הבלוג של דגנית ונינה

בעלי שנהיה אישתי שנהיתה אופה

בוקר אחד, לפני כשבע שנים, יצא בעלי, אבי בתנו (אז בת ארבע), מהמקלחת, שם הבין שהוא אישה. לקח לה 24 שעות לספר לי, ולבקש שנשאר יחד לנצח כי היא אוהבת ונמשכת אלי ויודעת יותר מתמיד למה בחרה בי להינשא לה. גם אני ידעתי למה - היא הייתה... +עוד

בוקר אחד, לפני כשבע שנים, יצא בעלי, אבי בתנו (אז בת ארבע), מהמקלחת, שם הבין שהוא אישה. לקח לה 24 שעות לספר לי, ולבקש שנשאר יחד לנצח כי היא אוהבת ונמשכת אלי ויודעת יותר מתמיד למה בחרה בי להינשא לה. גם אני ידעתי למה - היא הייתה חתיך, שנון, רהוט עם חוש הומור וגם מכפר שמריהו. אני גם, בניגוד אליה, לא הייתי מופתעת מהתגלית, רמזים היו פזורים לכל אורך הדרך. ואהבתי. לפני שנה וחצי נסגרה חברת ההייטק בה עבדה, והיא החליטה להתחיל לאפות לחם כדי שלעולם לא תצטרך לחזור לשבת מול מחשב. במפתיע, יצאו לחמים טעימים. גיל חובב, למשל, חשב שהם הכי טובים בארץ, וטיים אאוט בחר בנו למאפיה הכי טובה בתל אביב. לילדה שלנו נהייה, במקום אבא פאדיחה, אבא עם המאפיה הכי מדליקולית בעיר. לי נהייתה אישה שמעצבנת אותי בדיוק כמו שעצבנה כשהייתה גבר, ומקסימה ומושכת קצת יותר. לה קוראים עכשיו נינה, לי קראו תמיד דגנית, וביחד אנחנו דגנינה.

עדכונים:

פוסטים: 97

החל מיולי 2010

רגע לפני שאתם רצים לנפנף או שלא נדע, טפו, להשתתף בטקסי נכבה-עצמאות אלטרנטיביים, אני מושכת לכם בשרוול ואומרת לכם שלחמנינה נהייתה עצמאית מהר מדי. במקום להיות תינוקת שהכי צריכה אותי, בת שנה וחצי כול כולה (בלי לחשב את תקופת ההריון בביצרון 30)… היא עושה לי פרצוף של ” צאי וסגרי אחריך את הדלת,” בדיוק כמו המתבגרת שלי. “נועה בריט מנהלת מצויינת, העובדים מהממים, תפסיקי להפריע ותתחילי לשחרר, ונא לעשות זאת תוך במאור פנים כמי שהמיותרות יפה לה.” “רק עוד רגע…” אני ממלמלת, “את שוב יוצאת בלי סוודר,” אני שואגת לעבר המתבגרת, שלא טורחת לענות ונעלמת במכנסונים קצרצרים, אבל ממש קצרצרים; “חייבים לעבור בין הלקוחות ולהציע להם שמיכת פליז, קר בחוץ,” אני מנסה להגיד למנהלת ולעובדים; “מוכרחים להדליק את פטריית החימום”, והם מביטים בי במבט נבוך שאומר “גט יור סלף א לייף, ישישה, הכול כאן מתקתק ואת רק מנדנדת…”
אז מה נשאר לי? רק להציק לכם (לא לפני שאני מכסה אתכם בעצמי בשמיכה, ובניגוד למתבגרת אתם מחייכים ואומרים לי כמה שאני נהדרת וכמה כיף וטעים כאן…), ולהגיד שנכון שביום העצמאות, או כמו שקוראת לזה בעלי שנהייה אשתי שנהייתה אופה, יום העצבנות, אנחנו סגורים אבל לא נשלח אתכם לשום מקום לבד בלי כל אלה:

חצי פיתה קינדר עם טחינה – 17 ₪

חצי פיתה קינדר מטבוחה, מחכה רק לקבב – 17 ₪

פיתה קינדר מסבחה – 26 ₪

חצי פיתה קינדר עם טחינה – 17 ₪

חצי פיתה קינדר מטבוחה, מחכה רק לקבב – 17 ₪

פיתה קינדר מסבחה – 26 ₪

מיני פוקצ’ות עם עשבי תיבול/מלח גס – 8ש”ח

ולתפארת מדינת ישראל: מקרונים כחול לבן – 5 ₪ ליחידה. 40 ₪ לקופסא


ולתפארת סיר הבשר, אף מילה על מקרון ירוק או שחור או אדום, לא היום.

עוד רגע ואבקש מהאופה המוכשרת, הטוטאלית והיודעת כל, לגשת לטקסט שכתבתי, ולהפוך אותו לקריא, מדויק, טעים ומרגש כמו שרק היא יודעת.
חג שמייח,
נשיקות מקרונים צבעוניים ועליזים,
דגנית

לחמנינה
רח’ קרמניצקי 14 ,תל אביב
טל : 03-7448088 .
אתר: www.lachmanina.co.il
דף פייסבוק: www.tiny.cc/lachmanina
דוא”ל: [email protected]

עוד מהבלוג של דגנית ונינה

תצוגה מקדימה

לחמנינה בת שנה ואני בת חמישים ושש

לחמנינה בת שנה, ואני ממש ברגע זה בת חמישים ושש. טוב, בעצם אני לא בת 56, אלא רק בת 55, אבל תשמעו, כמו שאומר להב הלוי, זו טכניקה מדהימה לתרגל ולהתכונן לגיל שלך כשאת כבר בעשור השישי (ש-י-ש-י!!!... או מיי גוד!!! זה לא קורה לי!!! או כמו שאמא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

טיפולים זוגיים לא באמת מצליחים

טיפולים זוגיים לא באמת מצליחים "טיפולים זוגיים לא באמת מצליחים," אומר לי המטפל (פסיכואנליזה, ארבע פעמים בשבוע...) של בעלי שנהיה אשתי שנהייתה אופה, שיושב מולנו בצהרי יום, בכובע של מטפל זוגי שאני מאלצת אותו לעתים לחבוש....

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

רגע לפני שמתפרסמת הכתבה על לחמנינה במוסף הארץ

רגע לפני שמתפרסמת הכתבה על לחמנינה במוסף הארץ, ואני לא נושמת. מילא שאני לא נושמת, אבל יש מצב שגם האופה לא נושמת כראוי בעקבות כמות שיחות הטלפון שהיא מקבלת ממני בשעה האחרונה (מרגע ששזפה עיני את הכתבה המהממת אבל הכה...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה