הבלוג של קרן מירב | היר-הוֹרים

kmhema

הכל כבר נמצא, נשאר רק לגלות. מאמינה בזה בכל ליבי ועוסקת בזה בקליניקה שלי, אני חושפת גדולות של אנשים. נעים מאד, שמי קרן, אני מאמנת מוסמכת בשיטת סאטיה מבוגרים ובני נוער. ניפגש, קרן [email protected] 054-2039095

עדכונים:

פוסטים: 57

החל מיוני 2014

“כאמא את מזמן לא כאן. את גם לא שם… את שוכבת ככה כבר שש שנים… רק לוח העץ בקצה המיטה שנושא את שמך מזכיר מי את… אולי אם היית נעלמת ביום אחד, כמו אבא, לא הייתי כותבת עכשיו… את משמשת לי מראה אנושית שקוראת לי להסתכל פנימה, משקפת בלי מילים, בעיניים חודרות, איזו בת אני, איזו אמא, איזה אדם. את מזכירה לי בשתיקתך כי יש למצות את החיים עכשיו, לפני שייעלמו ברגע.

שש שנים חלפו מאז הפכה אימה של מינה לצמח בניתוח מקומי.

שלוש עשרה שנים חלפו מאז שאביה הלך לישון ולא קם בגלל דום לב.

במילים ובלוויית ציורים וצילומים משרטטת מינה את דיוקן אמה, אביה ובני משפחתה. בקווים עדינים, ברגישות רבה ובנימה מפוקחת, שיש בה כאב עמוק לצד אופטימיות ותקווה, היא כותבת על יחסי אם-בת, אהבה, ערכים, כאב, גאווה וגעגוע” (מכריכת הספר).

שניים הפוך בבקשה, מינה פורטנוב-משען, 96 עמ’, הוצאה עצמית.

***

מטפלים בהורה מזדקן? כדאי שיהיה לכם את הספר הזה.

יש בו יחסים עם מציאות – אמא במצב צמח שש שנים כשהחיים בחוץ ממשיכים בשלהם,

יש בו הומור,

יש בו ישירות,

יש בו כאב,

יש בו יופי וגם השלמה.

BookPageVis4

את סיפור ההיכרות שלי עם מינה שהיא יזמית, יוצרת, מעצבת תקשורת חזותית ובלוגרית אשאיר לפוסט אחר על גורל ועל האמונה שהכל אפשרי, אך אני יכולה להגיד בוודאות שכבר בשיחת הטלפון הראשונה שלנו הבנתי שמדובר באשה מיוחדת במינה (תרתי משמע), חכמה, צבעונית, מרתקת, ואני לא מצליחה למצוא מילה אחרת, היא פשוט כזו אז סלחו לי על המילה הבאה- מגניבה לגמרי.

ההבנה הזו שמדובר באשה מיוחדת כל כך התגברה כשהתוודעתי לסיפור יציאתו לעולם של הספר ‘שניים הפוך בבקשה’ – סיפור מרתק, מזעזע ומרגש בפני עצמו.

כשהכרנו קיבלתי שני עותקים של הספר, אחד חילקתי באהבה ואת השני אני עדיין שומרת אצלי. ניסיתי למסור אותו, באמת שניסיתי, אבל יש בו משהו שתמיד מחבר למציאות ונותן פרספקטיבה עמוקה על רגעים מאד פשוטים, רגילים בחיים:

“מדהים שהייתי צריכה לסדר את חפצייך כדי לגלות עלייך דברים. לגלות שהיית שכירה, עם אג’נדה נשית אמיצה. שבתקופה שבה רוב האימהות היו בבית, את נלחמת על זכויות נשים בעבודה.

עבודה ובית – נושאים שאני נלחמת בהם ועליהם שנים. שנים שבהן יכולתי להתייעץ איתך, ללמוד מניסיונך. למה לא דיברת איתי אף פעם?

מדהים.”

התהייה הנ”ל למשל נוכחת בהרבה מאד מערכות יחסים עם הורים ועם אחרים. ההבנה שאנשים חיים חיים שלמים לצידנו ואנחנו לא מדברים ולא יודעים עד הסוף יכולה להיות מאד מפחידה, אבל אם מסכימים להבין שזה קיים, אם עוצרים בזמן- אפשר לבחור אחרת. אפשר לחיות אחרת.

מלבד העומק לצד הפשטות במובן בו הנושאים הם יומיומיים, אוניברסליים אפילו, כל עמוד בספר מלווה בציור, צילום, איור מתאים. השיחה בין הטקסט והתמונה יוצרים חוויה גדולה אף יותר.

BookPageVis2

את העותקים הראשונים של הספר חילקה מינה לבאי השבעה במן תחושת שליחות ודחיפות גדולה, כדי לגרום לאנשים ל”עשות משהו” עם מערכות היחסים החשובות בחייהם:

“אני מאמינה שהספר יגרום לכם להתבונן במבט אחר על יחסיכם עם הוריכם, על יחסיכם עם האנשים הקרובים לכם ועל עצמכם. אולי לפני שיהיה מאוחר מדי”.

12369401_1058540567524782_1598803863_o

לסיכום,

הספר נכתב מתוך חוויה מורכבת ומצליח להעביר זווית ראייה מורכבת על החיים בכלל,

אשה מיוחדת, ספר מיוחד, רוצו לקנות.

אם יתמזל מזלכם אולי תוכלו לשבת עם מינה להפוך.

לרכישת הספר לחצו כאן.

קישור לבלוג של מינה MIGDALA

אותי כמו תמיד אפשר למצוא כאן: [email protected]

שלכם,

קרן

עוד מהבלוג של קרן מירב | היר-הוֹרים

על ארבעה אחים דיברה התורה: המשקיען, המתחמק, הלא יודע מה לעשות וזה שגר בעיר רחוקה

כשמגיע היום הזה בו צריך לטפל בהורים צפים ועולים לפני השטח קונפליקטים מכל הסוגים שקשורים בתלות החדשה בה מצויים ההורים והצרכים החדשים. חלק מהקונפליקטים חדשים ונוצרים בגלל המצב החדש וחלקם חוזרים מהעבר בלבוש אחר. אחד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

במצולות - כשקצינים דופקים על הדלת בביתה של ילדה בת 11

חברה שאלה אותי היום אם אני מרגישה את הכבדות באווירה. "ברור" עניתי לה. אצלי יום אחרי פסח ה"אווירה" נכנסת לתוקף. באווירה הזו משהו מכביד על טבעיות וקלות הנשימה, על היכולת של הצחוק להגיע ממקומות נקיים ושמחים. המשהו הזה שנוצר...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על משפחתיות ומלאכית סרילנקית

בסופו של שבוע כזה, מתפרץ לחייך במלוא כוחו (ואי כוחו) קשיש ששותק כל היום ואז פתאום ברבע לחצות הוא נהיה אקסמן וכל הכוחות כולם חוזרים אליו, והוא כועס שלא נתנו לו לאכול כל היום ולא רוצה לישון ורוצה רק את אמא שלו. ואז לשנייה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה