הבלוג של עדי קאופמן

kaufman-cooking

עדי קאופמן, בת 37, בלוגרית האוכל והלייף סטייל המובילה (וגם ליידי קלאסית בחייה), בעלת הטור היומי המצליח "הבלבוסטע במטבח", מפטפטת וכותבת על החיים (המצחיקים, לרוב) ועל אוכל, מתכונים, אופנה, טיפוח ועיצוב בסטייל.

עדכונים:

פוסטים: 88

החל מדצמבר 2012

גם אחרי טראומה במטבח אפשר לחזור אל ‘שדה הקרב’ – גימל ועדי מכינים חצילונים מטריפים!

05/11/2013

חצילונים קטנים ומטריפים לא תמיד ניתן למצוא בכל עונות השנה, וכשאני מוצאת אותם בשווקים האושר הוא גדול!

בפעם הראשונה שהכנתי אותם, גימל היה מוכן כבר להכתיר אותם כמלכי המטבח שלנו, וזה פשוט מאוד, כי הם מאוד (מאוד מאוד עוד פעם מאוד) טעימים, אחרים ומיוחדים. יש להם את ה’חציליות’ אבל יש להם גם אופי וטעם משל עצמם, כאילו היו איזה פרי משגע ואקזוטי.

לקראת יום נישואיהם של הורי (יותר מארבעים וחמש שנות נישואים…) החלטנו גימל ואני להכין עבורם ארוחת צהריים בשבת, חשבנו שזה יכול להיות הרבה יותר מגניב ונחמד לחגוג יחד את יום הנישואים מאשר בעוד מסעדה מיני רבות.

החלטנו ורצנו למשימה הנכספת, הכנתי תפריט מיוחד, קנינו מפה יפה לכבוד המאורע, פרחים פיזרנו בכל הבית, כלי הגשה חדשים ועוד כל מיני גאג’טים נחמדים שיעשו והרגשה טובה וכייפית באותו יום משמח.

גימל, יאמר לזכותו, תמיד עוזר לי בכל מה שכרוך בהכנות ובפרטים הקטנים והכי חשוב – הוא שוטף הכלים האישי שלי – כן כן, הוא שוטף כלים מצויין והעזרה הכי טובה שיש לי במטבח, עוזר לי בקניות, בסחיבות, בויכוחים עם הקופאית על המחיר המוטעה ובעיקר קוצץ הירקות והכי טוב היום בשוק – זהו הגימל שלי- אגדה מהלכת על שתיים, גם אוכל וגם משאיר מטבח נקי ומסודר :)

ביום שלפני האירוע הקטנטן שלנו התחלנו בהכנות ובבישולים (ביף בורגיניון, פטה כבד עם ריבת בצל ועוד כל מיני מעדנים של אירועים חגיגיים במיוחד), נתתי לגימל שלי ערב מנוחה, בכל זאת הוא צריך לתפקד כסו שף, מלצר ראשי, שוטף כלים ובעל הבית ביום שלמחרת.

יום שבת – יום האירוע, קמים יחדיו בבוקר ולאחר כוס קפה מתחילים במשימות האחרונות לפני ביאתם של האורחים היקרים לנו כל כך.

מתחילים להכין תוספות – אנטיפסטי, אורז עם ירקות, תפוחי אדמה בתנור וכמובן – גולת הכותרת של גימל החצילונים הקטנטנים שהוא כל כך אוהב.

גימל התנדבר לעזור במלאכת הכנתם – ואני כמובן שמחתי על כל עזרה ביום הלחוץ הזה, ביקשתי ממנו לקצוץ דק 5 שיני שום (בדרך כלל אני כותשת, והפעם משום מה, החלטתי לגוון ולשנות).

גימל התחיל במלאכה תוך שיחה ערה איתי וברקע המוסיקה החביבה עלי (אם זה חשוב לכם זה האוסף של ‘ארבע אחר הצהריים – אולד פאשן, כן כן).

במהלך הקציצה פתאום הוא קפא ונגלה לפני מראה נורא – הוא קצץ לעצמו את האצבע (!!!) – אבל לא חתך חתיכה קטנה, הוא פרס לעצמו את האצבע, לקח לנו מספר שניות לקלוט מה קורה, וגימל שלי, שלרוב הוא אדם מאוד מאופק כמעט זעק לשמים מרוב כאב, פרוסת אצבע שלו נשארה על קרש החיתוך ורצנו אל חדר האמבטיה, גימל שותת דם והדם זורם כמו מים בחגיגות בית השואבה. אני לא בטוחה מי נלחץ קודם, אבל באמת ששנינו היינו מבוהלים, השעה 11:00 ועוד כשעה וחצי מגיעים האורחים.

טסתי מהר לבית מרקחת וכשסיפרתי על מה שקרה לרוקח הוא הוכה הלם ואמר לי – גיברת, מה את עושה כאן, קחי אותו דחוף למיון, אין לי מה לתת לך, מה את עושה כאן בכלל?’ בכל זאת, יש לי גימל עקשן והוא לא רצה לשמוע על בית חולים או מר”מ (גבר גבר) קניתי תחבושות וקרמים כל מיני וטסתי הבייתה, גימל עמד באותה תנוחה וחיכה לי חבשנו אותו באלף חבישות. ואז נזכרתי שעוד מעט מגיעים האורחים,

אני חייבת להתאפס, אני אומרת לעצמי, לנקות את המטבח ולהשלים את העבודה.

גימל גיבור שלי היה למרות הסיפור מארח למופת, לגבי המלצרות מצאתי את עצמי ללא המלצר הראשי והכי גרוע – ללא שוטף הכלים הנאמן שלי :(

מה שכן, הכייף הגדול וההנאה הגדולה של הגימל היה דווקא ממה שהכאיב לו כל כך – מהחצילונים שאת משימת הכנתם השלמתי ובהצלחה.

ולפני שאני עוברת למתכון אספר לכם שהידים שתראו בתמונות אינן שלי אלא דווקא של גימל, שהחליט לערוך לעצמו בזכות הפוסט חוויה מתקנת ואני רק צילמתי (ואכלתי) בהנאה :)

סוף טוב – הכל טוב

חצילונים קטנים ומטריפים

מה קונים?

כ- 15-20 חצילונים קטנטנים (בדרך כלל ארוזים בקופסא)
5-7 שיני שום כתוש / פרוס דק מאוד
כפית מלח
כפית פלפל שחור גרוס
רבע כוס שמן זית

כמה שלוקים יפים של חומץ בלסמי

2 כפות שמן זית למריחה מעל החצילונים
כחצי כפית רוזמרין מיובש ו/או בזיליקום ו/או אורגנו מיובש לבזיקה על החצילונים

ומה עושים?
מחממים תנור ל- 220 מעלות


אל תבנית מרופדת בנייר אפיה מעבירים את החצילונים כשהם ‘פתוחים’ – כלומר חתוכים לארבעה חלקים אך נשארים מחוברים בבסיסם (בחלק העליון).
מערבבים בקערית רבע כוס שמן זית, שיני שום כתושות, פלפל שחור ומלח לתערובת אחידה.


מחדירים לכל חצילון כחצי כפית מהתערובת (זה בסדר אם מעט נשפך על נייר האפייה). מורחים את החצילונים בשמן הזית הנותר, בוזקים מעט מלח, פלפל ותבלינים מיובשים.


מכניסים לתנור לכ- 25 דקות.

למה מפתיעים שאלתם? כי לרוב חצילים ידועים כ’משימה לגדולים’ – וזה פשוט משחק ילדים, כשתגרדו לכם את החצילון הראשון מקליפתו תבינו בעצמכם.

חוץ מזה – בדוק, ילדים מוכנים לאכול אותם!


החצילונים האלה טעימים מאוד חמימים, פושרים ואפילו קרים.
אפשר להגישם כתוספת, כירק ואפילו כסלט, יחד או בלי טחינה לצידם.

מה למדנו? שגם אחרי טראומה איומה (וכואבת) – אפשר לחזור אל שדה הקרב בשביל אוכל טוב :)

שלכם, עדי קאופמן

בין פוסט אחד לשני אתם מוזמנים להצטרף אלי בדף הפייסבוק שלי – פיטפוטים על אוכל

https://www.facebook.com/kauffmancooking?ref=hl

וגם לבלוג הקלאסי שלי פיטפוטים על אוכל

http://kaufman-cooking.blogspot.co.il/

או פשוט – לעקוב אחרי בסלונה :)

עוד מהבלוג של עדי קאופמן

תצוגה מקדימה

עוגת גבינה אפויה שווה במיוחד (או: עוגת הקונצנזוס לשבת אצלנו בבית)

לפני הרבה שנם נתקלתי במתכון הזה (ואז, באותם הימים חשבתי שאני צריכה לאפות מינימום כמו פטיסרי צרפתי אותנטי), העוגה הזו נראתה לי פשוטה מידי, קלה מידי וחסרת טוויסט. עברו השנים והכנתי לגימל את  העוגה לערב שבת (לפני כשנתיים), מי...

תצוגה מקדימה

קיש פיטריות פורטובלו משגע

שלשום הודעתי לגימל (הנדהם!) שאין מצב לעוד ארוחה בשרית,פשוט אין מצב... לא שאין לי מספיק רעיונות מקוריים לעוד צלי בקר, כרעיים עוף או סתם קציצות אבל פשוט נ-מ-א-ס!!! חוץ מזה שאולי פעם אחת גם אני אהנה מארוחה שלמה מההתחלה ועד הסוף,...

תצוגה מקדימה

עוגת וופל וניל-לימון ללא אפייה שהילדים ישתגעו עליה

וופלים (או בשמם הכל כך ישראלי והשגור: בפלה) יש כמעט בכל בית ישראלי, אנחנו טובלים אותם בכוס הקפה של הבוקר, לילדים מניחים ערימה לצד השוקו (או הקקאו למהדרין) ואצלנו בבית בו גדלתי, גורבה הכלכלב המתוק חולה על בפלים והוא מקבל בפלה...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה