תצוגת הגמר של שנקר ואני

תצוגת הגמר של שנקר עוררה בי מחשבות טובות- בשביל המעצבים הצעירים והמוכשרים, ולא פחות מזה, בשבילי, על המקום שהחיים שלי נמצאים בו כרגע

בחורה עם מחשב נייד

תצוגת הגמר של שנקר שנכחתי בה השבוע העלתה בי הרבה מחשבות על עצמי ועל הבחירות שלי והזכירה לי פוסט שכתבתי לפני למעלה משנה בשם "לו הייתי". בפוסט שיתפתי בהרהורי ליבי בנוגע לבחירות המקצועיות שעשיתי בחיי והוא זכה להזדהות גדולה בקרב לא מעט נשים שהגיבו ושיתפו אותי במחשבות שלהן על אותו הנושא.

הרבה דברים טובים קרו לי בשנה שחלפה מאז כתיבת הפוסט. הבנתי את זה בעיקר כשישבתי במיקום המעולה שקיבלתי במרכז השורה הראשונה בתצוגה של שנקר, כשבכסאות הצמודים לי יושבים מיטב עיתונאי האופנה בארץ ודמויות מפתח בעולם האופנה הישראלי.

אם היו אומרים לי לפני כשלוש שנים כשפתחתי את הבלוג הראשון שלי, שאני אמצא עצמי בסיטואציה הזו ובדומות לה במיטב התצוגות וההשקות של החברות הפועלות בארץ, ושאחלוק דעות ורשמים עם עיתונאי אופנה שנהגתי להכיר רק את שמם החתום על הכתבות, הייתי צוחקת. באמת ובתמים לא האמנתי שהבלוג יגיע לכל-כך הרבה אנשים, שאני אקבל רוח גבית כ"כ חזקה מסלונה שאימצו אותי בחום, ושאוכל לכתוב כתבות אופנה שיימשכו קהל קוראות נאמן.

אם בתחילת דרכי ככותבת הקפדתי לומר שאני לא בלוגרית אופנה כי לא הרגשתי שהידע שלי בתחום מספיק בשביל להקרא כך, היום אני יכולה להגיד בלב שלם ועם מעט גאווה, שהשכלתי, למדתי הרבה, קראתי המון וכן, אני כותבת אופנה מהמקום שלי, זה שמעדיף אותה לבישה ונגישה ופחות נלהב מהאוונגרד והשונה. וזה שבוחן תוצאה סופית במונחים של אסתטיקה ופחות מתמחה במונחים מקצועיים.

ואיך כל זה קשור לתצוגה של שנקר? מעבר לתובנות שלי עם עצמי ולתחושה שאני לגמרי בדרך למקום שבו אני רוצה להיות, חשבתי על 35 הבוגרים שהשקיעו 4 שנים למען הגשמת החלום שלהם להיות מעצבי אופנה. אני משוכנעת, שבניגוד אליי, שלקח לי כמעט 40 שנה להבין מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה ובסופו של דבר הגעתי לכאן די במקרה, הם ידעו מגיל צעיר וכיוונו למטרה.

כמי שחלקה דירה מספר שנים עם סטודנטית לעיצוב, אני יודעת כמה אלו לימודים תובעניים וכמעט בלתי אפשריים ורק מי שהתחום בדמו יצליח לשרוד אותם בשלום ובהצלחה.

אני לא מתיימרת לבקר את העיצובים, כבודו של כל אחד מהסטודנטים במקומו, והרי אופנה היא מעל הכל עניין של טעם, אני רק יכולה לומר שמהמקום שלי כחובבת אופנה שימושית, אלו שהרשימו אותי במיוחד מבין הסטודנטים היו אלו שבעיצובים שלהם ניכר איפוק וניתן היה לראות איך הם עוברים מתצוגת מסלול ליצירת פריטים לבישים. עם זאת, רוב הסטודנטים לקחו ובצדק, את עיצוביהם לקצה ולאוונגרד, כפי שצפוי בתצוגת גמר של סטודנטים שזו להם ההזדמנות האחרונה ליצור בגדים לא שיגרתיים ולא מסחריים, רגע לפני שיאלצו להתפרנס.

בחרתי עבורכם מקבץ עבודות שאהבתי. כאמור, אלו רק חלק מהדגמים שיכולתי לראות איך הופכים ללבישים ונגישים ומיתרגמים לידי קולקציה מסחרית. היו כמובן דגמים נהדרים נוספים, חלקם לא מופיעים בתמונות שקיבלתי וחלקם לא מצליחים להעביר את היופי בתמונה הדוממת. מעבר לתמונות תוכלו לקבל הצצה בתצוגה בקליפ שמצורף בהמשך. (צילומים- רון קדמי)

שני צימרמן

דפי אלבי

גליה גימפלמן

מעיין לוי

הדס מלין

ענבר פניכל

שי לי שינדלר

תם תשבי

קולקציית ילדים-רותם לבצלטר

חן נחמן- זוכה הפרס ע"ס 50,000 ש"ח, ע"ש פיני לייטרסדורף, לשנת 2013

וגם קליפ שיעביר לכן את רוח התצוגה

[youtube HK_jlR4KyH8&feature=youtu.be nolink]

מברכת את כל הסטודנטים על ההחלטה האמיצה שלקחו בגיל צעיר, ומאחלת לכולם הצלחה בעולם האופנה הישראלי בפרט והעולמי בכלל

ואחרי שכתבתי וקראתי שוב, נזכרתי בתצוגות האופנה ששודרו בערוץ 1 בהיותי בת 15 לערך. למיטב זכרוני זה היה מקבץ בן למעלה משעתיים של תצוגות משבוע האופנה בניו יורק, שמסיבה לא ברורה עשו דרכם לערוץ 1. אני הקלטתי וראיתי את התצוגות אין ספור פעמים. שם גם הכרתי לראשונה והתאהבתי בדונה קארן. מעולם לא האמנתי שצפייה בתצוגות אופנה יכולה להפוך למקצוע. אז הנה, 25 שנה אחרי אותה קלטת הוכחתי לעצמי שכן. כנראה הייתי צריכה לעבור עוד כמה דברים בדרך

הקונה נחמה בפייסבוק