הבלוג של כרמית הובר

karmith

אמא ל-5 ילדים. 4 בנות ובן יחיד ומיוחד - בארי. מזה שנתיים מנהלת מאבק נגד אפליית ילדים עם מוגבלות, לאחר ארוע אפליית בני בקיבוץ אילון, וגרוש משפחתי מהקיבוץ.

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מספטמבר 2018

מפעוט שהלך לאיבוד, דרך התעללות בפעוטות ועד לרצח פעוטה. שנים של הזנחה וחוסר פיקוח עומדות להסתיים עם אישור החוק שיחייב פיקוח על מעונות היום

23/10/2018

טלפון מהגננת : “כרמית, הכל בסדר (צחקוק), רק שבארי הלך לאיבוד בטיול, מצא אותו אדם ברפת….”

11.05.2016, יום הזיכרון לחללי צה”ל, בעלי מרצה לבנות הבוגרות שלנו בגנים בקיבוץ אילון,  אני בעבודה, הקטנים (תאומים בני שנה וחצי ) בגן – לכאורה עוד יום שגרתי, עצוב, אבל יום שבו ניתן לנשום לרווחה, לעבוד, השמש זורחת והכל נפלא…

עד לטלפון מהגננת: “ כרמית, הכל בסדר (צחקוק), רק שבארי הלך לאיבוד בטיול, מצא אותו אדם ברפת….”

מה זאת אומרת הלך לאיבוד? לכמה זמן? מי מצא אותו? – מקבלת תשובות של הכל בסדר העיקר שהוא בריא ושלם, הקרקע נשמטת מתחת לרגליי. אבל אצל הגננת הכל נפלא.

תמונה 3

מבדיקה שאני עורכת מסתבר שהילד הניפלא שלי, יצא לטיול עם הגן הם התיישבו ליד במכבסה, 13 ילדים (באותו יום בפעוטון) + 3 מטפלות, ופתאום הנסיך שלי הולך לאיבוד, כשעתיים מחפשים אותו, והוא נימצא ברפת. מבחינת הגננת – הכל בסדר…. מבחינתי – כלום לא בסדר, ברמת החוק – אירוע חריג.

מתקשרת למנהלת החינוך במועצה, וזו טוענת בפניי – מדובר בפעוטון פרטי של הקיבוץ – אני לא יכולה להתערב לא קשור אליי. מבדיקה שאני עורכת לפעוטון סמל מוסד של משרד הכלכלה (ב2016 פעוטונים עוד היות תחת משרד הכלכלה) משמע שהפעוטון לא כל כך פרטי, שהרי הוא מתוקצב ע”י המדינה וכפוף לנהליו, בודקת את הנוהל של משרד הכלכלה, בו התייחסות מפורשת לעניין אירוע חריג מסוג זה – נדרש דיווח מידי (עד 24 שעות) ע”י נספח ג’.

אז זהו – שטח הפקר!

האירוע החריג – הנסיך שלי, שהלך ברחבי הקיבוץ והוא רק בן שנה וחצי, לבדו, חצי מטר ילד, שאף נהג רכב לא היה רואה, עבר דרך מבנים מסוכנים שהיו בדרכו (דאז), נמצא ברפת – במזל לא נכנס פנימה, נמצא ע”י אדם זר – במזל חבר קיבוץ ולא גורם עויין (שהרי מדובר בקיבוץ הסמוך לגבול הלבנון) – משמע ב – מזל – האירוע החריג נגמר כמו שניגמר.

עולות בי תהיות -

אף אדם בקיבוץ לא חשב להזעיק ניידת משטרה?

אף אחד לא דיווח על האירוע במוקד המועצה.

אף אחד לא טרח לקרוא לאבא שנמצא מטרים בודדים ממקום האירוע – להגיע לחפש את בנו.

אף אחד לא הוציא דיווח למשרד הכלכלה, עד שאני דיווחתי למשרד הכלכלה כחודש וחצי אחרי האירוע, והם פנו לקיבוץ שהוציא דיווח, וגם אז לא בוצעה אכיפה!

אבל – יש סמל מוסד, ויש תקציבים.

בני בארי ילד עם אוטיזם בתפקוד גבוה, בזמן האירוע היה פעוט בן שנה וחצי ובדיוק כמו שהוא אבד בעקבות חוסר האחריות של המטפלות,יכלה גם אחותו התאומה, הדבר היחיד שמבדיל אותו הינו העובדה שהוא לא עונה לשמו ועל כן נידרש על אחת כמה וכמה להזעיק את אביו אשר היה בסמיכות שמכיר את בנו ויודע לגרום לו לבוא אליו – להגיע לאירוע – לא קרה!!!

תמונה 6

לימים בני עבר אירוע אפליה באותה מערכת חינוך, ותוך התנגדותי לאפליה ולגרוש משפחתי מהקיבוץ שהגיע בעקבותיה, זומנתי לדיון חירום בכנסת בנוגע לאירוע האפליה של בני. פעם ראשונה בכנסת ישראל, ההתרגשות בשיאה, נכנסת לאולם הוועדה בראשותה של ח”כ יפעת שאשא ביטון, מספרת את סיפורו של בארי,כלל היושבים בוועדה דומעים,  ופתאום מבינה כל המחדלים בסיפור אחד:

אין פיקוח על מעונות היום, וכשכבר יש פיקוח אין לו סמכויות אכיפה.

בארי הולך לאיבוד – אירוע שיכל להסתיים באסון – וההתנהלות במהלך האירוע (שהוסתרה מענינו, שהוסתרה ממשטרת ישראל, שהוסתרה ממשרד הכלכלה) -  כושלת, וההתנהלות בסיום האירוע – כושלת (לא יצא דוח אירוע , לטענת רכזת החינוך: הייתה שיחה עם הצוות, לא יצא פרוטוקול), ואף אחד לא לוקח אחריות!

מדוע? – כיוון שילדינו בגיל 0-3 – חייהם הפקר!

תמונה 5

הדיון הראשון -  לפני שנתיים וחצי גרם לי להיות שותפה למסע, יחד עם נשים מדהימות ח”כ יפעת שאשא ביטון, ח”כ קארין אלהרר, הקואליציה לחינוך מלידה, ועוד רבים וטובים, מסע מכוון מטרה -  מדינת ישראל – לוקחת אחריות על ילדינו! ומאז במשך שנתיים וחצי אני עולה לרגל לירושלים לכנסת ישראל, לא עוצרת לרגע להנות מיופיה, מקדושתה, מפוקסת מטרה!, עוד אירוע של התעללות בפעוט, ילד שאימו בבוקר מנשקת להתראות בפתח הפעוטון וחוזרת לקחת את גופתו, ועוד אירוע ועוד, ואז מגיע הרצח של הפעוטה יסמין וינטה ז”ל 8.7.2018 – זהו !!!!

האם היינו צריכים לקבור ילדים בכדי לחוקק חוק כל כך נידרש? לדאבוני הרב כן!

אתמול אושר החוק במליאת הכנסת – וכולנו היינו שם, אמהות לילדים שחוו התעללות, אפליה, אמא שקברה ילד, חברת הכנסת הגדולה מכולם – יפעת שאשא ביטון שבמשך כל כהונתה לא ויתרה, לא עצרה באדום והיו, הרבה – אדומים! יפעת והצוות המדהים שלה – עבדו בזמן פגרת הקיץ בכדי להביא את החוק להצבעה ימים ולילות רבים – אתמול אושר החוק בהצבעה שנייה ושלישית – היום מדינת ישראל מתעוררת ליום חג.

IMG-20181022-WA0029

מדינת ישראל לוקחת אחריות על ילדיה – בני 0-3.

עבוד הילד שלי זה מאוחר, גם עבור חבריו שחווה התעללות, ובעיקר עבור הילדים שדואב ליבי שאינם איתנו, אך חוק הפיקוח על מעונות היום כאן ומ-01.09.2019 לא יהיה קל יותר לפתוח מעון יום מלהקים דוכן פלאפל!!!

מעון יום אינו שטח הפקר במדינת ישראל – לא עוד ! היסטוריה!

 

IMG-20181022-WA0030

 

עוד מהבלוג של כרמית הובר

תצוגה מקדימה

אני ילד עם אוטיזם, אני לא חולה ולא מדבק! רק ילד שעולמו מעט שונה מעולמך. תאהבו ותכבדו אותי כמו שאני.

השנה החדשה כבר כאן. החלטתי לכתוב ברכה קצת אחרת לכל אותם 90 אחוז הורים שלא רוצים אותי יחד עם ילדיהם בגן: קוראים לי בארי הובר, אני בן 4, ילד עם אוטיזם. מזה שנה שאני יודע -...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

סיפור מלחמה ושלום של אמא לילד עם אוטיזם

זהו סיפור חיי על מלחמה ושלום שלושה חודשים שלושה "טיפולי אבחון" בשבוע, בסופם: הילד שלך אוטיסט! ברגע אחד נידמה לך שזו הבשורה הקשה ביותר שקיבלת ותקבלי אי פעם בכל זאת הבן היחיד שלך בין 4 בנות, כבר תכננת את בר המצווה, החתונה,...

תגובות

פורסם לפני 9 months
תצוגה מקדימה

סליחה סבתא, הלוואי והיית חיה

בכל שישי אני מדליקה נר נשמה לזכרך, ולא מעזה להודות - טעיתי. סבתא שלי נולדה באלג'יר, בשם סיסיל, למשפחה חרדית מוכרת. היא חותנה כמיטב המסורת היהודית ונולדה לה בת. עד כה סיפורן של רוב הנשים שנולדו בצפון אפריקה בתקופתה. רק ש......

תגובות

פורסם לפני 8 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה