הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 120

עוקבים: 14

החל ממרץ 2014

לרוב אני כותבת על ספרים, אולם מידי פעם אני משתפת בחוויות אישיות, והפעם על רגשי נחיתות על קנאה ועל להמשיך הלאה

26/10/2017

image1

 אני לא מושלמת, אני מוצאת את עצמי פעמים רבות מידי, מקנאה, מרירה, מבקרת ואז מקנאה עוד קצת ועוד טיפה מבקרת.  את עיקר הביקורת אני כמובן מפנה לעצמי, כל הדברים שלא עשיתי, כל הדברים שלא אמרתי כל ההישגים שלא השגתי. אני יכולה לכתוב רשימות ארוכות של כל מה שאני לא.

אבל, לא תמיד, לפעמים אני גם שמחה, לפעמים אני אפילו שמחה כמה ימים ברציפות: קילו שירד, חולצה שנרכשה, תרגיל יוגה שהצליח, מספר קילומטרים שהצלחתי לרוץ, ספר שווה במיוחד שאני בדיוק קוראת. אז כן מידי פעם רגשות הקנאה והמרירות מתחלפים ברגשות של שמחה וסיפוק. ובעצם עם השנים שחולפות אני מצליחה להתעסק בתחושות האלו, של קנאה, מרירות וביקורת עצמית, פחות ופחות. פשוט מפסיקה להתעסק בזה וזהו.

אולם השבוע הנחיתות והביקורת העצמית “השמיעו קול” והכול בגלל מפגש מקרי:

באחד מערבי השבוע בשעות הערב המוקדמות הלכתי לקניון שליד הבית, הייתי צריכה משהו מהסופרפארם ואחרי זה קפצתי לזארה “להציץ” (אם כבר אני בקניון), תוך כדי בהייה בחולצה מעניינת אני שומעת מישהי קוראת בשמי, כמה שמחתי שראיתי שזו חברה שלא נפגשנו זמן רב, היא הייתה עם חברה אחרת שלה, שלא הכרתי, ומהר מאוד מצאנו את עצמנו שלושתנו שותות קפה. יש משהו כיפי במפגש חברתי אקראי ולא מתוכנן, השיחה זרמה שאלתי את האשה שאינני מכירה מה היא עושה? אולי זו הייתה הטעות שלי, אולי לא הייתי צריכה לשאול אבל שאלתי, מסתבר שהיא בכירה למדי בארגון פיננסי,  אמרתי שאיזה יופי (כן ברור קנאתי אבל באותה נשימה שמחתי – אני אוהבת נשים בעמדות בכירות) ואז חברתי שאלה אותי איך היה בסוכות? והאם נסענו לאן שהוא? אמרתי שלא וסיפרתי שלמרות שלא נסענו לשום מקום (כמה שאנו מתגעגעים לסיני) שהיה בסדר גמור שאירחנו התארחנו טיילנו אכלנו יותר מידי, שהיה בסדר.

 ואז “זה” הגיע. האשה, הבכירה, שאני בכלל לא מכירה ספרה “לי היה סוכות מושלם מאוד נהניתי” אני זוכרת את הדקירה שחשתי משהו ב”נהניתי” דקר אותי, ננעץ לי בלב המריר שלי אבל הצלחתי להתעלם מהדקירה “מה עשית?” שאלתי אותה הייתי בטוחה שהיא תספר על טיול קסום, או נופש מפנק או משהו בסגנון הזה “היינו בבית” היא אמרה  ”היה מאוד ביתי ורגוע למרות שעבדתי קשה” “תסבירי” ביקשתי, ואז היא הסבירה לי, איך כל החופשה היא בעיקר אירחה,  בישלה המון, השקיעה בניקיון הבית, סידור ארונות וניגוב אבק במקומות שהעוזרת לא מגיעה אליהם, ובקיצור התמסרה כולה לעבודות הבית וכמה נפלא זה היה. “זה בטח נשמע לך מוזר” היא אמרה לי, “בטח יוצא לך ככה להתעסק עם הדברים האלו, בכל זאת ספרנית ועוד לא במשרה מלאה, אבל לי ממש אין בכלל זמן להתעסק בכל הדברים האלו של הבית אז כשסוף סוף יש לי הזדמנות אני ממש שמחה לבשל אפילו מהכביסות נהניתי, יש בזה משהו כל-כך משחרר,”  היא הסבירה, היא ליהגה עוד כמה משפטים על הרומנטיקה ועל השחרור שבעבודות הבית, כל מלה שלה בעניין הזה הייתה כמו דקירה, סיכה ועוד סיכה ועוד סיכה.

אני בטוחה שהרבה  אחרות, כלל לא היו מגיבות או שפשוט היו עוברות נושא. אני מניחה שגם אני ביום אחר במצב רוח אחר בשעה אחרת, זה בכלל לא היה עושה לי כלום, אבל באותה השנייה, זה ממש לא התקבל טוב על ידי.

אמרתי כבר שאינני מושלמת, נוסף להיותי קנאית ומרירה – אז בנוסף לזה לגמרי מאסתי בעבודות הבית, כל עניין הבישולים הכביסות הקניות הניקיונות לגמרי הספיקו לי. אני כמובן ממשיכה לעשות אותם, כי יש לי ילדים, כי יש לי מחויבות אליהם, כי חשוב לי שיהיה נעים לשהות בבית, כי בן הזוג שלי עובד המון שעות ובאמת יש לו פחות זמן – כשהוא יכול הוא בהחלט לוקח חלק במטלות הבית וגם כי ככה זה וזה בסדר אני לגמרי מודעת לצדדים הטובים של המצב. זו הייתה פגישה אקראית, את הקפה שלי סיימתי מזמן ודאי החוורתי בזמן שהצלחתי לחייך אליה. אמרתי שאני חייבת ללכת, שלא שמתי לב לשעה ,נתתי נשיקה לחברתי והלכתי, הרגשת הבחילה ליוותה אותי כל הדרך הביתה.

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה