל יום אני מגלה משהו חדש על הילד המיוחד שלי.איך לא חשבתי שהתחנה החשוכה, הרועשת , האורות המנצנצים, הכרוז הרועש שמכריז על בואה של הרכבת ילחיצו אותו, מין סוג של של קלסטרופוביה ופחד מהאי נודע .לא חשבתי ..רבע שעה של מאמץ משפחתי משותף מגדול עד קטן, שכנועים, "שיחודים", והבטחה אישית של אמא שהנה אני פה מחזיקה לך את היד, מחבקת חזק חזק ומי יוכל עליך כשאני כאן איתך, והופ אנחנו ברכבת..

גם השנה כמו בשנים קודמות תפשנו את מקומנו בפינת רחוב 59 והשדרה החמישית, מול חנויות הפאר של קרטייה ואפל.
קשה לתאר את ההרגשה שמציפה את הלב למראה מאות הצועדים המייצגים בתי ספר וארגונים יהודים שונים מניו יורק, ניו ג׳רזי וקנדה, בני זרמים שונים, אורתודוקסים ורפורמיים, בני עקיבא, יהודים יוצאי עירק ובוכרה, נוצרים אוהבי ישראל .מי לא!!
ים של אנשים, קשת של זרמים ועדות , שהאהבה והגאווה למדינה מאחדת אותם בשעות האלה שהם צועדים או צופים בתהלוכה .
למעט קבוצות שוליות של אנטי (סאטמרים שונאי ישראל או הומופובים שונאי אדם) שמים פה כולם בצד חילוקי דעות של ימין ושמאל ובאים להריע למדינה הקטנה גדולה הזאת.
ולמה להרבות מילים כשהתמונות מדברות בעד עצמן..

photo-27

photo-30

 photo-32

photo-29

אחת של יובל שתמיד מאלתר,
photo-7

ואי אפשר בלי אחת של עוכרי השמחה שקראו מחאה נגד נישואין חד מיניים:

20140601_134805

ואחת אחרונה עם הגיבור האמיתי של היום:)

photo-9

Iris Mashiach-Ambalo
ישראלית בנשמה אך נושמת בניו יורק. נשואה, אם לשלושה בנים, עורכת דין ועוסקת בנושאי הגירה. אוהבת לכתוב על החיים בכלל ועל שלה בפרט,על אמהות והתבגרות , על התמודדות עם ילד מיוחד, ועל מה שהעולם הזה מזמן לי.