חזרתי עכשיו מקניות מהמכולת השכונתית והתיישבתי בחצר הקדמית שפונה לרחוב בצימר שלי.
מתכננת את נסיעתי לים. לשחות.
קור עז עטף אותי רק מהמחשבה.
15 שנים אני שוחה כל בוקר.
ועכשיו הולכת ועושה תנועות שחייה ברחובות.
משוגעת צועקת לי השכנה מהבית הקודם.
אני מחייכת וממשיכה.
כך עוברים ימי.
כבר פתחו לי בריכה אחת ולצערי הוציאו את המים אחרי ששחיתי. "חיכינו לך הילה וחבל שנשאיר את המים" אמרו והוסיפו "המון כסף לתחזק".
בפעם אחרת נסעתי לשחות בים.
כן, שחיתי בתוך קוביות קרח ענקיות.
נזקקתי לחימום באוטו אחרי השחייה. הפעלתי את החמום עד שהבן שלי אמר… " אמא אני נחנק,"
ופתח את חלונות הרכב.
אז יום שבת היום. שמתי עלי בגד ים ויצאתי שוב לחצר ללכת לרכב לנסיעתי לים.
ואז זה הגיע.
גשם זלעפות.
חחחחחח צחקתי
הפעם הילה הגזמת מילמלתי לעצמי…
תשארי בבית המשכתי…
חזרתי הביתה לצינון שלי לנייר הטואלט ולקוצר נשימה.
בריכה אני צועקת בתוכי.
תתנו לי לשחות יא יא רפי שכל שכמותכם.
הכלור מנקה הכל. נמאס מכם. משוגעים תפתחו את הבריכות תכניסו שניים שניים אחד אחד.
רק תפתחו.
במכולת אמר לי המוכר " הילה למה אין לך מסיכה, יש 5 חולי קורונה בשכונה"…מה???
אמרתי לו.
יצאתי בסערה.
עם שתי שקיות הקניות ובהליכת שחיית הבוקר שלי. חתירה…
ועכשיו
אחרי שעתיים וחצי של בוקר שבת והליכת שחייה של שני קמ עם שקיות,
התיישבתי בחצר עם טישו ומלא אפצי…מסתכלת על העץ הערום כולו וכותבת.
אין רגע,
אין שעות, אין ימים.
אני חיה את הספר "נער האופניים" כבר שבוע ומסיימת. אוטוביוגרפיה שכתב אלי עמיר.
וחושבת, שאולי הכל לא כל כך נורא. ו… שואפת שלוק מהמשאף. (רק שלא יהיה לי חום)…
אולי זה חלום ותכייף נקום ממנו ונקפוץ למים…
או אולי אתהלך עם בגד ים ברחובות וחלוק רחצה מעל ואעשה תנועות שחייה…
הילה ליבסמן פייסבוק hila liebesman