הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 135

החל ממרץ 2014

חוק הספרים, עם כל הבעיות והפולמוסים סביבו, היה חוק שנועד להחזיר את הכבוד לספרים. אבל גם הוא חלף עבר לו בתירוץ הציני שלכולם יש זכות לקרוא. “מה את אומרת?” בא לי לשאול את ההיא שחיסלה את החוק ההוא. “מה את אומרת? ומה את קראת לאחרונה?”

25/10/2018

ספריה3

 

“כאן אין עמוס עוז” – מערכה חמישית, או איך זה קרה שספרים הפכו לעסק כלכלי ?

 “כאן אין עמוס עוז: סטימצקי הורידה מהמדפים את ספרי מודן-כתר” הכותרת הזו תפסה את עיני ולא יכולתי לתהות מי בדיוק ניסח אותה?

זהו הסיבוב ‘המי יודע כמה’ של המריבות בין חנויות רשת סטימצקי לבין הוצאת ספרי מודן. כבר בשנת 2015 , מודן מכרה את ספריה תחת הכותרת “ספרים שלא תוכלו לקנות בסטימצקי”. כבר בסכסוך ההוא בידיעה שהופיעה בעיתון ‘הארץ’ נכתב :

“זוהי הפעם השלישית שבה מתעורר משבר ביחסים בין סטימצקי לבין הוצאת מודן, שהיא אחת מהוצאות הספרים הגדולות בישראל ” .

עצם זה שהסכסוך הבלתי ניגמר הזה עדין מצליח להגיע לעיתון, יש בזה אולי איזושהי סוג של בשורה. אני אומרת זאת אם כי אינני באמת מאמינה בזה.  בסופו של עניין הידיעה הזו תפסה כרבע עמוד בעמודים האחרונים של מוסף כלכלי – ונדמה לי כי כאן נעוצה הבעיה – מתי בדיוק ספרים הפכו לעסק כלכלי?

אין ספק שכולם צריכים להרוויח. אינך יכול להיות מוציא לאור של ספרים ולא להצליח להתפרנס מזה. להתפרנס בכבוד זוהי זכותם של כולם.

ועדין אני תוהה מתי בדיוק ספרים הפכו לעסק כלכלי? ואם ספרים הם עסק כלכלי אז מדוע האחרונים בתור, החוליה האחרונה בשרשרת הפרנסה, הם הכותבים עצמם – שלא לומר הסופרים?

פעם, לא מאוד מזמן, ספר לא היה עוד מוצר. לא מאוד מזמן, ספר לא היה סוג של מוצר צריכה, כזה שקונים בכמויות ומפזרים ברחבי הבית באופן שיתאים לעיצוב. הסיפור  על הזוג  שקונה ספרים לפי צבע הכריכות שלהם, באופן שיתאימו לצבע ארונות המטבח ולצבע המסגרת של המראה בכניסה, הוא כבר מזמן לא סיפור. זוהי מציאות שקיימת.

אם במחיר של שלוש במאה אפשר גם להתאים את הצבעים, גם להרשים את האורחים ואולי אפילו לקרוא – אז למה לא? כשכל קופסת אחסון לאורז או סוכר או עדשים או משהו, קופסה עם לוגו של חברה זו או אחרת עולה פי שלוש ממחיר ספר, אז באמת זול יותר לקנות ספרים ולהשתמש בהם בתור חומרים שמעצבים איתם את הבית.

חוק הספרים, עם כל הבעיות והפולמוסים סביבו, היה חוק שנועד להחזיר את הכבוד לספרים. אבל גם הוא חלף עבר לו בתירוץ הציני שלכולם יש זכות לקרוא. “מה את אומרת?” בא לי לשאול את ההיא שחיסלה את החוק ההוא. “מה את אומרת? ומה את קראת לאחרונה?”

כמות ספרי הזבל שיוצאים – אלו שמראש מנותבים ישר למבצעים של שלוש במאה, היא פשוט בכיה לדורות. מה הפלא שכולם מפסיקים לקרוא אם כל ספר שני הוא רומן שמראש לא היה צריך לרדת לדפוס והסיבה היחידה שהוא יצא הוא כדי להמשיך ולשמן את המכונה הזו שנקראת “מבצעים”.
אז מה הפלא שאף אחד לא קורא? ומה הפלא שידיעות על הוצאות ספרים נודדות לעמודים האחרונים של מוספים כלכליים ?

ספרות זה לא עסק כלכלי. סופר הוא לא יצרן של נעלי התעמלות, או של בושם או של ארטיק תות. ספר לא אמור לכלכל את זה שכתב אותו כדי שיבנה אחוזה ויחפור בריכה בחצר. נכון, מידי פעם,  זה קורה – גם סופר וגם הצלחה כלכלית יוצאת דופן. בישראל זה מאוד נדיר.

אני מנסה לחשוב מתי הייתה הפעם האחרונה שקראתי ספר שממש נהניתי ממנו, ספר שלא רציתי להניח אותו, ספר שהיה כל כך טוב וכל כך מרתק שבאותה מידה שרציתי לבלוע אותו בשקיקה – רציתי שהוא גם לא יסתיים לעולם. ספרות טובה זה לא אומר רק “החטא ועונשו” או “יוליסס” ספרים שבאמת לא קלים לקריאה אבל בניהם ובין עשרות הספרים שיוצאים כיום שהרבה מהם כלל לא היו צריכים לצאת יש כל כך הרבה ספרים נפלאים:  ”אלה תולדות”, “התיקונים”, “מיכאל שלי”,  ”ילדי פלא”, ועוד ועוד ועוד. מדובר על ספרים שכל אחד ואחת יכולים לקרוא ולצאת עם תחושות קתרזיס – כאלו שמרוממות את הנפש ומשמחות את הלב.

מצב שוק הספרים היום, כאשר ידיעות על הוצאות ספרים לא מנותבות למדורי הספרות והתרבות אלא ישר למוספים הכלכליים וגם שם הם תופסות מקום מצומצם ומוזנח, הוא מצער – שלא לומר מייאש. הפתרון הוא אצלנו – אצל הקוראים. ההמלצה החמה שלי היא: התעלמו מהמבצעים. התרכזו במה שמעניין אתכם. עדיף לקנות ספר אחד, שהוא ספר טוב – כזה שכל היום תחכו לפגישה המחודשת עמו, ספר שגם כאשר עינכם יעצמו מרוב עייפות עדין תנסו לקרוא עוד משפט, עוד פסקה – ספר שיפתח את ליבכם.

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה