הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

ספרנית ומידענית - עובדת כספרנית רפואית בספריה הרפואית המקסימה של תל-השומר. ספרים הם אהבתי הגדולה. [email protected] https://www.facebook.com/karen.agmon

עדכונים:

פוסטים: 155

החל ממרץ 2014

בשפה יפיפייה וברגישות רבה מתוארים היחסים הנרקמים בין בני הזוג, קיושי שהמסורת היפנית הדוגלת באהבת הטבע השקט והאסתטיקה טבועה בו ובין נטע הישראלית שכל הווייתה שונה.

16/02/2019

תמיד בזמן1

נטע שדה צעירה ישראלית באמצע שנות העשרים שלה, נמצאת באוסקה שביפן כבר מספר חודשים, כאשר היא מוצאת את עצמה ערב אחד רעבה ביותר ומותשת עד שאינה מצליחה לאסוף את רסיסי השפה היפנית שכבר הצליחה ללמוד, ולמצוא לעצמה מקום לאכול בו. במקום זה היא קורסת אל המדרכה בבכי. סביר להניח, שלא רק הרעב גרם לקריסה הרגעית הזאת,  אולי היה זה המרחק הרב מהבית, הטיול שהתארך, אולי שיעור האנגלית שהעבירה באותו היום לא היה מוצלח במיוחד, ואולי היה זה  רגע של בדידות קיומית שמהווה חלק מהמהות שלנו כבני – אדם.

פחית משקה קפה שמושטת אליה מצילה אותה משקיעה לייאוש, ומפגישה אותנו עם קיושי רופא צעיר יפני, ועם אלון חברה הטוב מבית-הספר שמהדהד בתוך ראשה, “שוב הצילו אותך“, הוא אומר לה בדיוק של הכרות עמוקה ויסודית.

נטע היא צעירה ישראלית שכבר מטיילת זה זמן מה בעולם, אנו פוגשים בה כשהיא ביפן – עובדת כמורה לאנגלית שוכרת דירה בבניין שרבים בו הדיירים הישראלים, וחיי החברה שלה מלאים  ברונה הישראלית, מאקי היפנית, דיויד בן זוגה של רונה, ועוד חברים ומכרים.

נטע מקיימת קשר של מכתבים רצוף והדוק עם בני משפחתה שבארץ. השנה היא 1990, שיחות טלפון טרנסאטלנטיות הם דבר יקר במיוחד האינטרנט עדין לא היה קיים באופן שאנו מכירים אותו היום, וודאי שלא היה נגיש להמונים, וטלפונים חכמים ושיחות WhatsApp היו עדין בגדר של מדע בדיוני, החוסר בטכנולוגיה הוליד לנו את אחד הרומנים היפים ביותר שנכתבו בשפה העברית בעת האחרונה.

דרך המכתבים אנו מתוודעים למשפחתה של נטע: הוריה נעמה ויורם, אחותה נועה, סבה יצחק, סבתה רבקה, אלון חברה הטוב, ועוד מכרים ואנשים.

נעמה אמה של נטע חוגגת את יום הולדתה החמישים בין דפי הספר, יום הולדת שהריחוק מילדתה והשתיקה שנוצרה בניהן מקרין על החגיגיות של היום הזה ומאיר את הצדדים הזוהרים פחות של הגיל המפואר הזה. נעמה היא דמות סוערת עם חיי רגש הומים ומורכבים, היא מרצה באוניברסיטה שמילים ושפה הם המומחיות שלה, ואת אהבתה  לשפה ודקויותיה היא הורישה לבנותיה, שמלהטות אף הן במילים.

נעמה היא אם לנטע ונועה ואחות לאחיה יגאל שמת צעיר מידי, היא בת להוריה אנשי העמק  עובדי האדמה מְיַשְּׁבֵי הארץ.

יצחק אביה של נעמה וסבה של נטע, הוא אחד מכותבי המכתבים היפים ביותר ברומן ובספרות בכלל –  כל מכתב היוצא תחת ידיו הוא חגיגה של אהבת האדמה אהבת משפחתו  ואהבת האדם. חוכמתו, אופן חייו ומילותיו מהווים מקור של חוסן לנטע נכדתו ברגעים הקשים לאורך מסעה הארוך. לקראת סופו של הרומן נטע אומרת לסבה “אלון סיפר לי שכולם במחלקה רוצים להיות חברים שלך” והסב עונה לה “נו, גם אני רוצה להיות חבר של כולם” והתשובה הזו היא תמצית האיש המופלא הזה שמגלם את כל מה שטוב באדם.

לשמחתנו סבה ציין את התאריך על גבי המכתבים ועוזר לנו להבין את הזמן החולף ולמקם את האירועים שקורים.

נטע וקיושי – הרופא מפחית הקפה שבתחילת הספר הופכים לזוג – לא קל להחזיק זוגיות כאשר השוני רב כל-כך, נטע שמילים ושפה הם אחד מחזקותיה הגדולות לא יכולה לתקשר עם אהובה בשפה שהיא כל-כך אוהבת, כמוה אף הוא אינו יכול לדבר עמה את שפת אמו, והזוגיות שלהם מדוברת בשפה שאינה שפתם. יחסי הכוחות אינם שווים – בעוד הוא יפני שחי בארצו ובעל מקצוע מהיוקרתיים  שקיימים, נטע אינה אזרחית, אינה דוברת את השפה – משפחתה חבריה ונוף ילדותה אינם שם לשמש לה משענת ותמיכה.

בשפה יפיפייה וברגישות רבה מתוארים היחסים הנרקמים בין בני הזוג, קיושי שהמסורת היפנית הדוגלת באהבת הטבע ובחשיבות הקהילה הטוהר השקט והאסתטיקה טבועה בו ובין נטע הישראלית שכל הווייתה שונה, אל מול השקט היפני נדמה הטבע הישראלי עוד רועש יותר קולני יותר גס יותר מתמיד. והפערים האלו בין שניהם הם אדמה פורייה לאי הבנות, לתחושות של זרות שנטע חווה. יחסה הקריר של אמו של קיושי אליה  מגביר אף הוא את קשייה של נטע. בתוך הסערות הללו מכתביו של יצחק סבה אליה מהווים אפיק של תבונה של רגיעה וחוסן.

באחד הערבים כאשר געגועיה של נטע לאדמת העמק חזקים עד מאוד והיא לא מצליחה למצוא מנוחה מהכמיהות שרוכשות בתוכה, והבטון שמקיף אותה מכל עבר – סוגר עליה, קיושי לוקח אותה לגן יפהפה ושם בגן היפני עם האדמה ועם השקט – הברית בין קיושי ונטע נצרבת בגוף.

נטע אף מתכתבת בנמרצות עם נועה אחותה הצעירה – קיים משולש בין נועה נטע ונעמה והוא אינו שווה צלעות, צלעותיו משתנים מתארכים ומתקצרים. שנים רבות היה המרחק בין נעמה לנועה בתה הצעירה רב הרבה יותר מהמרחק בין נעמה לנטע וכעת שנטע נעדרת – מטיילת, מתאהבת, עסוקה במסעותיה, כעת המרחק בין נעמה לנועה הולך ומתקצר הולך ומגשר על השנים שהזרות והחוסר בחמימות נתנו את  הטון ביחסיהן, היעדרותה של נטע פותחת פתח לתיקון היחסים בין האם לבתה הצעירה. “תמיד בזמן” הוא סיפור התבגרותן של שלושת הנשים האלו הבנות שהופכות לנשים הלומדות להכיר את גבולותיהן שלהן את היכולות להיות קרובות ונפרדות באותו הזמן ואת האם שלומדת לשחרר ולקבל את מה שהיה ומה שיהיה.

“לפני כמה ימים הייתי בגן זן, כל מה שיש בו זה סלעים, חול וטחבים………..בכל הגן יש חמישה-עשר סלעים עם טחב כאילו אין בו כלום” מספרת נטע לסבה יצחק “כמו אין זמן בכלל בעולם” הסב עונה לה.  ואכן הקריאה בספר היפה הזה מקבילה לעיתים לביקור בגן זן יפני, שקיעה בתוכו מייתרת את הזמן ומרגיעה את הנפש.

אחד הספרים היפים ביותר של העת האחרונה – רוצו לקרוא.

 יפן

תמיד בזמן

 הוצאת ידיעות אחרונות, עורכת: נוית בראל, 406 ע’

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה