הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 113

עוקבים: 12

החל ממרץ 2014

מסתבר שאת יכולה להיות אשת ספרות להימצא בצד השמאלי של המפה הפוליטית להאמין מעומק ליבך בדו קיום ואז ברגע אחד קטן כל החינוך שלך, כל ימי הזיכרון שלך, כל ימי השואה, כל חגי העצמאות, כל שנותיך במערכת החינוך הישראלית פורצים החוצה ואת שהאמנת שאת אדם פתוח ליברלי מלא אמונה, את מתקפלת.

18/04/2018

רצפי
לכי, רצפי את הים/ עדנה שמש

 בפעם הראשונה שאנו פוגשים את עלמא בר, פרופסור לספרות, היא בדיוק מתעוררת משנת לילה, לבדה במיטתה בחדר השינה שבעלה והיא נהגו לקרוא לו הלוויתן, עדין היא קוראת כך לחדר השינה והוא עדין בעלה, אך הוא אינו חי עימה יותר, הוא, תמיר, עזב את הבית, הוא “לא יכל יותר” אז הוא עזב. העזיבה שלו רק מדגישה את ההישארות שלה. היא חייבת להישאר. הם בקשר תמיר והיא מידי פעם הוא מופיע על מפתנה כאשר הבשר דורש, כאשר הגוף לא יכול יותר להתאפק אז הוא מגיע לאשתו ופרופ’ עלמא בר מוצאת את עצמה כל פעם מחדש נענית לו, כמהה אליו. הוא לא מניח לה דמותו נעוצה בראשה, היא מנהלת עמו דיאלוגים, היא מריחה אותו כמעט בכל פריט בבית.

נדמה שלי שדרך דמותה של עלמא בר אנו חווים את הישראליות על כל מרכיבה וכל גווניה, מי שילדותה עברה עליה בבית דירות משותף כמו בתי הדירות שפזורים היו בארץ בשנות השבעים, תיאוריה של חיי החברה השכונתיים מעוררים בי את זיכרונות ילדותי שלי, השעות האינסופיות ששהינו ברחובות, הקשרים, יחסי הכוחות בין הילדים, מי שהסתדר בפוליטיקה השכונתית, כמעט ודאי שיסתדר בכל מקום אחר.

אולם “לכי רצפי את הים” אינו ספר זיכרונות הוא ספר על הכאן ועכשיו של חייה של פרופסור עלמא בר שיכולים בקלות להדהד את חייהן של נשים אחרות בישראל של היום. נדמה לה לגיבורה שלנו כי חייה מאבדים איזושהיא אחיזה במציאות, בנה הקטן לוטם כבר כמה שנים שהוא נמצא במוסד, הם לא יכלו לטפל בו בבית יותר, תחושת הכישלון, תחושת הנטישה שהיא זאת שנוטשת את בנה כל כך קשה, כל כך מעיקה. נטישתו של תמיר בעלה משמשת כתמונת ראי לנטישה הגדולה מכול, של האם שנטשה את בנה. שום תרוץ לא יצליח להקהות את תחושת הכישלון של המהלך הזה.

בתה הגדולה מטיילת באוסטרליה, שולחת לה מיילים מקצה שני של העולם, רננה היא שלוחה של האם לה בניגוד לאם מותר לעזוב היא יכולה להתנתק, היא לא נטשה, היא משקמת את חייה במרחק, מרחק מהאח הפגוע מהאם והאב שאהבתם הגדולה מסובכת מידי ומלאה  ברגשות אשם, רננה עוזבת מן הסתם גם מסיבותיה שלה, כל כך רבים הצעירים הישראלים שיוצאים לעולם כדי להתנתק ולו לזמן מוקצב מההוויה הישראלית שכובלת אותנו לפיסת האדמה הקשה הזו.

ביגונה הגדול עלמא בר יוצאת לחפש לה סבתא היא רוצה סבתא כזאת שתחבק אותה תדאג לה תאהב אותה, היא מחליטה להתנדב וכמתנדבת היא נשלחת ל”מתילדה יולנדה” ,  בתמורה להתנדבותה היא זוכה לשמוע את קורות חייה של הזקנה, אומנם חלומה לחיבוקים מתבדה אולם במקום זאת היא זוכה לסיפור חיים מעניין ולמפגש רומנטי מפתיע.

ההתנדבות נפסקת במפתיע ומיד אחרי זה אנו מלווים אותה בשליחות מטעם האוניברסיטה למפגש נשים, במרסיי, מפגש שכולל אירוח במנזר ומפגשים אינטלקטואלים, את תהליך הריפוי שהגיבורה שלנו עוברת שם ניתן לחוש מבעד לדפים, המפגש הנשי כולל נשים ממקומות שונים ושם במרסיי על אדמת אירופה תנהל עלמא שיחות עמוקות, מתישות, קשות, מפייסות, עם ופאא, ישראלית ערביה, כל כך קרובה וכל כך רחוקה. היא מקסימה ופאא חכמה ומוכשרת וערביה, אחד הסצנות החזקות בספר הוא תיאור התקרית בשדה התעופה בחזרה לארץ רגע לפני הביקורות, זהו רגע מצמית, מסתבר שאת יכולה להיות אשת ספרות להימצא בצד השמאלי של המפה הפוליטית להאמין מעומק ליבך בדו קיום ואז ברגע אחד קטן כל החינוך שלך, כל ימי הזיכרון שלך, כל ימי השואה, כל חגי העצמאות, כל שנותיך במערכת החינוך הישראלית פורצים החוצה ואת שהאמנת שאת אדם פתוח ליברלי מלא אמונה, את מתקפלת, את נסוגה, את לא מסוגלת, להיענות לבקשתה של מי שישנה לידך, למי שהתחברת עמה מעומק ליבך, לחברתך, פשוט כי היא ערבייה

ואיך אפשר אחרת? בארץ הזו?

דמות נוספת ומשמעותית בסיפור היא בת שבע חברתה הקרובה מהילדות, “שבע” עלמא קוראת לה שמלווה אותה כבר שנים רבות שבע שיחד היו מבלים ברביעייה ואחר כך עם הילדים, עד ש…ונדמה שתמיד יש עד ש… בארץ המסוכסכת הזו. עוד דמויות יש בסיפור היפיפה הזה, דווקא אהבתה הנוספת של פרופ’ עלמא בר לאלי השחום הוא החלק החלש בסיפור הזה, ככל שסיפור אהבתה עם אותו מאהב מסתורי מתקדם, הוא נדמה יותר ויותר מאולץ ואפילו צפוי. ועדין שמו המעניין של הסיפור מגיע מאותו אלי מאהב שחום ושתקן, למרות חולשתו של הנתיב הסיפורי הזה הרומן כולו הוא אחד הספרים הכי יפים שקראתי בעת האחרונה.

ממליצה בחום- רוצו לקרוא.

*הספר נקרא באופן דיגיטלי והורד מאתר www.booxilla.com

 

 

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה