הבלוג של Lola

זרם התודעה

עדכונים:

פוסטים: 26

עוקבים: 16

החל מינואר 2012

חשבתי הרבה האם זו השנה הקשה בחיי והבנתי שלמרות שזו ללא ספק הייתה שנה עמוסה בקשיים, שברון לב, כאב, התמודדויות וחוסר ידיעה, היא דווקא השנה המאתגרת ולא הקשה בחיי. הייתי צריכה להתמודד עם הרבה דברים, אך היום אני יודעת שעברתי דברים די קשים בחיי ושרדתי, אז אני יכולה לשרוד גם את השנה הזו, מאחר ואני מנסה לראות את השנה הזו כדרך של היקום לשמור עליי.

הייתה לי כבר שנה קשה יותר, כאשר אבי החורג נפטר ואימא שלי נכנסה לדיכאון עמוק והפכה לאדם שאני לא מכירה. היה קשה ביותר לאבד הורה, שאמנם היה חורג, אך אהבתי כמו אבי האמיתי, ובד בבד להרגיש את האימא שהכרתי חומקת לי מבין האצבעות. זו הייתה השנה הקשה בחיי. הייתי יחסית צעירה והתקשיתי להתמודד עם המציאות האכזרית. היום אני בוגרת ומנוסה יותר, מאחר והשנה הקשה בחיי חישלה אותי לכך שאוכל להתמודד עם שנה כמו שיש לי עכשיו.

השנה הזו התחילה בכך שהגבר שאהבתי במשך שלוש וחצי שנים הודיע לי סופית שהוא לא אוהב אותי ושאין טעם להמשיך בזה. הוא עשה זאת בצורה חולנית ומכאיבה ולא השאיר לי מקום כדי שאוכל להתרפק על האהבה שהייתה, מבלי שארגיש שאני בוגדת בעצמי, כי הוא התייחס אלי כל כך רע ולמרות זאת רציתי להישאר. זו הייתה תקופת אבל וכאב בלתי נסבלת. היו רגעים שבאמת חשבתי שלא אצליח לעמוד בכאב הזה, שאין שום דבר ששווה את הסבל הזה.

ואז הגיע הניתוק מאבי. מערכת היחסים עם אבי תמיד הייתה מורכבת, כי אני בת יחידה. מצד אחד הוא תמיד דאג שארגיש כאילו אין בעולם דבר שחשוב לו יותר ממני. מצד שני, הוא עשה זאת על ידי התערבות בלתי פוסקת בכל אספקט בחיי וביקורת מתמדת על כל הבחירות וההחלטות שלי. אבי רצה שאהיה הבת שדמיין לעצמו, שקיווה שתהיה לו והתקשה להתמודד עם הבת שקיימת מולו.

בתחילת השנה הוא דרש שאתמסר לרצון שלו להיות הבת שקיווה שאהיה, באופן מוחלט, ואוותר על מי ומה שרציתי להיות. למעשה אוותר על מי שאני. בפעם הראשונה הצלחתי לראות בבהירות את האכזבה ואת הכישלון שאני בעיניו ולא הייתי מסוגלת לשאת את זה יותר. דברים נאמרו, חפצים נשברו ונהרות של בכי עברו באוקיינוס האכזבה הזה. הגבר שאהבתי שבר לי את הלב, אך אבא שלי ריסק לי את הערך העצמי. ניתקתי איתו את הקשר בעקבות זאת. בכל חיי מעולם לא ניתקתי את הקשר עם בן משפחה, גם ברגעים הכי קשים. הייתי חייבת להוציא אותו כדי לשמור על עצמי.

עיכלתי את הדברים והבנתי שאלה לא דברים שאני צריכה לקחת על עצמי, שהם שייכים לגברים בחיי. הבנתי שאני לא צריכה לסחוב את הפצעים שלהם בתוך הבשר המדמם שלי, כאשר דווקא ברגע הזה החליטו לפטר אותי מהעבודה.

אני עובדת שם כבר הרבה שנים, אומנם לא הייתי מרוצה מזה זמן מה, אך תמיד רציתי להיות זו שמחליטה מתי ולאן אני אלך ולא שיחליטו עבורי.  זה משפיל ומעליב ושומט את הקרקע מתחת לרגלייך כשמפטרים אותך, תחושת חוסר הערך משתלטת שוב. המקום המקצועי היה זה שהחזיק אותי עד עכשיו, כי ידעתי שלא משנה מה קורה לי בחיים, אני טובה בעבודה שלי, אני מוכשרת ומעריכים אותי. פתאום הקרקע היציבה היחידה שלי נשמטת אף היא.

אני מחפשת משהו להיאחז בו, משהו שאינו תלוי באף אחד אחר, שהוא בתוכי ושלי ושאי אפשר לקחת לי אותו. אני חייבת למצוא את מקור הכוח שלי, כי אחרת זו תהפוך להיות השנה הקשה בחיי.

אני מנסה לחשוב על כך שאולי יש סיבה שהכל קרה עכשיו, בשנה הזו ובבת אחת. אני מנסה לראות בזה סימן מהיקום שאני צריכה לשנות את מה שלא עובד לי בחיים ושאם אני לא אעשה זאת לבד, היקום יעשה זאת עבורי. אני באמת מנסה לראות את זה בצורה הזו. אני מנסה לקום לקראת האתגר ולהבין איך אני לוקחת את השנה הזו, על כל תהפוכותיה, והופכת להיות  האדם שאני רציתי להיות. לא הבת שאבא שלי רצה, או האישה שהאקס שלי יכול היה להתמודד איתה, אלא להיות מישהי שאני אהיה גאה בה. מישהי שנלחמה והצליחה, שניסו להפיל אותה והיא קמה ושרדה וחיה חיים שהיא מאושרת לחיות אותם.

אני לוקחת את האתגר של השנה הזו.

עוד מהבלוג של Lola

מתגעגעת אלייך, אוהבת אותך, תניח לי לנפשי

אין לי מה לומר לך. אני רק יושבת ומחכה ליום שבו לא תפלוש עוד לחלומותי ולא תגור בתוככי נפשי. אתה רע לי. אני לא רוצה מישהו כמוך. אני צריכה להזכיר לעצמי השכם וערב שאתה לא מספיק טוב בשבילי. שאתה לא רצית אותי. ובמקום אני רק...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מישהו ראה את שמחת החיים שלי?

נראה לי שאיבדתי את היכולת ליהנות מהדברים הקטנים בחיים. פעם מפגש על בירה עם חברים, טיול בפארק, יום שבת בים או סתם רביצה מול הטלוויזיה היו דברים שהיו עושים לי כיף. אני מוצאת שהיום אני לא ממש מצליחה ליהנות משום דבר יותר. אני...

מכורה לסכנה - סקס סמים וגברים נשואים

כשהיינו צעירות תמיד הסתכלנו על הנשים בסרטים, בסדרות ובספרים, שנמצאות במערכות יחסים נצלניות, או לא בריאות ולא הבנו למה הן מביאות את עצמן למקום הזה. איך הן לא רואות שהן שוות יותר? היום, ממרומי גיל 30+, אני יכולה להבין אותן, כי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה