הבלוג של adirasuli

adirasuli

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מפברואר 2013

“בסוף את תמצאי” אמרה לי המוכרת בדוכן התכשיטים, זה היה משפט סתמי בשבילה ומשמעותי כל כך בשבילי. נראה לי שמצאתי לא מעט! והסבלנות תאפשר לי למצוא את הקצת שאני עוד מחפשת לעצמי. ההרגשה שמצאתי היא מיוחדת ונעימה, יש בה רוגע ובטחון, מאחלת לי למצוא עוד ממנה השנה.

10/01/2017

מאז שאני זוכרת את ימי ההולדת שלי בגן (הזיכרון הראשון שלי נחרט בגיל צעיר יחסית, ככה  זה שהיקום מעניק לך “קוצר ראייה” בגיל צעיר והזכרון הראשון שלך בחיים זה מחיבוק הרגל של אמא כשעל אפי משקפיים נוצצים וכלל לא משמחים) הייתי הילדה העצובה, זו שיושבת מפורצפת ומחכה שכל הדבר הזה יגמר.

אחרי הפירצופים (pirzufim) בגן, ועם העלייה לביה”ס המשכנו בימי הולדת במקלט של הבניין, זוכרים את זה ? עם הנרות בבקבוק והחבילה העוברת? אז גם זה לא היה כזה להיט מבחינתי, אבל זה כבר היה קצת יותר אפשרי. התבגרתי כנראה, או שאולי כל הילדים שסביבי התבגרו קצת והתחילו להבין קצת יותר את העולם כמוני.

מה זה כמוני? עם קצת יותר מודעות שמובילה בדיוק למצב “המפורצף” .שכן למה שארקוד באמצע הגן שכולם יושבים ומסתכלים עלי? הם עוד יכולים לחשוב שאני לא ממש רוקדת יפה. נשמע הזוי נכון? הרי הייתי רק בת שלוש ומי בכלל מבין משהו בגיל הזה ?
הזוי או לא, כך זה היה. ילדה קטנה עם מודעות גדולה (מידי).

הפרצופים לא מיהרו לעזוב אותי כמו שאתם ודאי מניחים, אימא שלי תדע לספר בגאווה שבכיתה א’ הכל חלף! הפסקתי לבכות ולהקשות על ההורים שלי והייתי קצת יותר קלה (לעצמי) לסביבה שלי.

אם חושבים על זה רגע, זה די הגיוני, ביה”ס זה מקום יותר בטוח- יש פחות הפסקות וזמן חופשי. אתם בטח יודעים שהפסקות, שלא כמו לימודים ומחברות, זה האתגר האמיתי! שם באמת נדרשת התמודדות מורכבת, בסביבה של חברים וילדים שאולי הם לגמרי לא חברים.

ימי ההולדת המשיכו כמו שאתם ודאי מניחים, שמחת החיים לא הייתה בשיאה, פשוט כי כשאת קצת “ילדה פולניה” שרואה גם את “הקטנות” ,את קוראת גם את המסתתר בין השורות.
אין ספק שהחיים עשו את שלהם, התבגרתי, התגמשתי, אספתי ברכות יום הולדת, צברתי לא מעט חברים בדרך. צברתי גם את גל ואת שלושת הילדים שלנו, ולמדתי לראות דרכם את מה שלא תמיד הצלחתי להבין על עצמי. כן, 3 ילדים רגישים זה לא דבר פשוט אבל הוא מאפשר, מאפשר לך לחדד את הסבלנות, מאפשר לך לחדד את תפילות הלב (שיגדלו כבר..:) ) ומאפשר לך להאמין ולדעת שאנשים רגישים הם כאלו שרואים את העולם בצורה קצת אחרת.

ביממה האחרונה ברכתי את עצמי וקיבלתי ברכות גם מהעולם. ביליתי ערב עם חברתי האהובה שהזכירה לי את השיחה של יומולדת 25, אתן יודעות.. השיחה על הרכבת שאני מפספסת והשעון שמתקתק.

באורח משמח נראה לי שהדבקתי את הפער, אהוב , ילדים אהובים ועסק (עם לב פועם במקצב משתנה) הרבה מעבר למה שאיחלתי לעצמי.

היום אני בת 37, אבל כאשר אני פוגשת את העבר שלי – אני מפצה על ימי הפרצופים, ומפרצפת בהנאה יתרה

עדי רסלי- פרצופים של יום הולדת

עדי רסלי- פרצופים של יום הולדת צולם ע”י ענת רומברג

השנה, יותר מהכל אני רוצה! רוצה לחגוג את מה שיש לנו, רוצה לחגוג את ההתמדה והסבלנות, את הידיעה שגם הילדים הרגישים שלנו יגדלו להיות אנשים שחושבים ומבינים את עצמם קצת יותר טוב ובידיעה שנהיה שם איתם.
שתהיה לי יומהולדת שמחה (אמן!) שאני אחגוג את מי שאנחנו (אמן!) ושאזכור את זה כל יום, ולא רק ביומהולדת (אמן!)

עדי רסולי- נשיקה ליום הולדת

עדי רסולי- נשיקה ליום הולדת
צילום עדי רסולי

 

 

עוד מהבלוג של adirasuli

אודות, או איך שלא קוראים לזה..

נעים מאוד, עדי. אמא ל 3 נשואה ל1 וכלבה 1. תזונאית  קלינית לתינוקות (מהסוג שלא אוכל) ומנהלת קהילה (כן כן! אני מנהלת קהילה) של כמה עשרות אלפי הורים. מי היה מאמין שאכתוב כזה משפט על עצמי, אבל כשאתה לא מתכוון לפעמים זה יוצא הכי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

שינה, מונוגמיה ואוכל

לפני 3 שנים (פחות חודש) כתבתי את הטקסט הזה. אני זוכרת את הנסיעה הזו, כי היא הייתה חזקה ומפילת אסימונים בשבילי. אולי היא תפיל גם לכם אסימון או שניים. טל ביקש לשתות חלב במהלך הנסיעה,הסברתי לו כי עכשיו לא שותים והוספתי כי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

בניית קהילה, כמו לדבר עם חברת ילדות

שנתיים וקצת אחרי פתיחת קהילת המתכוניה-הבית לתזונת תינוקות, יש לי כמה תובנות, כולן מבוססות קילומטראז' שעות מופרע. מה הקשר בין קהילה לחברת ילדות? דמותך המציאותית או הוירטואלית נחוצה על מנת לעצב את רוחה של הקהילה. כאשר...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה