הבלוג של קרין אלדאה

מחפשת אהבה דוט קום

אשת תוכן.בלוגרית מובילה. מתמחה בתכנים לנוער וצעירים ובשיווק ויראלי ברשת. חיה ונושמת אינטרנט ורשתות חברתיות. מגישה תכנית שבועית בשם "שוברת שגרה" ברדיו כל השלום. כותבת על תרבות וצרכנות ברשת.

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מיוני 2010

מעולם לא היה לי קשה יותר. מעולם לא פחדתי כל כך. מעולם לא הרגשתי שהעולם שלי עומד להחרב כמו באותו רגע, בו אמרתי שנשבר לי.

01/08/2010

יותר מארבעה חודשים מאז שקמתי ועזבתי את הבית. השארתי מאחור זוגיות ארוכת שנים.

אהבה שלא הייתה לי לפני כן. אהבה שלא חשבתי שיום אקום ואעזוב אותה.

אז בימים שלפני הצעד הכל כך גדול הזה, הפחד תקף את כל הגוף שלי. לא היה לי אומץ לקום ולעזוב.

פחדתי מהרגע שאחזור להיות שוב רווקה שורדת. קיוויתי שאולי העניינים יסתדרו מאליהם ונחזור להיות מה שהיינו פעם. ניסיתי בכל הכוח, להיות מי שאני הכי יודעת להיות.

מאהבת. חברה. בת זוג.

רציתי נורא להשאר במקום הבטוח הזה. בבית הקסום בהרים. רק אני, הוא והכלבה.

רציתי להקים בית ומשפחה. בדרך איבדתי הרבה מאד מעצמי. מהאישיות שלי. מהנוכחות שלי.

היו רגעים שאפילו ביטלתי את עצמי לטובת הזוגיות. והיה רגע אחד מסוים, שבו הבנתי שאין אפשרות ללכת לאחור. חייבים לשאוט קדימה ולעשות את הצעד.

מעולם לא היה לי קשה יותר. מעולם לא פחדתי כל כך. מעולם לא הרגשתי שהעולם שלי עומד להחרב כמו באותו רגע, בו אמרתי שנשבר לי.

הדמעות חנקו את גרוני. הגוף שלי רעד בלי הכרה. עד לרגע שאמרתי די.

פתאום הרגשתי אבן גדולה יורדת מהלב. פתאום זו הייתה הרגשה של שחרור. של הסכמה. של הבנה שזה הצעד הנכון.

הוא הבין. הוא קיבל. לא הייתה לו ברירה. העולם שלו נחרב בדיוק כמוני.

לא היו מריבות ולא פיצוצים. רק הסכמה שקטה עם הבשורה.

אני חושבת שמעולם לא הייתי פרקטית וקרה כמו באותו הרגע. אולי כי לא היה לי נכון להשבר שוב לפניו. אולי כי זו הדרך. פשוט לשחרר.

ומכאן החל המסע שלי. חזרה למרכז ההוויה התל אביבית. חזרה לעולם הרווקות. בעיקר חזרה למי שהייתי פעם, עם כמה שינויים.

ההסתגלות שלי הייתה מהירה. פעלתי מתוך נחישות ענקית, רק כדי לעבור כבר הלאה.

לבית חדש. לסביבה מוכרת אבל חדשה. קרוב יותר להורים ולמשפחה. קרוב יותר לחברים שהזנחתי.

רק אחרי שכבר עברתי דירה ונשארתי לבד עם עצמי בלילה הראשון, הבנתי מה עשיתי.

לקחתי את הזמן להתאבל. להשלים. להבין ובעיקר להפרד. זה לא היה קל.

כמו סצינה מתוך סרט, הבטתי על עצמי. ראיתי את עצמי יושבת במרפסת, בוכה לתוך הכרית.

מזדהה עם התחושות שלא חשבתי שארגיש שוב.

ומבכי חרישי, צמחתי.

ארבעה חודשים אינטנסיביים. מרתקים. מעניינים. מרגשים. שיכתבו לי מציאות חדשה.

ובתוך כל הכאוס, מצאתי זמן להתפתח, לכתוב, ליצור.

ובעיקר לחזור להיות אני.

ועכשיו, כשנדמה כאילו עברה כבר שנה, למרות שלא באמת, הלב שלי מוכן לאהוב.

מוכן לגעת. מוכן לנשק. מוכן לקבל אליו אהבה חדשה, כזו שנעים להזדקן איתה.

לא נותר דבר מלבד הגעגוע.

אבל רק ובעיקר געגוע לתחושות שקצת איבדתי ואני מוכנה להרגיש שוב.

עוד מהבלוג של קרין אלדאה

הו מולטי אורגזמה -את אהובתי?

הסטטוס הזה שכתבתי בפייסבוק שלי לפני כמה שבועות, בהחלט הוצא מהקשרו. כל מה שרציתי לומר בסטטוס הזה הוא כמה נהניתי עם בחור מסוים שהכרתי, תקראו לזה סוג של פרגון, תקראו לזה הצהרה פומבית. הוא נכתב חמש דקות אחרי שהבחור הלך, סוג של...

תגובות

פורסם לפני 9 years

עכשיו זה הזמן לרדת בגדול?

שלוש לפנות בוקר, נשארת ערה במיוחד כדי לצפות בהקלטה של הפרק הראשון של "לרדת בגדול" - עונת הזוגות. הבטחתי לתת הזדמנות. אחרי שקטלתי לא פעם את התכנית בגרסתה הישראלית. אז קודם כל הירגעו- זו לא הולכת להיות ביקורת. לא על התכנית, לא...

תגובות

פורסם לפני 9 years

מחוברת, אבל לא באמת

אני יודעת שכולם לא מפסיקים לדבר על "מחוברים". הסדרה, שהצליחה להוציא את כולם משלוותם, גם אלה שאין להם בכלל הוט. לא פעם אמרתי את דעתי על הסדרה, מצאתי את עצמי מתווכחת עם אנשים על הדמויות, על הסיטואציות. את דעתי המונמקת, לא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה