הבלוג של kerenkay

זה נראה לי מוכן

גרה ברמת אביב אבל קוראת לעצמי תל-אביבית, קרייריסטית וגם מאד אמאיסטית. ותמיד יותר שמחה בקיץ.

עדכונים:

פוסטים: 1

החל מינואר 2017

אמרתי ״כן״ ומצאתי את עצמי פעילה חברתית למען שוויון מגדרי, בוגרת קורס קיימות, עוזבת את עולם הפרסום, מקימה סטארט-אפ טכנולוגי ולומדת לבשל. קצת מוגזם? כן. אבל מגניב? בטח

28/01/2017

אורז

מסתבר שיש לי קטע. לא ידעתי שיש לי קטע, אבל אחרי כמה וכמה שנים על הכדור החמוד שלנו, הבנתי מה הקטע שלי. אני מחליטה מה אני לא, נדבקת ל״לא״ הזה הכי הרבה זמן שאני יכולה, ואז מגלה פתאום שאני ״כן״.

ככה זה היה עם ספורט. אני לא עושה ספורט. לא אוהבת את זה, לא מבינה את זה, לא צריכה את זה. עד שגיליתי את הפילאטיס (זה כן ספורט!) שהפך להיות הרגל שעושה אותי מבסוטית וחטובה לגילי.

ובעבודה, אותו דבר. עבדתי שנים במשרדי פרסום והכרזתי על עצמי כעל השכירה המושלמת. להיות עצמאית? זה ממש לא אני. אבל ברגע הנכון וכשהגיעו השותפים הנכונים, פתחנו משרד פרסום, שהיה הדובדבן בקצפת של הקריירה שלי, וחוויה מגדילה ומעצבת (פחות מחטבת).

וככה גם המטבח. גם אני ובישול היינו ״לא״ המון שנים. לא בישלתי כלום אף פעם. אפילו לא קצת. הבת הגדולה שלי, כשהיתה בערך בת 10, שאלה למה השעון במטבח שלנו כל-כך גדול. התשובה היתה שזה לא שעון אלא תנור, והיא פשוט לא ראתה אותו עובד בחיים, אז הסיקה שכל ייעודו של הרהיט הזה הוא לספר מה השעה.

אבל הילדים הגדולים קצת גדלו ונגמר עידן הארוחה החמה במועדנית ובצהרונית ובכל המסגרות שמסתיימות בצליל ״ית״ כדי שיישמעו יותר אטרקטיביות לילדים וגם להורים. אחרי עשור של התחבטויות על כן או לא ילד שלישי, נולדה הבת הקטנה, ומשהו קרה והתחלתי לבשל. בהתחלה בגימגום, אחר-כך קצת יותר בחדווה וקצת יותר עם אומץ. ביום שבו התחשק לי לקנות לעצמי סיר (חוזרת על המלים ולא מאמינה: מתחשק לי לקנות לעצמי סיר!) הבנתי שחל מהפך ואני לגמרי בעניינים. החדווה והאומץ במטבח שלי גרים בשכנות טובה יחד עם חוסר אלגנטיות מובהק. המטבח לא בא לי בקלות. גם היום, כשאני מבשלת, אפשר לשמוע מכל מקום בבית את קריאות הייאוש ומילמולי הזעם כשדברים נופלים לי, מתפזרים לי, מסתבכים לי, נשרפים לי. אבל אני מעזה, ועוקבת אחרי מתכונים, ויודעת לעשות רושם כשצריך.

 פרסי

בלי להחליט מראש, יצא ששנת 2016 הפכה להיות שנת ה״כן״ שלי. אמרתי ״כן״ לכל הצעה והגעתי למקומות מפתיעים ומשמחים. הפכתי להיות שותפה פעילה ב״סופרסונס״, עסק חברתי שפועל לשוויון מגדרי.

אמרתי ״כן״ לתכנית ״שקמה״, ועברתי קורס מרוכז של לימודי קיימות. גיליתי כמה דחוף לקחת אחריות ולנסות לשקם, למנוע ולייעל תהליכים שהורסים לנו את העולם.

הטוויסט הכי משמעותי בעלילה שלי היה בצד המקצועי, כששתי שותפות מצוינות הציעו לי לחבור אליהן למיזם טכנולוגי, ולהפוך להיות סטארט-אפיסטית. אמרתי כן,עזבתי את עולם הפרסום, והיום הכל חדש לי, שזה מרגש ומפחיד בו-זמנית.

אז על הרצף הזה לא שאלתי יותר מדי שאלות ואמרתי ״כן״ גם לקורס בישול. באמת? כן!

מה למדתי בינתיים? גם דברים שכבר ידעתי (שלהכיר אנשים חדשים זה כיף, ולקבל מתנות זה ממש כיף), גם דברים שלא ידעתי (שסכיני שף חדשים הם ממש ממש חדים, וחתכים קטנים כואבים לא פחות מגדולים) וגם דברים שלא חשבתי שאדע בחיים (לפתוח בלוג).

2017 יקרה, בואי תהיי טובה ומפתיעה כמו 2016, ואם תהיי גם טעימה יותר מהשנים שלפנייך, אני מבטיחה להמשיך להגיד ״כן״ ולעדכן.

מקלובה

עוד מהבלוג של kerenkay

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה