הבלוג של adirasuli

adirasuli

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מפברואר 2013

אנורקסיה, תינוקות. נשמע מופרך, כמעט לא הגיוני. אבל זה שם וקיים. כבר שנים שאני בעולמות האלו. אבל עכשיו,אולי עליתי פה על משהו, שאת ההשפעות שלו נגלה בעוד שנים. אמן!

25/04/2018

כבר שלושה ימים שחוגגות בראשי המחשבות. מאז נשאלתי ” מה גורם לך לקום בבוקר לעבודה?”
נבהלתי מעצמי, כשהתשובה לא הייתה מוכנה בשלוף.

אני לא חייבת למישהו תשובות, אלא אבל אם הן לא יהיו שם, מה באמת יגרום לי לקום לעבודה?
בשבועות האחרונים אני מצהירה שוב ושוב שאני אימא אחרי לידה. גם אם עברו 11 שנה. אני אימא אחרי לידה.
אחרי לידה, מותר לך.
מותר לך להיות מודאגת, מוטרדת, מאוהבת, מעורפלת, עייפה, עצבנית, מוקפת באהבה, מתוסכלת במידה, מחפשת חום ואהבה, מלאה במבטי הערצה.

זה לא מונע מהזכרונות של ימי אוגוסט על ספת דמוי העור, 11 שנים אחורה, לצוץ. היא בוכה ואני כבר חצי נדבקת לספה בנסיונות אינסופיים להנקה והרגעה.
שנה אחר כך אני בהריון שני. מדהים. מפחיד.
אמרתי לגל : מה עשינו ?! איך נתמודד שוב?
שנה וחצי אחכ אני שוב בהריון. כן הריון מבורך ומתוכנן.
4 שנים ו3 ילדים. חלום. לפעמים חלום מתוק, לא פעם חלום בלהות.

גם אז ועד היום, אני עטופה בתינוקות של אנשים אחרים. כדיאטנית, מכירה היטב את עולם הפרעות ההאכלה של תינוקות. עולם סבוך רגש ומצוקה.
מפתחת תהליך טיפולי סדור וברור לי, ומעבירה אותו הלאה, למשפחות שזקוקות לו.
כדי להחזיר  אמון לתינוקות שאיבדו את אמונם בשד/בבקבוק/בכפית.
תהליך קשה, תובעני.

הפרעות אכילה, הפרעות האכלה, לא משנה איך נקרא לזה. כהורה אתה לא רוצה לפגוש את זה. לא באור יום ולא בסימטה חשוכה.
הכרתם פעם אימא שמפחדת להתעטש כשהילד שלה (סוף סוף) אוכל? הכרתן משפחה שבה מרחיקים את כולם כדי שהילדה תאכל? שמעתן על אמהות שמצליחות להאכיל רק כשהתינוק לגמרי ישן (ומה אם לא ירדם כל הבוקר? צהריים?)
לפני כמעט שנה, הבנתי שהכל מתחבר. חווית ההורות הראשונית שלי, התנפצות הפנטזיה מול המציאות. הכמיהה לנפש שתבין אותי, כזו שתהיה לידי, ממש לידי. ועולמי המקצועי, כדיאטנית תינוקות,  שפוגש אמהות (לרוב) בנקודת הכי נמוכות בחייהן.

 

WhatsApp Image 2018-04-25 at 08.23.09

הפנים שלי, הגב של אילנה קוורטין – עמותת ארץעיר צילום מאור אלקיים- עמותת ארץעיר

אמהות במצבי קושי, נוטות להסתגר, לוקח להן זמן לעיתים לבקש עזרה או לחוש שיש בעיה.
ואם הן כבר רוצות, הן לא תמיד לובשות חולצה “שמסגירה” את הרצון.

אני לא יכולה שלא  לתהות בשאלה, מה היה אם? מה היה אם כל אישה הייתה עטופה בחברה שנוחה לה כבר ממש אחרי לידה.
הרי הפרעות האכלה, מניחות  על גב ההורים חרדה גדולה, דאגה וחוסר אונים שבצורה כואבת ומתסכלת גם משמרות את הסיטואציה.
אני יודעת, יש את קבוצת יולדות אוגוסט 17 ויולדות ינואר 16 , אבל לי זה לא מספיק. אני רוצה יותר בשביל יולדות.
רוצה שהן יכירו את כל ההתארגנויות סביבן. שיכירו נשים אמיתיות סביבן. לא דרך המסך. המסך יהיה רק האמצעי הפשוט להגיע אליהן.

רעיון ההכרויות בין אמהות לא הרפה. ועכשיו הוא מונח על מדפי הרשת. מחכה (בחשש קל) לראות מה אמהות יעשו בו. מה יאמרו אמהות עוד כמה שנים ואיך והאם זה ישפר את חווית הבדידות האמהית והשלכותיה.
עייפה לי

איך נראית בדידות אמהית – איור של המוכשרת שלומית סאוור – אימא עייפה לי 

אחרי 11 שנה, אני מבינה. שבליל הרגשות הוא חוקי. הוא מותר. אבל איפה היו התובנות האלו לפני 11 שנה?
הן לא היו. הייתי צריכה לחוות, לחכות, להתייאש ולקום, לחפש תשובות ולבדוק אם הן נכונות לי.
שלא תבינו לא נכון, אני לא חושבת שיכולתי לקר את הדרך באותם ימים. הייתי צריכה לעבור אותה בדיוק כך.

בשנה האחרונה זכיתי להכיר עוד ועוד אמהות, שהפכו לי חברות לדרך.
WhatsApp Image 2018-04-25 at 08.23.01

שלומית סאוור, חברה מאיירת ומוכשרת. צילום :אנחנו

אם זיהיתן בדידות או שאתן רוצות למנוע אותה, הנה השדכניה – קליק קטן וכל אימא תכיר עוד אמהות סביבה, יחד ניצור שבט. ממש כמו פעם פעם
www.mom2meet.com

הדר שדכניה מותאם

עוד מהבלוג של adirasuli

אודות, או איך שלא קוראים לזה..

נעים מאוד, עדי. אמא ל 3 נשואה ל1 וכלבה 1. תזונאית  קלינית לתינוקות (מהסוג שלא אוכל) ומנהלת קהילה (כן כן! אני מנהלת קהילה) של כמה עשרות אלפי הורים. מי היה מאמין שאכתוב כזה משפט על עצמי, אבל כשאתה לא מתכוון לפעמים זה יוצא הכי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

שינה, מונוגמיה ואוכל

לפני 3 שנים (פחות חודש) כתבתי את הטקסט הזה. אני זוכרת את הנסיעה הזו, כי היא הייתה חזקה ומפילת אסימונים בשבילי. אולי היא תפיל גם לכם אסימון או שניים. טל ביקש לשתות חלב במהלך הנסיעה,הסברתי לו כי עכשיו לא שותים והוספתי כי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מי שאל אותך בכלל? משפטים שאמרו לי כאימא, בכלל בלי שביקשתי

בטח לא פעם כבר קראת על הפער הדמיוני שבין המחשבות שחשבת לעצמך על חופשת הלידה, לחיים האמיתיים. בדמיונות, כמו בדמיונות, אין קולות רקע. אין צרחות של תינוק, אין מריבות עם הבעל, את לא כ"כ עייפה, ולא כ"כ טרודה. הכל די ורוד (או כחול,...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה