"It's a boy"

אחרי מה שהרגיש לרבים כמו ההריון הארוך בתולדות האנושות, מייגן מרקל ילדה בן בכור. זה הזמן לבחון את השתלשלות האירועים שהרגיזו את הבריטים וקדמו לרגע המכונן בחייהם של הדוכס והדוכסית

חידוש שטיחים

בזמן ששורות אלו נכתבות יתכן שעולה (או שאו עוד לא עולה), סלפי של התינוק המלכותי, השביעי במקומו לכתר, באינסטוש של סאסקסרויאל (SussexRoyal). אבל גם אם כן – זה ממש ממש מאוחר מדי לטעמי ולטעמם של רבים וטובים בממלכה ובעולם כולו. מייגן יקרה, קודם כל מזל טוב. ברכות להולדת הבן הראשון.

אבל, ויש אבל כזה גדול, את מבאסת. אסביר ואנמק.

יש גבול בין להוביל אג'נדה של העצמה נשית, פרטיות, שמירה על גבולות, you  name it. כל הקלישאות סביב זה שאישה צריכה לא לשרת את האינטרסים הנושנים של להיות יפה ולשמש רחם לגברים. ברור לגמרי שפעם זה כן היה ככה וכי יש מקומות בעולם שזה ככה. אבל חליק. מה שאת עושה כאילו בשם הערכים הליברליים, דמוקרטיים, פמיניסטיים – הם מאד לא. אחרי שנתלוש את כל הנוצות בסוף נישאר עם אישה כועסת שמחפשת את כל ההרגלים הכי תמימים של הממלכה הבריטית, ונכנסת בהם בכל הכוח.

על מנת לאפשר לצלם עיתונות לעשות קליק עליך בעקבים יחד עם התינוק, לא צריך את המדרגות של אגף הלינדו היוקרתי. לא צריך בכלל לצאת מהמיטה. במיטה. עם התינוק בידייך. מה קרה? אנחנו לא רואים מאות תמונות כאלו יום יום רשתות החברתיות – תמונות של אנשים הכי רגילים? סלפי של אימא מיוזעת, תינוק עטוף למשעי ואבא מציץ (כי הוא עושה את הסלפי)?

זה בן צילום מסך

יש טעם לפגם בתובענות העיקשת והמוחלטת של לכאורה לפרטיות. את לא נמצאת במקום שאת יכולה להרשות לעצמך להתעלם ממיליוני האנשים שאת נוגעת בהם. אני לא נכנסת לנושא של משלמי מסים שמוכנים לחיות במונרכיה בעידן שלא ברור מה המשמעות של המונרכיה. אני מדברת על זה שבתור מגה סלב שבחרה להינשא למגה מגה נסיך, את לא יכולה להרשות לעצמך לשחק אותה כאילו שמישהו דחף אותך בכוח לעסקה הזו.

מייגן מתנהגת כמו קורבן בעוד שהיא מובילה בכל כוחה את האג'נדה נגד קורבנות. אבל היא עושה את זה באופן פלקטי ולא מהלב ולכן זה מזייף. דוכסית שיולדת בן לבן היתום של הנסיכה דיאנה, עשרות שנים אחרי שהעולם לא סיים את האבל על הנסיכה המנוחה, צריכה להבין שהיא גם בתפקיד ולא רק חיה לה בשקט את חייה. המשחק הזה של גם להיכנס לתפקיד ממלכתי ומלכותי וגם לשאוף לחיות חיים שקטים ומבודדים הוא משחק אבוד.

מייגן מרקל והנסיך הארי נשואים Photo by Gareth Fuller - WPA/Getty Images

 Photo by Gareth Fuller – WPA/Getty Images

השקט הזה של לא ברור היכן ילדת (בבית? אגב מדיטציה עם מוזיקה של לווייתנים בתנוחות של אינדיאניות או בבית חולים עם רופאים ואחיות?), שהתחיל שבוע לפני הלידה והמשיך מעל 24 שעות מאז הלידה (בסוף היא ילדה בבית חולים), העמימות לגבי איך את נראית ואיך נראה היילוד – לא מכבד את המסורת הבריטית. אני, באופן מאד אישי, אולי לא הייתי נישאת להארי (לא שהוא הציע לי), מסיבות של זיקה להתבודדות ומזנתרופיה ואולי לא רק אני, אבל את? והארי – הארי שליבי ליבי אליו – מתראיין באורוות מחוץ לביתו (כי בבית אסור – בבית הושלך הס מדיטטיבי) אומר שהוא לא מבין איך הנשים מצליחות לעשות את זה – עוד אמירה חלולה ופמיניסטית שכנראה נטמעה בו טוב טוב בזכות הקרבה למייגן, קרבה שמאלצת את כל מי שסביבה לדבר בשפתה המתלהמת והפלקטית של הניו אייג'.

מה שעצוב זה שהמוני העם פותחים בקבוקי שמפניה וחוגגים. לא כואב הלב? הם סולחים לך ומשתדלים להמשיך את שלשלת המסורת כאילו שאת לא החוליה החלשה. תרשמי את זה ותחשבי על זה. אני מניחה את זה פה.

atara
פלנר אסטרטגי. מתמחה בזהות תאגידית ומיתוג. והטמעתו בארגון וסביבתו. או במלים אחרות - למה המקום הזה שקוראים לו 'העולם', צריך אותך ודווקא אותך.