הבלוג של קארין רוזנצוויג

פיוז קצר

לפעמים אומרת קצת יותר מדי.

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מספטמבר 2015

לראשונה זה הכה בי, לא רק נשים יכולות להיתפס פגומות כשהן רווקות בגיל 30 המתקדם, גם גברים. אני הרי יודעת על בשרי שגבר מעל גיל 37 שעדיין רווק, כנראה בחר לחיות את חייו ככה ואם הוא עדיין מחפש מערכת זוגית, זאת ברוב הסיכויים מערכת זוגית קלילה, לא מחייבת ואם אפשר, בלי ציפיות לבית ומשפחה.

07/11/2015

ישנם כמה אנשים שאתה לא רוצה לראות בשוק הפנויים/פנויות. את ההורים שלך למשל…
ג’ורג’ קוסטנזה ניסח את זה מצויין כשאמא שלו הודיעה לו שהיא בשוק, הוא אמר לה:

“You’re not out there. You can’t be because I am out there. And if I see you out there there’s not enough voltage in this world to electro-shock me back into coherence.”

כן, אתה לא רוצה להיות שם כשגם אמא שלך שם..

עוד אישיות שאת (עכשיו אני פונה לנשים) לא רוצה לראות כשאת מדפדפת בטינדר, זה את האקס שלך מחוייך ומצפה לבאה בתור… זה שורף כמו יוד על פצע פתוח.

נכון, מצד אחד, גם את שם..
מצד שני, רצית להאמין שהוא לא יגיע למצב בו הוא מחפש מישהי אחרת כל כך מהר.

אתמול שמעתי סיפור על מישהי בת 34 שחזרה לשוק הפנויים/פנויות אחרי 12 שנים של זוגיות.. זה חנק אותי. לא הפסקתי לחשוב איך הבחורה ההיא מצליחה להרים את עצמה?.. 12 שנים זה כבר חיים שלמים ביחד. וגיל 34? איך מסתכלים עליך בחוץ?

ואז חשבתי על זה, בעודי מעבירה ימינה ושמאלה גברים בטינדר, גברים מעל גיל 35 שעדיין רווקים מעלים בי חשד לגבי רצונם בקשר זוגי, יכולתם לקיים מערכת יחסים זוגית והרצון להקים בית ומשפחה…
לראשונה זה הכה בי, לא רק נשים יכולות להיתפס פגומות כשהן רווקות בגיל 30 המתקדם, גם גברים.
אני הרי יודעת על בשרי שגבר מעל גיל 37 שעדיין רווק, כנראה בחר לחיות את חייו ככה ואם הוא עדיין מחפש מערכת זוגית, זאת ברוב הסיכויים מערכת זוגית קלילה, לא מחייבת ואם אפשר, בלי ציפיות לבית ומשפחה.

גברים מסתבר הופכים לחומר אנושי הרבה יותר מסובך וקשה לפיצוח עם הגיל. אני לא בטוחה אם זה ההרגל של להיות לבד או אהבה עצמית מוגזמת היות והם האדם היחיד שהם מסתדרים איתו כל כך טוב, אבל ללא ספק, גבר רווק אחרי גיל 35 מעלה בעיני תהיות לא פחות מאישה רווקה באותו גיל.

המגמה המתרחבת בעולם תומכת בקריירה כ-הדבר העיקרי והחשוב ביותר שיש לאדם. בני זוג ומשפחה, נראים עבור הרבה רווקים ורווקות בעולם, כמסגרת מחייבת שאם עוד אפשר, עדיף להימנע ממנה ולחיות חופשי כציפור. “לא טוב היות האדם לבדו” נהייה תלוי במה כולל ה”ביחד”. אם היא “מנדנדת” שתודיע מתי אתה חוזר הביתה ואחר כך כועסת שהגעת שעה אחרי, טוב ועדיף היות האדם לבדו ובלעדיה.
נראה שקל יותר היום להתמקד בעבודה ובלעשות כסף, מאשר לנסות לקיים מערכת יחסים שתענה לשני הצדדים על הצרכים. אני חושבת שלא סתם הרבה אנשים עוברים להיות עצמאיים היום. הבוס, בהקבלה לאישה, הינו גורם מציק, בעל דרישות מפה עד להודעה חדשה, שאי אפשר לדעת על איזה צד הוא קם הבוקר וכמה זמן יעבור עד שיחייך בפעם הבאה.
יש אנשים שדווקא מאוד אוהבים ואפילו מבינים שהם צריכים את הגורם בחיים שלהם שיגיד להם מה לעשות ומתי. אנשים כאלה שטובים מאוד בלקבל מרות, סביר להניח שטובים גם בלהחזיק מערכות יחסים.

אבל להבדיל אלפי הבדלות, במערכת יחסים, לא אמורים לקבל מרות, לא לחשוש כל הזמן ממצב הרוח של הצד השני ובטח שלא להרגיש שצריך לעמוד בדרישות כל הזמן. ואם זה ככה, זאת לא מערכת יחסים בריאה ובאמת שעדיף בלעדיה.

האדם הופך עם הזמן ליצור יותר אגואיסט. אנחנו מפתחים היום יותר ויותר מערכות שיבטלו את התלות שלנו בדברים מסויימים ויעשו אותנו עצמאיים והאחראיים הבלעדיים על עצמנו. כמובן שהפסקת החשמל של שבוע שעבר ניפצה לכולנו את הבועה היפה הזו, אבל ללא ספק, לשם אנחנו רוצים להגיע. למקום בו אנחנו כלל לא צריכים את המחשב כי יש לנו את הכל בסלולרי, עושים לייזר כדי לא להיות תלויים בהורדת שערות מתישה, פנגו כדי לא לקנות כרטיס חנייה,ווייז כדי לא להיעזר במפה או הוראות בעל פה ואפילו ילד אפשר להביא לעולם כמעט רק באמצעות צ’ק שמן.
ההבדל ביננו הוא שהאדם האנושי (רובנו) מבין, שאין תחליף לאהבה ואין תחליף לזוגיות. ושם, אין מקום לאגואיסטיות.

אם מערכת היחסים שאתם נמצאים בה, לא מעצימה אתכם ולא נותנת לכם הרגשה שהכל הפך עכשיו לטוב יותר ואולי אפילו קל יותר, תוותרו. גם אם עברה כבר שנה או 12.

בפוסט הקודם כתבתי שאני מבטיחה לעצמי לראות גם אפור ולהקשיב לקול הפנימי.
היום אני מבטיחה גם לא לתת לעצמי להיפגע כמו שנפגעתי עכשיו. זה בידיים שלי. אני צריכה להתרכז בי כי אני השחקנית הראשית, כל השאר זאת התפאורה של החיים שלי, ובמקרה שלי, השחקן משנה לא היה מספיק טוב והיה צריך להחליפו. נפתחה עונת האודישנים ל”קחי אותי קארין”:-)
עכשיו אני רק צריכה לאזור אומץ לצאת לדייטים. גוד לאק לי ולכל הבחורות שאחרי פרידה כואבת.
תעשו דברים שעושים לכן טוב ואל תלחיצו את עצמכן במחשבות על הצעד הבא. כל דבר בעתו ועכשיו הכל מתרכז בלהרים ת’ראש ולחייך.

אל תחשבי על איך הוא העז… כי זה שוב הוא, לא את. ואנחנו מתעסקות רק בך עכשיו.
אם אמא של ג’ורג’ יוצאת לשם באומץ לב, גם אנחנו נצא!

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של קארין רוזנצוויג

גם אתם לא יכולים לשמוע מישהו לועס?

זה התחיל מזה. לא יכולתי לשמוע מישהו לועס. פיצוח גרעינים היה שובר אותי. רעש הימעכות הבננה בפה היה גורם לי לרצות לתלוש לבן אדם את הבננה מהיד או לדחוף לו אותה עמוק לגרון. זה המשיך עם עוד דברים, רעש של לגימה, ולא רק כזאת של מרק או...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

שבועיים אחרי..

אני מפחדת לפתוח דברים שכתבתי כשהיינו יחד. אני זוכרת במעורפל שכתבתי כמה טוב לי, כשלא ידעתי מה הוא טוב. אני מפחדת לראות כמה עיוורת הייתי וכמה שמתי את עצמי, כולי, בידיים של מישהו אחר. זה אמור להיות דבר כל כך יפה, לשים את עצמך...

תצוגה מקדימה

מה שראה הכלב, לא ראו העיניים

"הזמן יעשה את שלו"... כולם מדקלמים לי. אז שיעשה כבר!!! נכון, עבר רק שבוע, אבל זה מרגיש כמו נצח. פעם הייתי אדם של אגו. הוא היה מוביל אותי לכל המקומות שלא נותנים לי לצאת "פראיירית". לא הייתי רואה בעיניים כשזה היה תלוי בכבוד שלי....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה