אחת, שתיים מתחילים..

בחורה עם מחשב נייד

אני קוראת ותיקה בסלונה. בעיקר פוסטים שחברותיי לפייסבוק מקשרות וממליצות. אני קוראת נשים חכמות, רהוטות, מצחיקות, בעלות אג'נדה סדורה. נשים שכותבות מתוך עצב או צחוק, בציניות או רצינות ומכניסות אותי לעולם הדימיוני או האמיתי שלהן.

אני לעומת זאת מתחזקת מזה שמונה חודשים בלוג בתפוז. בעולם של מחאה חברתית, הדרת נשים, קיטוב בין דתיים וחילוניים, עשירים ועניים, ימנים ושמאלנים, פוליטיקה ואיומים, אני בחרתי לכתוב בלוג שכולו אסקפיזם. אני מקטלגת אותו כבלוג צרכנות, בפועל הוא פשוט בלוג קניות. גם אם לא נעים, אי אפשר להימנע מלהודות- אני אוהבת לקנות. בעיקר בגדים לי ולבנים, אבל גם אקססוריז, ספרים, כלי מטבח, אביזרים לבית ואפילו לסופר לא אכפת לי ללכת.

אנחנו רחוקים מלהיות עשירים, משפחה ממוצעת המשתכרת ממשכורת היי-טק אחת ותוספת קטנה של חצי המשרה שלי. עלויות החיים מכבידות גם עלינו. ועדיין, בסדרי העדיפויות שלי יש מקום גם לקניות הקטנות. מפה נולד הרעיון לבלוג. אני משתדלת לקנות בזול ואם יורשה לי, גם די טובה בזה. פתחתי את הבלוג על- מנת לשתף נשים ואמהות בהמלצות שלי לקניות. הבלוג בתפוז גיבש קהילת מנויות קטנה ומפתיעה ומצאתי שם את מקומי.

מזה זמן פונות אליי שתיים מהכותבות המוכשרות בסלונה ע"מ שאעביר את הבלוג לפה. התחמקתי בנימוס. מהיכרותי את סלונה, לא חשבתי שיש לבלוג שלי מקום פה. לתחושתי, תוכן הבלוג שלי לא תואם את רוח הבלוגים של סלונה. מה לקניות בזול, מציאות ומבצעים ולנשים הכותבות והקוראות פה?

אני אמנם מצוינת בתירוצים, אבל מתקשה מאוד לעמוד בפני לחצים, וכך קרה, שבסופו של דבר הלחץ המתון שהפעילה "לייזה פאנלים" היקרה, הביא אותי לפה. ע"מ להרגיש יותר בנח עם עצמי במקום המכובד הזה, החלטתי לשנות מעט את הפורמט של הבלוג. אני  חלילה לא אפסיק לקנות ולרוץ לספר, אבל אוסיף גם המלצות לבילויים עם הילדים, מתכונים מנצחים, המלצות ספרים לגדולים ולקטנים ופה ושם סיפורים מהחיים.

את הפוסט הראשון החלטתי להקדיש להמלצה על ספר(ים).

אני נמצאת עכשיו בעיצומה של קריאת הטרילוגיה "משחקי הרעב". אם צריך לסכם את הקריאה במילה אחת, המילה הטובה ביותר שאני מצליחה לחשוב עליה היא "וואו". אני חייבת להקדים ולומר, אני לא חובבת הז'אנר של מדע בידיוני ולא מוצאת עניין בקרבות גלדיאטורים, אלימות ומוות. ועם זאת, כל אלה נמצאים בשפע בטרילוגיה המרהיבה שכתבה סוזן קולינס כספר נוער. מדובר בשילוב מרתק של עבר הווה ועתיד, שמתבטא בקרבות עקובים מדם בעולם עתידני, תוך שימוש באלמנטים שלקוחים במובהק מתוכניות ריאלטי בנות דורנו. הספר מציג שילוב מפעים של דמיון והיגיון. כמה כיף יכול היה להיות להיפגש לקפה עם סוזן קולינס.

מדובר בספר הכולל תיאורי אלימות לא קלים ודורש קריאה בקורתית ברמה גבוהה. על אף הגדרתו כספר נוער, אני לא בטוחה שבני ה-15 ידעו לנהל את הקריאה בצורה הנכונה. אם להעיד עם עצמי, אני מניחה שלו אני הייתי קוראת את הטרילוגיה בגיל הנעורים הייתי בעיקר סובלת מסיוטים בלילה. עם זאת, בני ה- 15 היום בוודאי בוגרים בהרבה מזו שאני הייתי בשנות ה 80.

אני לא רוצה לחשוף פה את פרטי העלילה, מי שמעוניינת לקרוא פרטים על הספר תוכל למצוא מידע מצוין בויקפדיה. אני בחרתי להתחיל לקרוא בלי כל מידע מוקדם ואני שמחה על כך. התרגום מאנגלית של יעל אכמון, לטעמי מושלם. השפה קולחת ונעימה לקריאה. לאחרונה קראתי ספרים שהעברית בהם היתה רדודה עד מעליבה. יעל אכמון השכילה לתרגם לשפה שתסחוף בני נוער ומבוגרים כאחד, ועם זאת לא תפגע באינטלגנציה שלהם או באיכותו של הספר.

אתמול בלילה סיימתי את הספר השני (התלקחות). את השניים הראשונים קניתי במסגרת מבצע 3 ב 75 בסטימצקי, את השלישי שיצא בעברית רק לאחרונה (עורבני חקיין) ללא ספק ארוץ לקנות במחיר מלא.

עצה ידידותית- לא לקרוא את הספר ממש לפני השינה.

משחקי הרעב- סוזן קולינס, הוצאת כנרת. מאנגלית- יעל אכמון

ומי שמתעניינת בהמלצות עבר, מוזמנת לבקר בבלוג "מה קנית היום?" בתפוז.