הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

ספרנית ומידענית - עובדת כספרנית רפואית בספריה הרפואית המקסימה של תל-השומר. ספרים הם אהבתי הגדולה. [email protected] https://www.facebook.com/karen.agmon

עדכונים:

פוסטים: 153

החל ממרץ 2014

ודרור ואסנת שרגילים להיות בצד של אלו שיודעים את הכללים, מאבדים את “זה” כל מה שהם מכירים ויודעים לא מתאים לשכונה החדשה שלהם

09/05/2019

 

 

אנשיםכמונו

 בעט מושחזת ובתנופה שהולכת וצוברת תאוצה מגוללת נועה ידלין את קורותיהם של אסנת ודרור זוג שהוא – כמו כולנו.

על הנייר – אסנת ודרור הם מהזוגות המצליחים, – בני 40 וקצת  היא מנהלת בחברת מזון הוא איש מחשבים שכעת עובד על האפליקציה שלו מהבית -  האפליקציה שתסנן ביעילות את התכנים הפונוגרפים ברשת  ותגן על הילדים של כולנו.

הם לא רק איש הייטק ואשת שיווק – הם אף הורים לשתי בנות  – וההורות היא חלק משמעותי מההגדרה העצמית שלהם – הם הורים כל כך פתוחים, כל כך מתחשבים, שחצי מהשיחות שלהם מתרחשות באנגלית שנאמרת בעברית  “דונט דרייב הר קרייזי” כדי שהבנות לא יבינו. והדובדבן שבקצפת הוא, שהם בדיוק עברו לבית החדש שלהם, הבית הפרטי החדש שלהם בתל-אביב – כיון שהם לא באמת יכלו להרשות לעצמם דירה שלא לומר בית בתל-אביב – הם הקדימו את זמנם ורכשו בית בשכונה “שלוש חמש”  – שכונה “שלוש חמש” אינה שכונה שקיימת במציאות, לא תחת השם הזה בכל מקרה. אולם היא מייצגת את כל שכונות דרום העיר – את כל אותם שכונות המאכלסות בתוכן אוכלוסיות קשות יום, מהגרי עבודה, וסתם אנשים שלא ברור בדיוק מי הם, אולם די ברור שהם לא “אנשים כמונו”.

לכאורה אסנת ודרור שחקו אותה – הם לא רק קנו בית הם עשו את עסקת חייהם  – לפי כל החוקים הלא כתובים של זוג תל אביבי בשנות הארבעים לחייו–הבית הזה בשכונה המוזנחת הזו יהפוך תוך שנים מועטות – להשקעת הנדל”ן הכי טובה “אבר”. זה לחלוטין ברור שתוך שנים מועטות כבר לא יהיה ניתן לרכוש בית בשכונה הזו – היא תהיה כל-כך יקרה שעל כל מי שרכש כאן בית יאמרו שהוא “גאון”, שהוא “מליין” שהוא “מצליחן” “….בעוד עשר שנים השכונה הזאת זה נווה צדק.”

הספר מחולק לפרקים לפי חודשי השנה – הוא מתחיל בסוף אוגוסט ומסתיים בסוף יוני. הבעיות מתחילות ברגע שהספר מתחיל והם הולכות ונערמות בפתחם של אסנת ודרור. מההתחלה הדברים לא הולכים חלק, ההשקעה הנדלנ”ית שלהם לא מניבה את הפירות –להם אסנת ודרור ייחלו – בתור התחלה הם משאירים את הבנות כל אחת במסגרת הקודמת שלה, הם לא מעבירים את הבנות למסגרות בשכונה -  השקעה לחוד וילדים לחוד. המחווה הגדולה שאסנת עושה, לא בטוח עבור מי – היא העברת בתה הגדולה חמוטל להתעמלות אמנותית במתנ”ס השכונתי – ואפילו את המחווה הזו היא לא באמת עושה למען ניסיון להתערות בשכונה, הסיבה היחידה שהיא מעבירה את חמוטל בת ה-11 לחוג השכונתי הוא כי בחוג הקודם ה”צפוני” המדריכה העירה לחמוטל על משקלה “את צריכה להוריד פחמימות”  היא אמרה לה. אסנת שממהרת לדבר עם יוליה המדריכה נדהמת מול תשובותיה “אז מה עדיף לחכות שהיא תהיה בת חמש-עשרה ותשקול עוד שלושים קילו?” אם אסנת רק הייתה מקשיבה לדבריה של יוליה, לכנות שבהם הם נאמרו, ולהיגיון שיש בהם, לו רק אסנת הייתה מאמצת לעצמה כמה כללים הגיוניים שכאלו – אולי היו נחסכים ממנה כמה מהמורות שבדרך. אבל אסנת שהיא “כמונו” ויודעת מה טוב ומה נכון – תצליח להיכנס לתוך כל מהמורה וכל מכשלה שרק תצוץ בדרכה.

הבעיות מתחילות במריבות על חנייה – ישראל השכן בבית לידם, ישראל שהוא רחוק מלהיות “כמונו” –  אומר להם “החניה שלי, אני שלושים שנה חונה כאן, אז תיקח את האוטו שלך ותחנה במקום אחר…….ודרור אמר זאת חניה ציבורית לכל תושבי הרחוב, זה החוק, אין פה חניות אישיות סתם כי מישהו רגיל לחנות כאן……ישראל אמר, תחנה כאן , אני אחסום אותך”

דרור  רב עם ישראל. דרור רב עם ישראל לפי החוקים של מרכז תל אביב, היכן שאסנת והוא חיו עד עתה – לפי החוקים של רחובות – היכן שמשפחתה של אסנת גרה, או לפי החוקים של הרצליה, היכן שהוריו גרים – אולם את החוקים של שכונת “שלוש חמש” דרור לא מבין – אין לו שום מושג בהם –  תושבי שכונת שלוש חמש הם לא “כמונו”, ודרור ואסנת שרגילים להיות בצד של אלו שמסתדרים, בצד של  אלו שיודעים את הכללים, שמתנהגים לפי הכללים, מאבדים את “זה” כל מה שהם מכירים ויודעים לא מתאים לשכונה החדשה שלהם – נדמה שכל מה שהם יודעים על העולם, על ההתנהלות בתוך החיים האלו – מאבד מערכו בשכונה הזו – שהם נקלעו אליה – וכך הם חשים – שהם נקלעו לאיזה עולם שבכלל לא שייך אליהם – שאין להם שום קשר אליו. בתוך הקלחת הזו מתחילים גם היחסים בין דרור ואסנת לקבל אופי אחר, שונה מהיחסים שהיו להם עד למעבר הזה.  אסנת מוצאת את עצמה שואלת שאלות, שמעולם לפני כן היא לא באמת הרהרה בהם כמו: ההישארות של דרור בבית – העניין הזה שהוא עובד מהבית. מתכנת לו את האפליקציה החדשה הזו – היא תוהה מה בעצם הוא עושה כל היום בבית? היא מתחילה לחוש סוג של תעוב כלפיו. כלפי ההמצאות התמידית בתוך הבית – ודרור לא מפסיק להתלונן: הוא מתלונן על השכן שנמצא כל היום בבית ויושב בחצר שלו צופה אל תוך הבית החדש שלהם – וההשוואה הזו בין דרור שכל היום בבית לבין השכן שכל היום בבית פשוט מתבקשת.

חמוטל בתם מתחברת במסגרת החוג בשכונה עם ‘תבל’ תבל מהשכונה, ההורים שלה הם ‘שני וליאור’ – יש בבית אצלם כלבים, המון כלבים, כלבים מסוג “דוגו ארגנטינו” בישראל קיימים איסורים רבים על החזקת כלבים שכאלו בגלל התוקפנות שלהם ויש צורך ברישיונות  – אולם שני וליאור הם לא אנשים “כמונו” הם  אולי קצת “כמונו” אבל לא ממש – ולכן יש להם כלבים ואין להם רישיונות ויש להם סכסוכים – בין השאר עם ישראל – השכן שלהם.

תקלות שונות ומשונות קורות בבית החדש עם הפרופילים הבלגיים והתריסים החשמליים בתוך שכונה שהמדרכות בה שבורות ובמכולת יש מוכר שבעיקר מדבר ברוסית.  בשלב מסוים כשהתקלות ילכו ויתגברו הם ילכו לראות דירה להשכרה ברחובות  – אסנת תגיד לדרור “זה נראה כמו פרודיה על הפרוורים” ודרור יענה לה “את יודעת מה? בשלב הזה בחיים שלי לא כזה אכפת לי לגור בתוך פרודיה. אז שיהיה יותר מידי יפה ויותר מידי נקי, נראה לי שאני אצליח לחיות עם זה”  

התקלות החוזרות והנשנות משפיעות על מערכת היחסים של אסנת ודרור – משבר שמתרחש ברובו בתוך ראשה, בתוך מחשבותיה. גלעד בנה של בת הזוג של אביה שמגיע לראות את הבית – מבקש ממנה שתעזור לו למצוא דירה להשקעה בשכונה שלהם, היה ‘קטע’ בין גלעד ואסנת לפני שדרור  היה בחייה. אסנת מוצאת את עצמה מהרהרת על גלעד תוהה האם הפגישות שלהם יכולות להוביל לאיזה שהוא ‘משהו’ לאיזה שהם יחסים – למרות שהיא לא באמת סגורה על איזה יחסים היא רוצה – היא מוצאת את עצמה חושבת על יחסי מין על יחסי מין לא עם בעלה – היא מוצאת את עצמה מחפשת משהו – משהו שהוא לא דרור – התקלות בבית החדש מציפות את התקלות ביחסים בניהם בקשר בניהם, בפתיחות בניהם.

לאסנת נדמה שהיא כבר לא מכירה את מי שהיה בעלה, בתחילה הוא לחלוטין נרתע מליאור ושני מהכלבים שלהם ממה שהם עושים  – וכמה שבועות אחרי זה ליאור הופך לחבר הכי טוב שלו, הם מבלים יחד בבקרים בים- דרור נראה פתאום חטוב יותר שזוף יותר- ואסנת תוהה מתי בדיוק הוא עובד? אם בבוקר הוא בים ובצהרים הוא מקבל את הבנות מבית-ספר – אז מתי בדיוק הוא מפתח את האפליקציה הזו? ושוב התעוב הזה בנפשה תופס נפח.

“אנשים כמונו” הוא ספר נהדר, הוא קריא, הוא מהנה, הוא מפגיש אותנו עם עצמנו- אסנת ודרור קיבלו את החבילה כולה, אולם מי מאתנו לא קיבל חלקים ממנה? חוסר התלהבות מחבר של הילד, חשדות כלפי אנשים מסוימים, החלטה לא נכונה בענייני כספים, תחושות של אכזבה מהבן זוג, ומי הצדיק שלא פנטז אף לא פעם אחת על מישהו אחר?

כן “אנשים כמונו” זו קריאה שמכילה בתוכה חוויה של קתרזיס – רוצו לקרוא.

*הספר נקרא באופן דיגיטלי והורד מאתר “עברית”

מו”ל: כנרת, זמורה, דביר

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה