הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 109

עוקבים: 12

החל ממרץ 2014

אף אני מוצאת את עצמי לפעמים מורה לגופי לחדול ומיד מן ההזדקנות, הגוף כמובן שאינו נענה לי, לעיתים אני ממש מתחננת לפניו שיפסיק ומיד את התהליך הזה, אני מבטיחה לו הבטחות אולם זה לא משפיע על הגוף הסורר והסרבן שלי הוא ממשיך בהזדקנות הזו ללא שום האטה או עצירה או הקשבה לתחינות שאני נושאת אליו

23/03/2018

פתח

פתח גדול מלמטה/ אסתר פלד

הוצאת בבל

 ”הגוף הוא לא שמע עדין על אודות הפרידה , לפיכך היה עלי לבשר לו את דבר הפרידה ולבקש ממנו לשנות אחדים מהרגליו. ההרגלים, הם של הגוף או של הנפש? היה עלי להורות לו לחדול מן ההזדקנות”

אף אני מוצאת את עצמי לפעמים מורה לגופי לחדול ומיד מן ההזדקנות, הגוף כמובן שאינו נענה לי, לעיתים אני ממש מתחננת לפניו שיפסיק ומיד את התהליך הזה,  אני מבטיחה לו הבטחות לרוב ובחלקם אני אף עומדת בנחישות לא אופיינית לי כלל:  לא מעשנת, לא שותה, לא הולכת לישון מאוחר מידי, מנקה את עור הפנים אוכלת ירוקים ונמנעת כמעט תמיד מסוכרים, אולם זה לא משפיע על הגוף הסורר והסרבן שלי הוא ממשיך בהזדקנות הזו ללא שום האטה או עצירה או הקשבה לתחינות שאני נושאת אליו, אני מתחננת והוא מזדקן.

אסתר פלד בספרה המופתי משתפת אותנו בזרם התודעה של האשה גיבורת הסיפור. במחשבות כנות בהירות ונטולות מעצורים או נימוסים גיבורת הסיפור הזה משתפת אותנו במחשבות הפוקדות אותה במהלך מספר שנים שבהם חייה עוברים שינוי מהותי, מאשה שחיה בזוגיות ארוכת שנים היא הופכת לאשה לבדה, אשה שחיה לבדה.

הסיפור מורכב מהרבה מאוד סיפורים קצרים אולם הם מתחברים כולם לסיפור אחד רחב יריעה על חייה של אשה לא צעירה לבדה

מה שמדהים כל כך, בווידויים שכלל אינם קלים לשמיעה , זה הכנות המאופקת והראיה העצמית החדה והחפה לחלוטין מצביעת המציאות בצבעים זוהרים, או רכים או צבעוניים יותר,  בלשון חדה ביותר בירידה לעומקים של הכאב בבחישה בעיסת המציאות היא מתארת לנו את חייה ואת מחשבותיה לנוכח החיים הללו, שלכאורה רק לכאורה היא מופתעת מהם, או מהקושי שבהם.

“דחיתי את זה. נשארתי איתו עוד ועוד, אחרי שכבר ידעתי כמה שנים שאין לי מה לעשות אתו”

הווידוי הזה בתחילתו של הספר הוא אחד הווידויים המכמירים ביותר. עד כמה הוא מכמיר לב אנו מבינים רק בסופו של הספר, בסופו של הספר אנו נשארים עם דמותה של אשה חכמה מאוד, עצמאית מאוד, אשה חזקה וכנה. ואז נעשה לנו לגמרי ברור ששנות הדחיה, השנים שבהם היא נשארה עמו למרות שכבר היה לה ידוע וברור לחלוטין שאינה צריכה להישאר עמו, היו עוד קשות יותר מהאופן שהיא תיארה אותם, אנו מבינים שאשה שחיה בכאלו רמות של כנות עצמית, אשה עם מודעות כל כך גבוהה לעצמה למציאות ודאי שהסבל של לחיות עם בן זוג שאינה מעוניינת בו היה רב עד מאוד.

הסיפורים הקצרים מתארים לנו את חייה אחרי שנפרדה מבן זוג קבוע אחרי שהיה לה מאהב שיחסי המין עמו היו נהדרים אבל כל השאר כל מה שמסביב היה משעמם ומציק, היא כל הזמן בודקת עם עצמה  האם היא נשארה עמו מספיק זמן אחרי  שקיימו את יחסי המין והיא כבר יכולה ללכת? או שהיא כבר יכולה לבקש ממנו ללכת? או שאוליץ\, היא מהרהרת, זה מהר מידי והיא צריכה להישאר עוד? היא כאילו עסוקה בתוך ראשה בשאלות של מוסכמות חברתיות למרות שהיא יודעת ואנו יודעים שהיא תלך בדרך המתאימה לה אף על פי כן ולמרות הכול

יחסיה עם בן הזוג שלה מטרידים אותה, מטריד אותה מצד אחד ההנאה שהיא שואבת מהמין והסבל שהיא שואבת מכל מה שאינו מין, היא באמת רוצה לאהוב, אולם היא אינה אוהבת, היא חשה שעמום, היא חשה שעמום מהשהות עם רוב האנשים, היא לא שואבת שום הנאה משיחות חולין סתמיות, היא לא מסוגלת לבזבז כך את זמנה, היא אישה עסוקה זמנה הפנוי מועט היא רוצה למלא את זמנה הפנוי רק במה שמעניין אותה ומעשיר אותה רוחנית ונותן לה משמעות,

היא נמצאת במלחמה מתמדת עם הצורך לשמור על איזה שהם קשרים של זוגיות על נוכחות גברית בחייה , על שמירה על חיי מין פעילים אל מול הרצון המאוד משמעותי לא לבזבז את זמנה על הדיוטות על שיחות לא מעניינות על הצורך לרצות, הצורך להיות בסדר,

האשה גיבורת הספר רוקמת מולנו את מלאכת חייה, כל פעם אנו מגלים נדבך נוסף באישיותה שגורם לנו להתבונן בה בהתפעלות ובביקורת ואולי אף בקנאה, מעטות הנשים שיש להן את האומץ להניח למרוץ הזה למרוץ שהופך יותר ויותר נלעג עם השנים החולפות, העבודה הסיזיפית המכאיבה הזו של להיות יפה להיות צעירה ששום שערה לבנה לא תשתרבב ששום קילו מיותר לא יצוץ

הצורך הזה להסתובב בעולם עטויות מתוקתקות מאופרות ומוכנות תמיד לכול: לעבוד לבשל להזדיין לנחם לחבוש להקריא להתמסר – תמיד מוכנות.    על  הצורך הזה, גיבורת הספר המופלאה שלנו מוותרת

לאט לאט היא מנפה, היא מנפה מחייה את כל הדברים שמציקים לה שמפריעים לה, שלא טוב לה עימם, תוך כדי עבודת הניפוי היסודית מתבהר לה יותר ויותר שהיא תשלם את המחיר, ושהמחיר יהיה יקר מאוד.

“אני מצטערת, ניסיתי” היא אומרת לקראת סוף הספר, ואי אפשר שלא להזדהות עם הניסיונות הללו, האם לא כולנו כל הזמן מנסות?

“פתח גדול מלמטה” הוא אחד הספרים הכי יפים שנכתבו כאן בעת האחרונה, אחד המעניינים המקורים והיפים ביותר, ספר שממלא את הלב ואת הנפש – רוצו לקרוא

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה