הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 135

החל ממרץ 2014

 

הדסים

 

הדסים – היום הראשון

“אמא שלך ברחה עם המאהב?” “אבא שלך בכלא?” “מה? לא!” הדס הופתעה “לא, לא כלא ולא מאהבים” “אז מה את עושה פה?” שאל אותה הנער עם העיניים הירוקות הענקיות. מעט לפני זה היא נכנסה לבניין עם אבא שלה שליווה אותה, שם במבואה הם פגשו את המדריך, אבא שלה לחץ לו את היד והוא אמר להדס “חיכינו לך, אני אכיר לך את תמי היא אתך בשכבה והיא תעזור לך להתארגן”  אבא שלה אמר “אז אני אלך” והיא אמרה “כן” “את תהיי בסדר” הוא אמר לה והיא הנהנה עם הראש כי לא יצאו לה מילים. אבא שלה הלך והמדריך לקח אותה לחדר ששם ישבו צמודים נערה ונער עם גיטרה על הברכיים “זו הדס, החדשה”, הוא אמר להם “תמי תיקחי אותה לסמינרים תעזרי לה להתארגן”, וברגע שהוא יצא מהחדר הם התחילו עם השאלות.

הדס ענתה להם “אבא שלי לא בכלא ולאמא שלי אין מאהבים” היא חייכה כשהיא אמרה את זה, המחשבה על אמא שלה ומאהבים הצחיקה אותה. לנערה שהמדריך קרא לה תמי היה קוקו בלונדיני והיא לבשה מכנסי ג’ינס קצרצרים וגופיה, היא הייתה שזופה והיו לה נמשים, היא אמרה לה “זה  ירדן שאלוף בלנגן על גיטרות, הוא מלמד אותי, אבל בואי אני אקח אותך לבניין שלנו, כאן זה בכלל הבניין של היודים, כאן היינו שנה שעברה, ליוד אלפים וליוד בתים יש בניינים נפרדים”

הדס הרימה את תיק הצד הגדול, לא לפני שהיא הציצה שוב בזוג העיניים הירוקות שהרעידו את ליבה, היא תהתה אם אי פעם מישהו התעלל באחד מהם וקיוותה שלא. כשהן יצאו תמי אמרה לה “כל הבנות מאוהבות בירדן, תתרחקי ממנו הוא בעיקר אוהב את עצמו”  הדס לא הגיבה היא פחדה שאם היא תנסה להגיד משהו הדבר היחידי שיצא ממנה זה בכי, והיא ממש לא רצתה לבכות.  תמי אמרה לה “תדעי לך שמאוד כיף כאן” הדס נשמה עמוק, וניסתה להתרכז בשביל שהן צעדו בו שמשני הצדדים שלו היו בניינים שהיו מוקפים בהמון דשא ועצים, ולמרות שהיה לה גוש ענק בתוך הגרון והיא הרגישה את הדמעות בפינות של העיניים, היא הצליחה לראות את כל הירוק והרגישה את הרוח שליטפה אותן כשהן הלכו בשביל הרחב והמוצל לכיוון הבניין שלהן.

כבר מרחוק היא יכלה לראות התגודדות לפני שני הבניינים בעלי שתי הקומות  שהקבילו זה לזה. כשהן התקרבו הן יכלו לשמוע את רחש השיחות והצחוקים שעלו מהחבורות שהיו שם. את תמי קיבלו בחיבוקים ובקריאות גיל, עליה הסתכלו. “זו הדס היא חדשה” תמי אמרה ובחורה רזה עם תלתלים ארוכים אמרה להדס “יו את יותר גבוהה ממני” נער אחר הסתכל עליה בחיוך וקרץ לה. הפה שלה היה יבש והיא לא הצליחה להוציא הגה “שרה בפנים” אמר להן הנער שקרץ והוא ליווה אותן במדרגות פנימה. הוא גם לקח ממנה את התיק שכבר באמת היה לה כבד. שרה שהייתה מוקפת במעגל של נערים ונערות סביבה הרימה את ראשה וחייכה, “אני רואה שדויד עוזר לך עם התיק, יופי. תראו לה את החדר שלה הוא אחד לפני האחרון”, “ליד החדר של אלונה ואושרת” אמר הנער שנקרא דויד ותמי אמרה ברטינה “מה הן קיבלו חדר לבד?” דויד צחק ושאל אותה “את באמת היית רוצה להיות  איתן?” “ממש לא” היא ענתה, ושלושתם פנו יחד אל החדר החדש של הדס.

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה