הבלוג של קארין רוזנצוויג

פיוז קצר

לפעמים אומרת קצת יותר מדי.

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מספטמבר 2015

ואם יכריזו בחדשות עכשיו שבעוד 24 שעות מטאור ישמיד את כדור הארץ, התהיות שלך לגבי אושר יאבדו כל משמעות.

30/07/2016

הסדרות האלה ‘דופקות’ לך את המציאות.

את רואה איך היא מתעללת בו והוא, הוא עדיין אוהב אותה, עדיין שם איתה, רואה בה את האושר שלו.

אז את חושבת שככה זה צריך להיות, ושאם זה לא המצב, משהו לא בסדר…

במצב אחר את רואה איך היא מקבלת אותו, גם אחרי שעשה מעשה כל כך נוראי, רק כי היא מבינה אותו, היא מקבלת אותו בלי שום הרהורים.

את רואה איך האהבה מנצחת וגם כשהיא לא, יש דברים טובים אחרים.

הם תמיד גם נראים טוב. וגם אז הם עדיין מסתכלים על אחרים. את תמיד מסתכלת, תמיד חושבת שיש טובה ממך. אפילו כשאת בתקופה הטובה שלך, את שואפת להרבה יותר. לפעמים לכל כך הרבה יותר שזה רק ‘מוריד’ אותך.

כשאת מלאה באושר, את עדיין זוכרת כמה שאת גם מלאה בקלוריות, וכשאת יפה בעינייך במראה, את מרגישה איך שהבטן נדבקת לך לגב מרוב ריקנות, ומיד מסיקה שהפנימיות זה מה שחשוב לך.

את מנסה לחיות עכשיו, אבל הראש שלך בעבר ובעתיד.

טוב לך, את מאושרת, אבל עוד שניה 30, זה בסדר לחיות עכשיו?…

את נכנסת לפרופורציות כשאת שומעת על דברים נוראיים שקורים, אבל זה עובר לך מהר ואת לא לומדת כלום.

לפעמים את משתפת אותו במחשבות ואז בכלל את עושה בלאגן. וזה רק כי את יודעת שיש סם חזק יותר, חו”ל מטריף יותר, מסעדה טעימה יותר, אז בטוח שיש אושר גדול יותר…

זה הכי טוב שיכול להיות? אני באמת מרוצה? איך מודדים את זה? מתי מסתפקים ומבינים שאפשר לסגור את הבסטה? האם יש לזה סימן? או שההחלטה צריכה להיות משהו שמדברים עליו וברור לשני הצדדים? ואם צד אחד עוד מתלבט?…

ואיך ההיא בטלוויזיה ממשיכה בחייה, הולכת לעבודה, ולא רואים בכלל שהיא עצובה? זה נראה שלא קשה להיפרד…

בסרט אימה זה נראה לא מציאותי, אבל בקומדיה רומנטית זה פתאום הגיוני שבדיוק כשהיא עשתה א’, הוא עשה ב’, דרכיהן נפגשו , וברור לכולם שזה לנצח.

אתמול בחדשות מישהו אמר שה’חברה הישראלית’, חיה מאירוע לאירוע, ממצב למצב, ולכן דברים כמו: כבוד לזולת, עזרה הדדית, נימוס ודרך ארץ, נתפסים כשוליים. זה הגיוני שכשאתה עסוק בהישרדות יומיומית, הראש עסוק  בזה בעיקר, וכל ‘שיט’ אחר הוא פחות משמעותי.

אז את מבינה בעצם מה שקורה לו בראש, כי יש אצלו כל כך הרבה נושאים פתוחים שם, רעיונות, סטארט-אפים שלא הוגשמו, שהפינה השמורה לזוגיות ואהבה נדחקה שם קצת לפינה…

הנה שוב את חושבת ותוהה אם זה מה שאת מאחלת לעצמך. ואם יכריזו בחדשות עכשיו שבעוד 24 שעות מטאור ישמיד את כדור הארץ, התהיות שלך יאבדו כל משמעות.

את צריכה לחיות עכשיו ולחיות בפרופורציות.

הבחינה שלך היא בחיוך.

הלכת לישון עם חיות וקמת עם אחד? תישארי.

unnamed (7)

עוד מהבלוג של קארין רוזנצוויג

גם אתם לא יכולים לשמוע מישהו לועס?

זה התחיל מזה. לא יכולתי לשמוע מישהו לועס. פיצוח גרעינים היה שובר אותי. רעש הימעכות הבננה בפה היה גורם לי לרצות לתלוש לבן אדם את הבננה מהיד או לדחוף לו אותה עמוק לגרון. זה המשיך עם עוד דברים, רעש של לגימה, ולא רק כזאת של מרק או...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

שבועיים אחרי..

אני מפחדת לפתוח דברים שכתבתי כשהיינו יחד. אני זוכרת במעורפל שכתבתי כמה טוב לי, כשלא ידעתי מה הוא טוב. אני מפחדת לראות כמה עיוורת הייתי וכמה שמתי את עצמי, כולי, בידיים של מישהו אחר. זה אמור להיות דבר כל כך יפה, לשים את עצמך...

תצוגה מקדימה

מה שראה הכלב, לא ראו העיניים

"הזמן יעשה את שלו"... כולם מדקלמים לי. אז שיעשה כבר!!! נכון, עבר רק שבוע, אבל זה מרגיש כמו נצח. פעם הייתי אדם של אגו. הוא היה מוביל אותי לכל המקומות שלא נותנים לי לצאת "פראיירית". לא הייתי רואה בעיניים כשזה היה תלוי בכבוד שלי....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה