הבלוג של קרין לויט פרידריך

karinlevit

כותבת ועורכת בסלונה, אוהבת את נ' האיש, את ר' הכלבה ואת ל' החתול. עוד מגששת את דרכי בעולם אבל לתובנה אחת ויחידה כבר הגעתי: כל העניין הוא (כנראה) לשתות משהו קר בלב מדבר

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מפברואר 2014

הרפתקאות קרין ל”פ בדרך אל הרוגע המובטח. מסע בשישה צבעים

05/05/2014

חמי געש

היום הזה התחיל לא משהו. כשביקשתי מנהג האוטובוס שיודיע לי כשנגיע לתחנה של מתחם חמי געש, אליו קיבלתי הזמנה משמחת ל”יום ספא ועיסוי כדים”, לא חשבתי לרגע שאין לי על מי לסמוך. הוא דווקא היה נורא נחמד, הנהג, ובאמת ניסה לעזור, אבל משהו כנראה הסיח את תשומת ליבו כשהוא עצר פתאום ואמר לי “תרדי כאן חמודה, כאן הכי קרוב לך”.

צהוב

וכך מצאתי את עצמי, תל אביבית אורבנית בגופי ובנשמתי, במקום שנראה אצלי בדמיון כמו שממת מדבר צחיחה מרוחקת אלפי קילומטרים מכל ציוויליזציה. במציאות, הנהג התבלבל והוריד אותי תחנה אחת מוקדם מדי ובעצם עמדתי בשולי כביש החוף, רחוקה משהו כמו קילומטר אחד מהכניסה למקום.

וכך התחלתי את המסע, צועדת בשבילי עפר ארוכים-ארוכים, תחת שמש אפריל המתחזקת, כשצומת ספרים מאחורי והים הרחק מלפני. יש לי מזל שבסופו של דבר אני בחורה די אופטימית, כי את הקללות הנמרצות שקיללתי את עצמי על הנעליים שבחרתי לנעול, החליף די מהר מצב רוח טוב למדי, בזכות אלפי סביוני האביב הצהובים שפרחו בשדות אינסופיים בצדי השביל. תחליף מלבב למדי לגוני האפור-בטון-מתקלף שאני רגילה להיות.

סביון, סביונים. צילום: מתןך ויקיפדיה

ירוק

ואז הגעתי לחמי געש, ו(כמעט) שכחתי את תלאותיי הרבות. כבר מרחוק המתחם נראה לי כמו נוה מדבר – גוש של ירוק פורח. שביל הגישה למתחם מוקף בצמחיה ועצים מצלים, ומזרקה קטנה שמבעבעת לצדו מעניקה את הגימור הפסטורלי המושלם למה שנראה לי באותם רגעים כמו הדרך לאואזיס.

חמי געש

שביל הגישה למתחם חמי געש. צילום: קרין ל”פ

לבן

כל מי שמגיע ליום פינוק וספא במרחצאות, מקבל בכניסה שקית הפתעות לבנה. בתוך שקית הבד (אני מתה על השטויות האלה) חיכו לי חלוק רחצה צחור ורך, מגבת וכפכפים לבנים, כמו אלו שמחלקים בבתי מלון. מצוידת בכל אלו ובמפתח קטן ללוקר פרטי משלי, ניגשתי אל המלתחות.

כחול

“העיסוי שלך מתחיל עוד עשרים דקות”, אמרה לי המארחת החביבה, “רק תחליפי לבגד ים ולבשי את החלוק מעליו”. רק תחליפי לבגד ים, היא אמרה. רק. המפגש הראשון שלי עם הביקיני קשה בכל תחילת קיץ, והפעם המצב נראה קשה במיוחד. ברגע שבו התלבשתי והבטתי במראה, לא כל כך הבנתי מה עבר לי בראש אי שם בסוף העונה שעברה, כשהחלטתי לרכוש את הביקיני הכחלחל הזה. נוט טו סלף: רק עוד 2-3 קילו וכמה שעות בשמש (עם קרם הגנה, ברור!) ואני מוכנה ללכת לים.

כסוף-מטאלי

חוץ ממוזיקת השאנטי המתבקשת , וכמה לחישות של נשות הצוות, שום צליל מיותר לא הפריע לשקט ששרר בחדר ההמתנה הרגוע ביותר בעולם, שבו המתנתי לעיסוי הכדים המובטח. התיישבתי באחת הכורסאות להתענג על השלווה ועל הציפייה לעיסוי מפנק, כשפתאום שמתי לב שמצד שמאל שלי, בפינת הישיבה שממול, יושבים שלושה אנשים, כולם לבושים חלוקים לבנים בלבד, ולרגליהם כפכפי הבד הלבנים – תלבושת שהבליטה במיוחד את העובדה שכולם החזיקו ביד מכשיר טלפון והיו מרוכזים מאוד במה שקורה בתוכו.

מסתכלת ימינה, אותו סיפור – כולם עם הראש תקוע בסמארטפון. “כולם כאן כל כך מכורים ולא מסוגלים להתנתק אפילו לשעה”, אני חושבת לעצמי בהתנשאות, עד ששתי שניות אחר כך אני מבינה שאני נראית בדיוק כמוהם, כי את ההגיגים שלי על הסיטואציה אני חייבת לזכור ובדיוק בשביל זה המציאו את האפליקציה של הפתקים, לא?

אדמה

“טיפול שוודי משולב בכדי חרס”, הבטיחה ההזמנה, ואני התמסרתי למגע החמים של כדי החרס הקטנטנים, שחוממו מראש והעניקו מגע מחוספס ורך בו זמנית לעיסוי המעולה שקיבלתי. הם מגיעים בצורות שונות, ומתוכננים לרכך בעדינות ובנחישות גם את האיברים התפוסים ביותר ולהזרים אנרגיה חדשה גם בעורקים החסומים ביותר. המטפלת חנה היתה מקסימה ונעימה, ומלבד הטיפול נתנה לי ביוזמתה גם כמה עצות לתזונה נבונה ותרגילים ביתיים להרגעת הצינון שקינן בגופי וסירב לעזוב כבר כמה ימים.

בקיצור:

הפלוסים: שקט, רגוע, מפנק, עיסוי מקצועי ומעולה, שקית ההפתעות שמקבלים בהתחלה.

המינוסים: המרחצאות המשותפות לא עושות ממש חשק להיכנס ולטבול בהן, אבל אולי זאת רק אני.

לסיכום: יום כיף מפנק. מומלץ ביותר למי שרוצה להירגע קצת מהמולת החיים.

 >> לאתר חמי געש 

עוד מהבלוג של קרין לויט פרידריך

תצוגה מקדימה

רק נשים יכולות להכיל

אני אוהבת את המדינה שלי. אני אוהבת את החיילים שלנו. לפני כמה דקות פרצתי בדמעות כשראיתי שידיד פרסם בפייסבוק תמונה של בחור צעיר ויפהפה, שמו נדב והוא אחיינו הבכור. הנכד...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טבעונית, דתייה, בליינית והריונית יצאו לאכול סושי

ההזמנה לביקור במסעדת ניני האצ'י התל אביבית הגיעה בדיוק בזמן. זה היה ערב גשום, בדיוק יום אחרי שקיבלתי מהדוקטור את המסמך המלחיץ והמדכא המתקרא "התפריט היומי של קרין". בעצם,...

תצוגה מקדימה

מזל טוב אלי מקביל

כשהייתי נערה, ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. רציתי להיות אלי מקביל. מבחינתי, זה מה שנקרא לחיות את החלום: לטפוף בכל בוקר על מדרכות בוסטון הרחבות בנעלי עקב גבוהות...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה