(כמעט) לבד בברלין

בחורה עם מחשב נייד

לפני כחודש בעלי שיחיה קיבל מייל אזהרה מאל-על בנוגע לנקודות הטיסה שיעלמו אם לא ינוצלו. בעלי, להלן- נ', איש פיתוח עסקי בחברה גדולה ומרבה בנסיעות ברחבי העולם. אני, אשת פיתוח ילדים במשפחה קטנה, נשארת פה עם הבנים ומקטרת.

מיד עם קבלת המייל הוא הציע שאטוס לבקר את אחי וגיסתי בברלין. למצוא תאריך מתאים שבו אחי ומשפחתו בבית, נ' בארץ ואין שום מסיבת סיום של הילדים, היתה משימה לא פשוטה. מצאנו סופ"ש אחד אפשרי ואז נתקלנו בבעיה חדשה- לא היו כרטיסים. נ' העלה הצעה לטוס במחלקת עסקים. אני, פולניה גאה מיד התנגדתי, כי בשביל מה וחבל ולא נעים. נ' איש יקר התעלם מהתנגדותי והזמין כרטיס. התאריך נקבע, אין דרך חזרה.

השבוע שקדם לטיסה היה רע לתפארת. בשורה אחת מתסכלת מאוד, לחץ של סוף שנה, עבודה שצצה בהפתעה ברגע האחרון ומצב רוח כללי עגום, הוציאו לי את החשק לטוס ושקלתי לוותר. נ' הודיע שביטול הטיסה משמעותה איבוד הנקודות. שוב הפולניה שבי יצאה לאור. נוסעת, ברור שנוסעת.

אחי ומשפחתו יצאו לרילוקיישן בברלין בשנת 2005 לשנתיים- שלוש. 7 שנים עברו והם עדיין שם. אחי גדול ממני בלמעלה מ 13 שנים, הוא חי את החיים שרובנו היינו רוצים ולא מעזים. חובב ספורט אקסטרים מכל הסוגים, ביבשה בים ובאויר, מחזיק בחניה שבביתו לא פחות מארבעה אופנועים שונים, מטייל בכל רחבי העולם, נהנה מאוכל טוב, יין משובח, מוזיקה נהדרת ושפע הופעות חיות, שומר על קשר הדוק עם חברים בכל רחבי הגלובוס ואוחז במשרת חלומות בינלאומית. אבל יותר מהכל לאחי יש אהבה לחיים והתלהבות של ילד בחנות ממתקים. הבדל השנים ביננו אמנם גדול, אבל תמיד שעשענו זה את זו בבדיחות קרש שמצחיקות רק אותנו ונהננו להעביר זמן משותף. גיסתי הגיעה למשפחה לפני למעלה מ 20 שנה. יפהיפיה, מצחיקה ונדיבה ואשת שיחה נהדרת. ידעתי שמשעמם לא יהיה לי.

ביום שישי לפנות בוקר אספה אותי מונית לשדה התעופה. פעם חברה אמרה לי שכשדורכים בנתב"ג שוכחים את הבעל ועם הקפה הראשון בטרמינל שוכחים גם את הילדים. אני מודה שזה לא רחוק מהמציאות. הצלחתי להתגבר על חרדת הטיסה שלי (היאוש יותר נוח בכיסא רחב וארוחת בוקר מפוארת) ונחתתי ב 11:00 בבוקר בברלין אחרי לילה ללא שינה. הרעיון הכללי היה חופש מוחלט. כיוון שלפני 4 שנים ביקרתי אצלם וסימנתי וי על חלק נכבד מהאתרים התיירותיים, הכרזתי הפעם על ברלין ללא שואה. לא קל, אבל אפשרי.

את הערב הראשון בילינו בקונצרט של הפסנתרן הסיני לאנג לאנג ופסנתרן הג'ז האגדי הרבי הנקוק, באיצטדיון O2 הענק בברלין. וואו, זו מילת הסיכום שלי לאותו הערב. עם סיום הקונצרט הוזמנו לקבלת פנים שנערכה ללאנג לאנג לכבוד יום הולדתו ה 30. ואחי, כמו אחרון הגרופים, מיד ניגש לנהל שיחה ולהצטלם עם הרבי הנקוק הנערץ עליו. כולל הזמנה לארוחת ערב בביתם. אם אתם בברלין, נסו להשיג כרטיסים להופעה באיצטדיון, זו חוויה יוצאת דופן לראות הופעה עם עוד 17,000 איש.

ככה נראה חלק קטן מ 17,000 איש. בצד- אחי והרבי הנקוק

את היום השני הקדשתי לקניות ברחוב הקניות Ku-Damm, מכירות סוף העונה כבר החלו והמחירים מפתים במיוחד. תמצאו שם לא מעט רשתות שיש גם בארץ, אבל המבחר בחנויות גדול בהרבה. לפחות חמישה סניפים של H&M, בכל אחד סגנון אחר ופריטים שונים, חנות של "COS", האחות הגדולה והיקרה של H&M, סניף של אורבן אאוטפיטרס שטרם הגיעו לארץ, ועוד שפע רב של רשתות, מותגים ובתי כלבו ענקיים שבראשם ה KaDeVe, שדורש יום משל עצמו. אם הייתי לבד, זה היה נמשך שעות ועולה אלפים. למזלי אחייניתי בת ה15 ליותה אותי, ובניגוד למצופה, היא נשברה ראשונה. לפני שהכריזה על סיום הספקתי לקנות שפע פריטים ב H&M, רובם ב 5 יורו, חולצות באורבן אווטפיטרס ובקוס, וחשוב מהכל- לגו ופליימוביל לילדים בכל-בו KARSTADT, שהוכיח לי שוב כמה המחירים בארץ לא הגיוניים. איך ייתכן שאנחנו מרויחים פחות ומשלמים הרבה יותר? למה בארץ חולצה שעולה בסוף עונה  בה&מ  50 ש"ח, עולה בברלין 5 יורו? למה פליימוביל שעולה בארץ קרוב ל 400 ש"ח עולה בברלין 25 יורו? זה מתסכל ומכעיס ובעיקר, כנראה, נטול תשובה הגיונית.

את יום ראשון בילינו בשוק פשפשים גדול. אני יודעת שרוב האנשים מאוד אוהבים שוקי פשפשים ברחבי העולם ומקפידים להגיע לאחד כזה בכל עיר אירופאית, אני לעומת זאת חייבת להודות, שאין בי את ההתלהבות משוקי פשפשים. השוק בברלין ענק ומלא כל טוב, אבל לא הטוב מהסוג שאני אוהבת. עם זאת, אני בטוחה שהוא גן עדן לחובבי ובעיקר לחובבות השווקים (את שמו איני זוכרת, אבל אוכל לבדוק עבור מי שתרצה). בכל מקרה, הביקור בשוק היה שווה ולו בשביל בית הקפה הנחמד ברובע ה Mitte שישבתי בו בסיום הסיבוב עם גיסתי. לצערי ביום ראשון הכל סגור, אבל זהו ללא ספק אחד המקומות היפים והמהנים ביותר בברלין, עם חנויות מקסימות, גלריות, ולא מעט אתרים תיירותיים.

מילה אחרונה על קניות- גיסתי לקחה אותי לכל-בו חדש יחסית בברלין שנקרא T.K.MAXX (ישנם סניפים בערים נוספות באירופה) ובו נמכרים מותגים מוכרים בהנחות גדולות. שווה ביקור לחובבי מותגים בזול. אני השקעתי שם בעיקר בבנים ויצאתי עם פריטים של אדידס, פומה, בילבונג ועוד במחירים מאוד זולים.

לגבי אוכל אין לי המלצות, כיוון שאת הארוחות אכלנו בבית. בערב שבת גיסתי אירחה לארוחה נפלאה, חברה מרוקאית שגרה בעבר מספר שנים בברלין ועברה לפריס ואת חברתה הצרפתיה, וביום ראשון הוזמנו לשכנים ממוצא קנדי, שגרו מספר שנים ביפן, סינגפור ואיטליה ולפני כשנתיים עברו לברלין, הם אירחו לערב של פאייה מצויינת ולא פחות מחמישה בקבוקי יין שנעלמו כלא היו. כמה תענוג היה לפגוש בזמן כ"כ קצר אנשים מכ"כ הרבה ארצות ותרבויות שונות. ברלין היא ללא ספק אחד המקומות היותר רב- תרבותיים שיש, בהתייחס לעבר שאי אפשר להתעלם ממנו, יש בזה מן הנצחון.

קצת אוירה- הבית מבחוץ ומבפנים

החיים הטובים- גרסת ברלין

קטנות ומסקנות לסיום-

1. כוס יין, אוכל טוב, מוזיקה טובה ומפגש עם חברים, יכולים להפוך כל ערב שגרתי לערב של שמחה. לא צריך לגור בברלין בשביל זה, אפשר גם פה.

2. לאהוב את החיים הטובים זו לא בושה. זו זכות לכל מי שמרויח את לחמו ביושר. בארץ אנו מרגישים לעיתים צורך להתנצל על מותרות, בברלין לא מרגישים צורך לתת דין וחשבון.

3. מדהים שאפשר להעביר כמה שעות שיחה במפגש עם חברים ללא מילה אחת על פוליטיקה. יהודים, מוסלמים ונוצרים יושבים זה לצד זה ומדברים על טיולים שעשו, דברים שראו ואוכל שאכלו. כדאי לנסות את זה אצלנו.

4.יין משמח לבב אנוש

5. תענוג לנסוע במחלקת עסקים. עם זאת, חשתי אי נוחות מסויימת בעיקר לאור העובדה שהנוסעים במחלקת התיירים עוברים למקומם דרך מחלקת העסקים. כנראה אני צריכה להפנים את מה שכתבתי בסעיף 2.

6. שלושה ימים לחופשה הם מעטים מדי. עוד יום לשיטוט חופשי שלי במוזיאונים, גלריות וישיבה ארוכה בבית קפה לצפות בעוברים ושבים, היה מאוד מועיל.

7. יש לנו נטיה בטיולים בחו"ל להיות במירוץ ע"מ להספיק כמה שיותר. אני בעד הגישה של לקחת דברים בנחת, גם אם נראה מוזיאון אחד פחות. לקום בנחת ולשבת חצי שעה נוספת בבית- קפה, אלו דברים שאנו לא זוכים להם ביום-יום. צריך לזכור למלא מצברים ולא לחזור לארץ עייפים מהריצות. (כמעט) תמיד יש פעם הבאה.

8. אם רק תלמדו לשחרר, כולם יסתדרו נפלא בלעדיכם.

9. ברלין היא אחת הערים הכי יפות ומזמינות באירופה. לא קל ולא צריך להתעלם מהעבר, הוא נוכח בכל מקום, אבל מותר להנות מההווה.

10. לא לשכוח לקחת טופס להחזר מס מחנויות בהן קניתם ב 25 יורו ומעלה. בשדה התעופה בדרך חזרה לארץ יש לעבור במשרדי המס ולקבל החזר במזומן. מדובר בסכום לא קטן. אני קיבלתי החזר של למעלה מ 40 יורו על הקניות.

ותודה אין קץ לנ' שהחליט בשבילי, ביצע, לקח חופש, ולא ויתר לי גם ששקלתי לבטל.