הבלוג של קרן מירב | היר-הוֹרים

kmhema

הכל כבר נמצא, נשאר רק לגלות. מאמינה בזה בכל ליבי ועוסקת בזה בקליניקה שלי, אני חושפת גדולות של אנשים. נעים מאד, שמי קרן, אני מאמנת מוסמכת בשיטת סאטיה מבוגרים ובני נוער. ניפגש, קרן [email protected] 054-2039095

עדכונים:

פוסטים: 57

החל מיוני 2014

אביב גפן כתב לנורית גלרון: “אני שונאת אנשים, אנשים חלשים שבמקום לדבר הם זזים..”

דלתות נטרקות, סטירות מתעופפות, עזיבות דרמטיות ועוד הרבה דרמות נכרכות סביב סצנות שיש בהן קושי. ברשותכם עוד משפט אחד מעולם הבידור, בסדרה “אימפריית הפשע” אומר נאקי- אחת הדמויות המובילות שלאנשים יש צרות כיוון שהם לא מסוגלים לשבת עם עצמם כמה דקות לבד בחדר, אני אומרת שמי שכתב לנאקי את השורה הזאת יודע על מה הוא מדבר.

אחת המשימות בחיים שלנו מאד פשוטה מבחינת פרקטית אבל מאד לא פשוטה מבחינת היישום והיא להיות רגע עם מה שיש באמת. פשוט לשהות. מתוך נטייה להימנע מכל מה שיוצר קושי, אנחנו פשוט נמנעים מלהרגיש באמצעות הימנעות מלהיות, להיות עם מישהו, להיות עם משהו, להיות עם עצמנו.

“הילדים שלי באים לשעה והולכים”. נשמע מוכר? זו אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב יחסים עם הורים וסבים, אני כל הזמן שומעת “הילדים באים והולכים מהר”.

מישהי שיתפה אותי שבשנים האחרונות הבן שלה בא בכל יום, תמיד עם משהו ביד, אבל לעולם לא יושב איתה, אפילו לא דקה. תמיד יש לו משהו חשוב לעשות, “אין לו זמן” היא מסבירה לי.

כמו תמיד אני מזמינה אתכם לחשוב על זה שזה לא קשור באמת לזמן פנוי או לסדרי עדיפויות. זה משהו הרבה יותר עמוק. מזמינה אתכם לחשוב על כל הדברים שאתם מקצרים את השהות במחיצתם כעל אמצעי להימנע מלשהות בתוך קושי.

קושי לראות את ההורה שלי מזדקן וכל אחד יקח את זה למקומות שלו,

קושי לנהל שיחה עם בן/בת הזוג,

קושי להסתכל על מצב חשבון הבנק,

קושי לחזור הביתה כשכולם ערים,

קושי לשוחח עם המורה של הילד, או עם נציג ועד הבית, או עם חברה הכי טובה ועוד.

אם עלה בכם אחד הקשיים האלה, הביטו פנימה ושאלו את עצמכם איפה בפעם האחרונה שהיתם עם הקושי הזה. בלי לפתור, בלי להזיז, בלי לדרג את החשיבות, פשוט ישבתם והרגשתם וחשתם בגופכם את הקושי.

הרבה יותר פשוט לזוז. אני יודעת. הרבה יותר פשוט לעשות משהו אחר או לתת לדברים לזוז אחורה או למטה. אבל האמת היא שזה לא זז אף פעם אחורה או למטה, זה רק מכביד ומאט תהליכים אחרים.

לצורך ההשוואה נחשוב על המחשב שלנו ועל עבודה במקביל על כמה חלונות פתוחים. בפועל אנחנו בכל רגע נתון עם כל החלונות פתוחים, גם אם רק הצצנו בהם לרגע והשארנו את החלון פתוח. אבל בפועל אנחנו עובדים בערוץ אחד, וכל השאר הגם כשאינם פעילים מעמיסים ופוגמים גם באיכות הדבר היחיד אותו אנחנו עושים, ומי שלא מבין את זה דרך המחשב יכול להבין את זה דרך הסמארטפון, את המטאפורות האלה כולם מכירים וככה ממש זה עובד איתנו ועם תכנית ההפעלה שלנו. לפעמים אנחנו פותחים המון חלונות בתוכנו, נשארים בזה שנעים לנו איתו, בשאר אנחנו רק מציצים אבל הם נשארים פתוחים ובדרכם מאטים ומכבידים.

אז מה אני מציעה, אתם בטח שואלים. אני מציעה להיות רגע עם מה שיש באמת. אני לא חושבת שבחירה ב”לזוז” היא חולשה, אבל אני יודעת שלשהוּת עם מה שיש באמת יש כוח עצום. לא מדובר בעבודה מאד גדולה,  בשלב ראשון רק לשבת רגע ולשאול את עצמכם – מה יש כאן? מה קורה? מה אני לא אומר/ת, אפילו לא לעצמי? ממה אני נמנע/ת?

העניין הוא שלמציאות יש את הכוח והיכולות שלה וככל שאנחנו זזים ומתרחקים ממה שכואב או מעסיק באמת  יותר קשה לחזור ואני מזכירה לכם שזה אומר שאנחנו מתרחקים מההורים שלנו, מבת הזוג שלנו, מחשבון הבנק, מהחברה הכי טובה , מעצמנו.

שהות אמיתית עם הקושי תביא איתה את הפתרון המדויק, הבנה ושקט. שהות עם מה שיש מפרקת בדרכה קשרים שאנחנו עושים בינינו לבין עצמנו והאינרציה רק מעצימה ומסבכת אותם.

להיות עם מה שיש באמת, להיות עם עצמנו – אלו תרופות פלא שלא מוכרים בשום מקום.

נתחיל בלשהות, נמשיך עם למה זה קשה במיוחד מול הורה מזדקן.

אין לכם סבלנות? הקושי לשהוֹת עם השאלה מתיש אתכם?

אני כאן, מוכנה לענות. צרו קשר באמצעות הדוא”ל: [email protected]

מוזמנים גם לעקוב אחר דף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/tovanotbazman

שלכם, קרן

***

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

עוד מהבלוג של קרן מירב | היר-הוֹרים

על ארבעה אחים דיברה התורה: המשקיען, המתחמק, הלא יודע מה לעשות וזה שגר בעיר רחוקה

כשמגיע היום הזה בו צריך לטפל בהורים צפים ועולים לפני השטח קונפליקטים מכל הסוגים שקשורים בתלות החדשה בה מצויים ההורים והצרכים החדשים. חלק מהקונפליקטים חדשים ונוצרים בגלל המצב החדש וחלקם חוזרים מהעבר בלבוש אחר. אחד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

במצולות - כשקצינים דופקים על הדלת בביתה של ילדה בת 11

חברה שאלה אותי היום אם אני מרגישה את הכבדות באווירה. "ברור" עניתי לה. אצלי יום אחרי פסח ה"אווירה" נכנסת לתוקף. באווירה הזו משהו מכביד על טבעיות וקלות הנשימה, על היכולת של הצחוק להגיע ממקומות נקיים ושמחים. המשהו הזה שנוצר...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

על משפחתיות ומלאכית סרילנקית

בסופו של שבוע כזה, מתפרץ לחייך במלוא כוחו (ואי כוחו) קשיש ששותק כל היום ואז פתאום ברבע לחצות הוא נהיה אקסמן וכל הכוחות כולם חוזרים אליו, והוא כועס שלא נתנו לו לאכול כל היום ולא רוצה לישון ורוצה רק את אמא שלו. ואז לשנייה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה