הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 126

עוקבים: 15

החל ממרץ 2014

“המנהרה” מכיל בתוכו את האישי ואת הלאומי שזורים יחדיו, פעם האישי מהדהד את הלאומי ופעם הלאומי הוא תמונת ראי למצב האישי. ובכל מקרה שתי הישויות הללו מְדַרְדְּרוֹת וצונחות אל פי התהום.

26/07/2018

מנהרה(3)

המנהרה/ אברהם ב.יהושע

“המנהרה” הרומן החדש והיפיפה של א”ב יהושע, הוא רומן שמכיל בתוכו את האישי ואת הלאומי שזורים יחדיו, פעם האישי מהדהד את הלאומי ופעם הלאומי הוא תמונת ראי למצב האישי. ובכל מקרה שתי הישויות הללו מְדַרְדְּרוֹת  וצונחות אל פי התהום.

הרומן נפתח בפגישה של צבי וד”ר דינה לוריא אצל הנוירולוג, בצילום מסתבר שתקלות הזיכרון שתוקפות את צבי לוריא – מהנדס דרכים בפנסיה, הם תוצאה של אטרופיה – ניוון במוחו. אומנם בעת הפגישה ההיא האטרופיה מופיעה ככתם קטנטן, בקושי נראה, אולם הנוירולוג לא מהסס להבטיח שהכתם הזה רק ילך ויתרחב וממליץ לצבי שלא “להתמכר לפסיביות” להתעקש ולשחזר שמות פרטיים ולמצוא לעצמו תעסוקה במקצועו ולו גם חלקית. הנוירולוג אף לא מהסס לנזוף בזוגתו של צבי – בד”ר דינה לוריא ולהתריע, שלא תמהר להשלים עבורו משפטים ושמות, אלא לתת לו להתאמץ.

החל מאותה פגישה אנו מלווים את צבי לוריא במסע ההפרדות מתודעתו כפי שהכיר אותה, ובני משפחתו הגרעינית האוהבים והמודאגים עוטפים אותו באופן הדוק ומגונן.

בעקבות הנחיותיו של הנוירולוג  מחליט צבי ללכת לבדו למסיבת פרידה ממי שהיה סגנו ושאמור היה להחליף אותו בתפקידו הבכיר כמנהל אגף בנתיבי ישראל, החברה בה צבי עבד מרבית חייו. באותו הערב במסיבה פוגש צבי את ‘מימוני’ מהנדס צעיר, ומפה לשם בעזרת דרבונה של ד”ר לוריא זוגתו, צבי הפנסיונר הופך להיות עוזרו המתנדב בהכנת תוכנית לסלילת כביש סודי במכתש רמון עבור הצבא. מימוני שמח מאוד לקראתו – שמו הולך לפניו, הוא ידוע בחוכמתו ובבקיאותו. מימוני לא מוטרד במיוחד מהאטרופיה שצבי לוקה בה והם שמים פעמיהם לעבר מכתש רמון, שם על ההר יפגוש צבי משפחה פלשתינאית מסובכת לחלוטין וחסרת כל מעמד. כל ההסתבכות הזו  קרתה כתוצאה ממעשיו של שיבולת  קצין ישראלי בכיר שכבר פרש מהצבא אך לא פרש כלל ממחויבותו למשפחה שסיבך, או בעיקר לא פרש ממחויבותו לאיילה או בשמה הפלשתינאי האנאדי  הבת היפיפייה.  מימוני מסתבר מכיר את שיבולת עוד מימיו כחיל סדיר ואף הוא מגלה מחויבות עמוקה לאיילה היפה. לצבי לוריא מתברר שיותר מכביש סודי מימוני ושיבולת מעוניינים במנהרה שתיחצב מתחת להר שבפסגתו המשפחה הפלשתינאית קבעה את משכנה, וכדי להצדיק את המנהרה ולהמשיך ולשמור על סודיות היושבים בראש ההר, שיבולת ומימוני מעלים על נס “מבנה נבטי מתחילת המאה השלישית לפני הספירה” ומקווים מעומק ליבם שבהתלהבותו ובעידודו של מנהל האגף לשעבר יהיה ניתן להוציא לפועל את התוכנית האדירה ובו בזמן מופרעת לחלוטין כי מי יאשר לחצוב מנהרה שעלותה “תייקר את העלויות ותהיה כרוכה בהוצאות תחזוקה שוטפת”

הרומן מחולק לשישים ותשעה פרקים קצרים ולכל פרק שכזה ישנה כותרת מדויקת, כמה מהכותרות מנצנצות למרחקים “מסע אל תום הכביש” שמהדהד כמובן את “המסע אל תום האלף”, ומדגיש את הדרדרות הכללית “קעקוע” צבי מקעקע  את קוד הסוזוקי  על זרועו הימנית “מחליקה המחט בבטחה ומקעקעת ארבע ספרות כחלחלות“. ואם לרגע אחד נדמה היה לנו שהרומן יעסוק בשכבותיו וברבדיו רק בסכסוך המייאש והבלתי נגמר על גבולות ועל יהודים ומוסלמים וישראלים ופלשתינאים הרי שבן רגע שואת יהודי אירופה קורמת עור וגידים אל מול הסצנה הפנטסטית שבה מקעקע גרוזיני ביפו חורט מספרים כחלחלים על זרועו הימנית של צבי אל מול פניו הנדהמות של בנו הייטקיסט בעל מפעל שבבים מצליח בצפון.

גם “סמינר הקיבוצים” מופיע כשם של פרק קצר, גם את הסמינר הזה ‘איילה’ שהיא בעצם ‘האנאדי ‘ נאלצת לעזוב בשל תעודותיה החסרות וזהותה האסורה, ואם את סמינר הקיבוצים לב ליבו של השמאל הישראלי השורשי השיתופי היא נאלצת לעזוב איזו תקווה עוד נשארה לה? ולנו?

וכך בעזרת כותרות של פרקים קצרים אנו משוטטים בתוך מלאכת המחשבת של הרומן הנוכחי, הדואליות שמזוהה רבות עם הסופר נוכחת אף כאן בכל הדרה, המייצג המובהק שלה הוא כמובן שתי השמשות שאיילה מצלמת, אולם יש לנו אף שני עמים ושני מאהבים ושני טלפונים ואף צבי לוריא גיבור הרומן שהולך ומאבד את תודעתו  שהמציאות הולכת ומטשטשת עבורו, אף הוא מוכפל לנו בשמו של הפרק האחרון “ארץ הצבי” ואף בחיה עצמה שמפציעה ממש בסופו של הרומן,  והגורלות של צבי האיש וצבי החיה וארץ הצבי – הישות שהיא שלנו ארץ ללא גבולות כל הצביים כולם יפגשו על ההר במדבר.

המנהרה – הוא ספר שצריך ומומלץ לקרוא אותו בקריאות נוספות, אם בקריאה ראשונה נוכל להתענג על הקלילות שלכאורה נושבת מדפיו, על הנינוחות והרוח הטובה שבה המחלה מתקבלת על הליברליות הטבעית  שבה צעירה יפיפייה ללא תעודות עוברת מחסות של קצין לא מאוד צעיר ומאוד נשוי לחסותו של מהנדס צעיר יותר אך נשוי גם כן וטיב החסויות הללו לא לחלוטין מובהר לנו, ובכלל לא בטוח שהיחסים האלו מוצאים חן בעינינו. הרי שבקריאות הנוספות נראה לי שהקלילות תלך ותאבד מזוהרה ומול עיננו יתגלה עולם שבו איש, אומנם פנסיונר ולא מאוד צעיר, אך עדין כוחו ואונו נוכחים מאוד והנה הוא צריך להתמודד עם מחלה איומה שתיקח ממנו את הכול, ובקריאה הנוספת תתגלה לפנינו מדינה שלא מצליחה כבר כל כך הרבה שנים להתמודד עם עם נוסף שקיים כאן, ובקריאה הנוספת נוכל יותר להתמקד “בחיילו”בזוג מאשקלון” ו”בסטודנטית לרפואה” ו”בגשש” שכולם הם אזרחיה הכמעט שקופים של “ארץ הצבי”. המנהרה הוא רומן שנקרא בשטף, הסיפור קולח מרתק ומעניין, ההכרות עם הפואטיקה מלאת הרבדים והמשמעויות שמכריחה את הקורא לעצור ולחקור את העומקים של כל דמות וכל ביטוי היא תהליך מהנה עד מאוד. למרות סופו הדרמטי ואף הטראגי של הרומן, למרות זאת ולמרות שאיילה מגורשת מכל מסגרת.  איילה או בשמה המקורי האנאדי ביופייה באופייה בחוכמתה ובנשיותה מהווה את נקודת האור והתקווה לעתיד טוב יותר.

רוצו לקרוא.

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה