עיצוב אופנה ישראלי- חגית טסה

אם מחלקים את מעצבי האופנה בארץ בחלוקה גסה, ניתן לציין 3 קטגוריות מרכזיות.

דור "המייסדים" של האופנה הישראלית שהחלו לפרוח כשהמילה "מותרות" חדלה להיות מילה גסה בישראל. בינהם ניתן לכלול שמות גדולים כגון דורין פרנקפורט, גדעון אוברזון, טובל'ה, גרשון ברם ועוד, שמצליחים לשרוד עשרות שנים, על אף שאוכלסיית היעד שלהם מצומצמת למדי.

דור "הביניים", רובם החלו ליצור בשנות ה 90, בין השמות המוכרים תמצאו את רונן חן, סיגל דקל, נעמה בצלאל, חגית טסה ועוד. שמות שכמעט כל ישראלית מכירה. המעצבים האלו השכילו לפנות לאוכלוסיה יותר רחבה, הן מבחינת העיצוב היומיומי והן מבחינת המחירים. לא מדובר במחירים זולים כמובן, שכן "זול" היא מילה שאינה קיימת בלקסיקון עיצוב האופנה הישראלי, אך לרוב מדובר בטווחי מחירים שנשים ממעמד הביניים שמעדיפות איכות על כמות, יכולות להרשות לעצמן פעם-פעמיים בעונה. כך צברו להם המעצבים קהל לקוחות קבוע ונאמן והצליחו להשאר על מפת האופנה הישראלית לאורך שנים.

הדור "החדש" של המעצבים, שהולך וגדל בשנים האחרונות, כולל עשרות שמות, שעל אף מצב השוק הכמעט בלתי אפשרי, החליטו לא לוותר על החלום ופתחו מותג אופנה עצמאי. הם מנסים להיות מקוריים יותר, איכותיים יותר ובאופן כללי, שונים מזה שמוכר לצידם. לרבים מהם הצורך לשמור על מקוריות בכל מחיר עולה בסגירת המותג בשל מיעוט לקוחות. אחרים לא מצליחים לשרוד את עלויות הייצור הגבוהות ואת השוק התחרותי. מעטים הם אלו שמצליחים לצבור לעצמם קהל לקוחות מספק לפתיחת יותר מחנות אחת אם בכלל.

אני מודה שבאופן אישי אני יותר טיפוס של רשתות ופחות של מעצבים. נכון, זה לא פוליטקלי קורקט. שפע הרשתות שחדרו לשוק המקומי בשנים האחרונות ערערו עוד יותר את מצבם של המעצבים הישראלים והם זקוקים לנו, הצרכניות חובבות האופנה ע"מ לשרוד. ובכל זאת, עלי להודות כי אני אוהבת תחלופה די גבוהה בארון הבגדים שלי, לא נקשרת לפריטים, ומעדיפה בד"כ פריטי בייסיק שניתן לשלב במגוון גדול של הופעות. לכן, הנטיה שלי היא לקנות יחסית בזול ברשתות הגדולות ולא להשקיע בפריט מעוצב. וכשמדובר בפריטי בייסיק אני לא מוצאת סיבה להשקיע בהם מאות שקלים.

השבוע הוזמנתי לפרנטציה של סתיו חורף 2012-2013 של המעצבת חגית טסה. טסה היא מעצבת מדור "הביניים" שבמהלך השנים צברה לה שם וקהל לקוחות נאמן ופתחה מספר חנויות. החלטתי ללכת לראות במו עיני מה הגורם שעזר לטסה לשרוד בשוק הקשה של האופנה הישראלית.

לטעמי, אחד המאפיינים הבולטים אצל מעצבים מסוגה של טסה, הוא קו ברור שמאפיין את הקולקציות לאורך השנים. למעצבים מסוגה יש גזרות קבועות שחוזרות על עצמן בקולקציות השונות עם שינויים מינוריים. הם השכילו ללמוד את הלקוחה שלהם ולא מתפתים ליצור דגמים יחודיים ושונים. כך נוצר מצב שלקוחה שאוהבת את המותג תדע שבכל עונה שתחזור היא תמצא את אותן הגזרות האהובות עליה ומחמיאות לה.

הקולקצייה של טסה נחלקת לשלוש קטגוריות מרכזיות- קטגוריית ה DENIM, הקולקצייה הקלאסית, וקולקציית ערב.

פריטים מקולקציית הדנים המוצלחת-

שמלות מקולקציית הערב-


ההצלחה הגדולה של טסה הגיעה בזכות גזרות המכנסיים המוצלחות שלה. ומעל הכל הג'ינסים. אין הרבה מעצבים ישראלים שמייצרים ג'ינס, ובוודאי לא במבחר הדגמים הגדול שטסה מעצבת ומייצרת. הג'ינסים של טסה מושקעים הן מבחינת הבד והן מבחינת הגזרות וכמעט כל אחת (בטווח המידות 36-44) תמצא לעצמה את הגזרה המתאימה לה. הגזרות כוללות סקיני, BOY FRIEND, BOOT CUT, ועוד. חלק מהדגמים מתורגמים גם למכנסי כותנה בשלל צבעים, החל מצבעים מונוכרומטיים ועד צבעים עזים הכוללים פוקסיה, ירוק עז וסגול. אין ספק שבכל הנוגע למכנסיים טסה פיצחה בהצלחה את גוף האישה ואת הלקוחה הישראלית וקיבלה את שמה בצדק.

הקולקצייה הקלאסית וקולקציית הערב לעומת זאת, מרשימות פחות. המכנסיים עדיין מצויינים, גם בגזרות המחוייטות יותר, אולם החולצות והשמלות לא עומדות לדעתי בסטנדרט הנדרש ממעצב ישראלי מוביל. עיקר הבעיה נעוצה בבדים. אחת לתקופה עולה הויכוח לגבי המחירים הגבוהים שגובים מעצבים ישראלים ועד כמה הם מוצדקים. כשמעצב נשאל מדוע הוא גובה מאות שקלים בעבור חולצה פשוטה שדומה לה ניתן לרכוש ברשת גדולה בפחות מחצי המחיר, התשובה בדרך כלל תכלול את האלמנטים של עליויות הייצור הגבוהות בארץ, עלויות היצור של קולקציה קטנה ואיכות הבדים. נכון, הייצור של קולקציה קטנה בארץ ללא ספק גבוהה מזו של ייצור מסחרי בסין. אבל כשמדובר בבדים, אצל טסה אין מספיק הקפדה בעניין. ככל שהייצור יהיה יקר, אין לטעמי סיבה אמיתית למכור חולצה העשוייה 95% פוליאסטר ו 5% ספנדקס ב- 439 ש"ח.

הגזרות ברובן בסיסיות אך מוצלחות וההדפסים המלווים את הקולקציה וכוללים בהתאם לטרנד הנוכחי הדפסי ציפורים ונוצות, נבחרו בקפידה, ועדיין המחיר הנדרש לחולצה התפורה מפוליאסטר מהסוג שניתן לזהות גם מבלי לחוש, מופקע. ארשה לעצמי להוסיף שאין במזג האויר הישראלי מקום לבגדים מפוליאסטר ומוטב לו להעלם מהעולם. בקולקציית הדנים ניתן למצוא חולצות כותנה מוצלחות בהרבה מאלו הסינטטיות של הקולקציה הקלאסית ובמחירים דומים.

חולצות מהקולקציה הקלאסית-

לסיכום אוכל לומר שהסוד של חגית טסה הוא בקולקציית ה DENIM ובפרט במכנסיים ובשמירה על עיצוב בסיסי ומאופק עם שינויים מינורים לאורך השנים. אין ספק שהיא מעצבת מוכשרת, אך טוב תעשה אם תתייחס לפרטים הקטנים גם בקולקצייה הקלאסית ובקולקציית הערב החדשה. שימוש בבדים איכותיים ישדרג את המראה כולו ויצדיק את המחיר הלא זול של הבגדים.

הפריטים האהובים עליי בקולקציה-

מידות- מכנסיים 0-5 (36-44), חולצות 1-4, שמלות וחצאיות 1-3

מחירים- 269-899 ש"ח

אתר החברה- חגית טסה