הבלוג של Lola

זרם התודעה

עדכונים:

פוסטים: 26

עוקבים: 16

החל מינואר 2012

הסיפור המפותל שלי, עם בחור שלא הצליח לאהוב אותי. אחרי שלוש שנים, שבהן הגעתי, הלכה למעשה, עד קצה העולם עבורו, הגעתי למסקנה שמגיע לי יותר. מגיע לי מישהו שאוהב אותי בחזרה. סיפורה של עוד אחת שהתאהבה בנכה רגשית

19/01/2014

אין לי מושג מאיפה להתחיל, אז אולי אני פשוט אתחיל מהסוף. אחרי שלוש שנים וחודשיים זה נגמר. הפעם ככל הנראה באופן סופי ומוחץ.

הכרנו בסוף 2010. הוא הגיע אלי אחרי תקופה ארוכה שבה הייתי לבד והחלטתי לעשות כמה שינוים עם עצמי. בעיצומם של כל השינויים הללו, חברה הכירה בנינו. דיברנו כשבוע בפייסבוק ורק אז נפגשנו פעם ראשונה. אני הייתי מאוהבת בו עוד לפני שראיתי אותו. השיחות איתו בפייסבוק היו פסגת היום שלי והרגשתי שיש בנינו חיבור מדהים, רק מהשיחות. הרגשתי שמצאתי מישהו שמדבר באותה שפה כמוני, שמבין אותי, שמצחיק אותי ומרגש אותי. לא יכולתי להכיל את ההתרגשות שלי וכבר כל כך ציפיתי לפגישה המיוחלת שלנו. כבר הייתי מאוהבת עוד לפני שראיתי אותו. ברגע שבו נפגשנו, הייתי בטוחה ששמעתי זיקוקים באוויר. הוא היה כל מה שציפיתי ורציתי שהוא יהיה.

שכבנו כבר בדייט הראשון ואני חשבתי שלא אשמע ממנו יותר וזה גם היה בסדר מבחינתי. כלומר מאוד רציתי לשמוע ממנו שוב, אבל גם לא התחרטתי על כך ששכבתי איתו ישר, כי נמשכתי אליו בטירוף וזה הרגיש לי נכון. יום למחרת הוא דווקא כן התקשר ורצה לראות אותי שוב. אני לא יכולה לתאר את האושר הצרוף שחשתי באותו רגע. הרגשתי כאילו מישהו נגע בי במקל של אושר וכל גופי עקצץ בשמחה. הרי תמיד אומרים שבחור מעוניין מתקשר יום למחרת, הוא דואג להראות לך שהוא בעניין, ספויילר קטן להמשך – אל תבנו על זה. שמחתי כל כך שהוא בעניין שלי, אבל לא נפגשתי איתו באותו יום, כי כבר היו לי תכניות וקבענו להיפגש למחרת. נפגשנו שוב והיה כיף, אבל לאחר מכן הוא נעלם לי לארבעה ימים. בתומי, חשבתי שאולי הוא רוצה לבדוק אם אני בעניין והוא למעשה מחכה לאיזשהו סימן חיים ממני. החלטתי לשלוח לו הודעה: “מה קורה? רואים אותך מתישהו?” הוא ענה מיד, שישמח לראות אותי למחרת. נפגשנו שוב, היה קצת מוזר. הסקס היה מאוד, איך לומר, אקסטרימי, וזו פעם ראשונה שחוויתי דברים כאלה ולא הייתי בטוחה שזה מתאים לי ושאני רוצה להמשיך בכיוון הזה. חזרתי הביתה למחרת והחלטתי שאחשוב על הדברים, עד הפעם הבאה שניפגש ואז כבר אדע אם אני רוצה להמשיך. ידעתי שיש בסיס טוב מבחינת הכימיה בנינו, ידעתי שהחיבור הזה הוא לא סתמי ולכן החלטתי שכן אמשיך בקשר הזה. הבעיה הייתה שהוא שוב נעלם, הפעם לשבועיים שלמים.

במהלך השבועיים האלה הייתי בטוחה שזה נגמר, שהוא קיבל את מה שרצה והוא סתם עוד גבר שמחפש זיון ללילה ושלא אשמע ממנו שוב. הייתי שבורה וגמורה. הייתי רואה אותו מחובר בפייסבוק במשך שעות והוא לא פנה אלי. בגלל שאני הייתי האחרונה שיצרה קשר אחרי שהוא כבר נעלם לכמה ימים, אמרתי שבוודאות שאין לי מה לפנות אליו ושזה פשוט היה חלום מתוק, שלצערי הכה גדול, נאלץ להסתיים. כאב לי מאוד. הוא הרגיש לי כל כך נכון. כל כך רציתי אותו, אך ידעתי שאני לא יכולה להכריח אותו. לאחר שבועיים, באופן רנדומלי ביותר, הוא צץ שוב. כמובן שישר הוא פנה אלי עם הלצה מטופשת, שהצחיקה אותי מאוד ואני מייד נשבתי שוב בקסמיו. הייתי כל כך כרוכה אחריו שבכלל לא טרחתי לומר לו שזה לא בסדר שהוא נעלם לכל כך הרבה זמן, שאני לא מוכנה לקבל התנהגות כזו ופשוט זרמתי איתו, כאילו לא עברו שבועיים של דיכאון ושברון לב מאז ששמעתי ממנו לאחרונה.

כרוניקה ידועה מראש של בחורה שמתאהבת במניאק

וכך התחילה הסאגה. היינו נפגשים אחת לשבועיים בערך, מזדיינים כמו חיות, צוחקים ונהנים בטירוף ובבוקר למחרת אני הייתי חוזרת לביתי, כדי לספור את הימים עד ששוב ניפגש. מהר מאוד גילתי שהוא נכה רגשי. שהוא אטום לכל מה שאינו הוא. הוא היה מעלה סטטוסים לפייסבוק שהיו מבהירים לכל בחורה שהיו לה אשליות שהבחור הזה שלה, שהיא חיה בסרט. הוא לא היה מעודן ואני עשיתי כמיטב יכולתי לטמון את ראשי בחול ולא לראות את הדברים הללו, כי כשהוא היה איתי זה היה אחרת. בכל פעם שהיינו נפגשים, הרגשתי שאחזתי בגביע הקדוש, שלא יכול להיות שכל החיבור המטורף הזה בנינו הוא סתמי. סירבתי לוותר ולהפנים את המציאות, שהוא פשוט לא רוצה איתי מערכת יחסים.

כך נמשך הסיפור כחצי שנה בערך, עד שהחלטתי שאני לא מסוגלת לשאת את זה יותר. הימים שבהם לא היינו נפגשים הפכו לקשים יותר ויותר והרגשתי שאני כבר לא עומדת בזה. החלטתי שאני חייבת לעצור את זה כל עוד יש בי עוד קצת כוח. אחרי חצי שנה, באחד המפגשים, אמרתי לו שאני לא חושבת שניפגש יותר, שזה קשה לי ושאני רוצה יותר. הוא ענה  לי, בשלוות נפש, שהוא מבין אותי, אומנם הוא ישמח שנמשיך להיפגש, אך הוא יכבד כל החלטה שלי. כך “נפרדתי” ממנו בפעם הראשונה. זה החזיק מעמד בדיוק חודש, עד שזחלתי חזרה לזרועותיו. הוא שאל אותי, כשרציתי לחזור, אם אני מבינה מה זה אומר ואני אמרתי שכן. שכנעתי את עצמי שאני מוכנה לסידור הזה, רק כי כל כך רציתי אותו שהייתי מוכנה להסתפק בפירורים שהוא נתן לי. בהתחלה עוד הייתי בסדר עם זה וגם ניסתי לצאת עם אחרים, אבל לא הרגשתי חיבור, שקרוב אפילו בטיפה קלושה, למה שהיה לי איתו מן הרגע הראשון. כך יצא שכל הזמן מצאתי את עצמי זוחלת חזרה לבין זרועותיו, רק שם הייתי מאושרת. הזמן עבר ומצאנו את עצמנו מתקרבים עוד ועוד, ביוזמתו. פתאום המפגשים נהפכו לתכופים יותר והסקס הפך לאינטימי יותר. אחרי שנה וחצי מצאנו את עצמנו מתנהגים כמעט כמו בזוגיות. הינו נפגשים כמה פעמים במהלך השבוע ולא רק בשביל סקס, אלא גם בשביל להיות ביחד ולישון ביחד מחובקים. היינו מבלים כל סופ”ש ביחד, הולכים למסעדות, רואים סרטים ועושים את כל מה שזוגות עושים. אבל זה אף פעם לא היה עד הסוף. הוא אף פעם לא הביע רצון להכיר אותי למשפחה שלו ובפני החברים שלו, אף פעם לא היה מציג אותי כזוגתו. רוב הזמן היינו לבד עם עצמנו, בבועה הקטנה שייצרנו, משחקים בזוגיות מדומה.

אחרי שנתיים, מצאתי את עצמי בוכה באמצע הלילה, בין זרועותיו. בוכה כי אני רוצה יותר, כי אני רוצה לשמוע שהוא אוהב אותי, כי גם זה כבר לא מספיק לי, אך לא אמרתי כלום. ידעתי שאם אגיד משהו יכול להיות שזה יגמר. בשלב הזה עדיין הייתי מוכנה לוותר על האושר שלי ועל הדברים שחשובים, רק כי לא הייתי מוכנה לוותר עליו. אחרי שהבנתי שלמרות כל החום, האינטנסיביות והאינטימיות שחלקנו, עדיין לא הייתי האישה היחידה בחייו, אלא רק השחקנית הראשית בהצגה שבה יש גם שחקניות משנה, החלטתי לפתוח את זה. אמרתי לו שמה שהוא עושה מעליב ופוגע ושאני אוהבת אותו ורוצה להיות איתו באמת. הפעם הוא כבר לא היה כל כך שליו נפש לגבי הנושא ולא אמר לי ללכת. הוא אמר לי שאני חשובה ויקרה לו, אבל הוא לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה ובאותה נשימה גם אמר לי שהוא לא רוצה לוותר עלי. כמו תמיד, הוא רצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מעין מוטיב חוזר ביחסים איתו. באותה תקופה הוא היה מעומד לרילוקיישן לארה”ב, מתוקף העבודה שלו והיה ברור שאולי תוך כמה חודשים הוא בכל מקרה ייסע מכאן. החלטנו שלא להחליט. נשארנו ביחד, בזוגיות המדומה שלנו, על זמן שאול, מתוך ידיעה שגם ככה הוא ייסע רחוק מאוד בקרוב.

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

וכך חלף לו הזמן, עברה עוד חצי שנה והנסיעה שלו לחו”ל עדיין לא נראתה מוחשית. אני כבר התבשלתי עם עצמי, כי ידעתי שזה כבר לא עושה לי טוב. זה לא עושה טוב לדעת שאת נמצאת עם האדם שאת כל כך אוהבת, שאת רוצה לתת לו את כל כולך אבל הוא לא מעוניין, הוא רוצה רק את מה שנוח לו ומתי שנוח לו. בתום חצי השנה, באמצע הלילה, הבנתי שאני חייבת לצאת מזה, כי זה לא יוביל לשום מקום ואמרתי לו שוב שאני אוהבת, שאני מתענה כאן ושאני רוצה יותר, שאני רוצה שהוא יאהב אותי. הוא אמר לי שקשה לו לתת לי ללכת,  שהוא נקשר אלי יותר מדי, שכיף לו איתי וטוב לו איתי, אבל עדיין, למרות הכל, הוא לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה. זה היה לי קשה ביותר. אני בכיתי המון ואפילו הוא בכה ובבוקר הלכתי, בידיעה שזהו, זה הסוף.

התקופה שבאה לאחר מכן הייתה קשה ביותר עבורי. בכיתי המון והרגשתי שעולמי חרב עלי. פתאום הבנתי שעברו שנתיים וחצי, פאקינג שנתיים וחצי, שבהם הוא היה כל עולמי ופתאום אחרי כל הזמן הזה אני כבר לא זוכרת איך לחיות בלי לחשוב עליו ולרצות להיות איתו כל הזמן. זה היה גיהינום ומאוד התקשתי להתמודד, למרות שידעתי שזה הדבר הנכון, כל הזמן רציתי לחזור. מדי פעם הייתי נופלת ומסמסת לו שאני מתגעגעת ושקשה לי והוא היה מנסה לנחם אותי והיה אומר לי שעדיף שנשאיר את זה ככה, כי זה לא טוב לנו.

אחרי חודשיים שמעתי שהוא קיבל את הויזה המיוחלת לארה”ב ושהוא נוסע לרילוקיישן סוף סוף. דיברנו ואמרנו שניפגש עוד פעם אחת, רק כדי להיפרד, לפני שהוא ייסע להרבה מאוד זמן, אם לא לתמיד. הפגישה הייתה כל כך טובה, כאילו לא עבר זמן בכלל. הרגשתי כאילו חזרתי הביתה. זה היה שבועיים לפני הנסיעה שלו. הייתי בטוחה שאכן ניפגש ללילה אחד ואז ניפרד לנצח, אך לפני שהלכתי ביום למחרת, הוא אמר לי שהוא רוצה שניפגש שוב לפני שהוא נוסע. כך, כאילו לא עברתי שלושה חודשי גיהינום של לב שבור ומרוסק, חזרנו שוב בדיוק לאותו מקום. בשבועיים האלה  היינו רוב הזמן ביחד. ביום האחרון ארזנו את הבית שלו ביחד והוא אפילו השאיר את רוב החפצים שלו למשמרת, אצלי בבית.

המשכנו בקשר גם כשהוא נסע. מדברים כמה פעמים במהלך השבוע בוואטסאפ או בפייסבוק ובסופ”שים בסקייפ. אחרי חודשיים בניכר, הוא חזר לחתונה של אחותו וכמובן שהוא גר אצלי, למשך כל השבועיים שהוא היה בארץ. אלו היו שבועיים מהממים שבהם היה לנו כיף גדול ואני הרגשתי שהוא כן אוהב אותי. שהוא יודע איך אני מרגישה כלפיו ושגם הוא לא יכול בלעדי. כבר שהוא היה כאן בקיץ, התחלנו לדבר על כך שאני אבוא אליו לחופשה בקריסטמס.

בערך חודשיים לאחר שהוא היה כאן התחלתי לברר על כרטיסי טיסה. בתקופה הזו כבר הרגשתי שוב שהוא מתקרר כלפי, שהוא כבר לא כל כך נלהב לראות אותי, כפי שהוא היה, כשהוא היה בביקור בארץ. אבל אני, כמו תמיד, לא מוותרת ומסרבת להתעמת עם המציאות. שאלתי אותו לפני כל צעד שעשיתי אם הוא רוצה שאני אבוא. שאלתי לפני שהתחלתי לחפש כרטיסים, לפני שקניתי את הכרטיס ולפני שנגמרה התקופה שבה עוד יכולתי להזדכות על הכרטיס. הוא כל הזמן אמר לי, כן תבואי, יהיה כיף. אבל אני הרגשתי שמשהו לא כשורה.

לפעמים צריך להגיע לתחתית כדי לעלות חזרה למעלה

הגעתי אליו כמה ימים לפני קריסטמס, בעזרתו הכלכלית של אבי, שעזר לי לממן את כל הנסיעה הזו ואחרי שהשקעתי את השקל האחרון שאין לי, בכדי להגיע אליו. כבר מהרגע הראשון ידעתי שמשהו לא בסדר. הרגשתי שהוא לא מתרגש מהמפגש הזה כמוני, אבל קיוותי שאולי זה רק ההתחלה ושהוא סתם בלחץ. זה לקח בערך חמישה ימים עד שהכל התפוצץ. אחרי חמישה ימים הכל נפתח ואמרתי לו את כל מה ששמרתי בפנים כל השלוש שנים הללו. אמרתי שוב כמה שאני אוהבת אותו, שכל הזמן הזה, כל השלוש שנים הללו חיכיתי לו, חיכיתי לרגע שבו הוא יגיד לי סוף סוף שהוא אוהב אותי ורוצה להיות איתי. שכל הזמן הזה בלעתי את כל החרא שאכלתי ממנו, רק כדי להמשיך ולתחזק את הפנטזיה הזו בראשי, שבסוף כן נהיה יחד, כי לא יכול להיות שהחיבור המטורף הזה בנינו הוא סתמי. אמרתי לו הכל והוא התנהג כאילו הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו, כאילו זו פעם ראשונה שהוא שומע את הדברים הללו. הוא לא הבין למה פיתחתי ציפיות ואשליות, כי הרי הוא תמיד אמר לי שהוא לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה, שהוא אף פעם לא שיקר לי.  אמרתי לו שהוא כן השלה אותי, כי אולי הוא אמר משהו אחד, אך הוא התנהג אחרת. הוא שיחק איתי בזוגיות כל הזמן ושאי אפשר לאכול את העוגה והשאיר אותה שלמה. אתה לא יכול גם להיות עם מישהי כל הזמן, לחבק אותה בלילה, לעשות איתה אהבה, לנהל איתי מערכת אינטימית של שלוש שנים ואז לשאול, למה התאהבת בי, הרי אמרתי לך שאני לא יכול לתת לך את זה. הוא אמר שמבחינתו ברגע שאמרתי לו, אחרי החצי שנה הראשונה, שאני רוצה יותר והוא אמר לי שאין לו יותר לתת לי, מבחינתו הוא סגר את העניין על הסיפור הזה. מבחינתו זה לא היה אמיתי, אז זה היה ברור ששום מערכת יחסים אמיתית לא תצא מזה. לא הבנתי איך הוא לא מבין שככה בדיוק צומחות מערכות יחסים, עם הזמן, כשאנשים כבר מכירים אחד את השני וטוב להם ביחד. אבל הוא היה נחרץ בטענתו. הוא לא מאוהב בי. הוא רק חושב עלי כעל חברה טובה שלו, שהוא גם נמשך אליה. אמרתי לו שהוא דפוק. שרוב הגברים בעולם מחפשים בדיוק את זה, את החברה הכי טובה שלהם, שהם גם ירצו לזיין אותה. הסברתי לו, שלו יש ביד את מה שכולם מחפשים, אבל הוא מחפש משהו אחר, שגבר נורמלי כבר היה מתחתן איתי מזמן ואז שנינו הסכמנו שהוא נכה רגשית.

הימים שאחרי הריב, הרגישו כמו להתעורר לסיוט. הוא לא הבין למה שמתי אותו במקום הזה ומה הוא אמור לעשות עם זה עכשיו. כך מצאתי את עצמי, בצד השני של כדור הארץ, אצל הגבר שאני אוהבת, שלא אוהב אותי ושהרגע אמר לי שלעולם גם לא יאהב אותי. הימים שלאחר מכן היו קשים. הינו תקועים בתוך דירת חדר, בלב החוף המערבי של ארה”ב, בלי אף אחד שאני מכירה שם, מלבדו. זה היה בלתי נסבל, הגיהינום הפרטי שלי. הרגשתי שהוא שונא אותי, על כך שבאתי לשם על כל הרגשות והבקשות שלי ושמתי אותו בנקודה שבה הוא צריך להודות בכמה שהוא חרא אנוכי וגם אני הייתי צריכה להודות בכמה שאני מוכנה להתעלם מהמציאות, בכדי שהיא תתאים לאיזו פנטזיה שנמצאת אך ורק אצלי בראש. שנינו הינו צריכים להתמודד עם ההשלכות של ההתנהגות הבלתי זהירה שלנו. זה היה מאוד קשה. במקום לבלות קריסטמס וסילבסטר עם הגבר שאני אוהבת בעיר מדהימה בארה”ב, מצאתי את עצמי מתמודדת עם כל השדים הכי קשים שלי לבד, באמצע מדינה זרה ורחוקה.

וכך, אחרי שלוש שנים וחודשיים, נגמר הסיפור שלנו. הפעם באופן סופי. כי אני לא אמשיך להשלות את עצמי בתקוות שווא על מישהו שבוודאות לא מוכן לאהוב אותי, כי מגיע לי שיאהבו אותי בחזרה, מגיע לי משהו אמיתי ונכון. כנראה שהייתי צריכה לעבור את כל הדרך הארוכה והכה קשה הזו, בכדי להבין את זה. וגם היום כשאני יודעת שהוא לא הגבר הנכון עבורי ושמגיע לי יותר, אני עדיין מתגעגעת אליו בטירוף ועדיין מחכה בסתר ליבי שהוא יאהב אותי. אין לי מה לעשות עם זה, המצב הזה כבר הפך לסוג של רפלקס מותנה, שאני מקווה שהזמן יעזור לי להשתחרר. כי אני עדיין אוהבת אותו, אבל מגיע לי מישהו שגם יאהב אותי בחזרה.

עוד מהבלוג של Lola

מתגעגעת אלייך, אוהבת אותך, תניח לי לנפשי

אין לי מה לומר לך. אני רק יושבת ומחכה ליום שבו לא תפלוש עוד לחלומותי ולא תגור בתוככי נפשי. אתה רע לי. אני לא רוצה מישהו כמוך. אני צריכה להזכיר לעצמי השכם וערב שאתה לא מספיק טוב בשבילי. שאתה לא רצית אותי. ובמקום אני רק...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מישהו ראה את שמחת החיים שלי?

נראה לי שאיבדתי את היכולת ליהנות מהדברים הקטנים בחיים. פעם מפגש על בירה עם חברים, טיול בפארק, יום שבת בים או סתם רביצה מול הטלוויזיה היו דברים שהיו עושים לי כיף. אני מוצאת שהיום אני לא ממש מצליחה ליהנות משום דבר יותר. אני...

מכורה לסכנה - סקס סמים וגברים נשואים

כשהיינו צעירות תמיד הסתכלנו על הנשים בסרטים, בסדרות ובספרים, שנמצאות במערכות יחסים נצלניות, או לא בריאות ולא הבנו למה הן מביאות את עצמן למקום הזה. איך הן לא רואות שהן שוות יותר? היום, ממרומי גיל 30+, אני יכולה להבין אותן, כי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה