הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 88

עוקבים: 11

החל ממרץ 2014

אז הם מסתירים, ברור שהם מסתירים, לא יותר ולא פחות מזוגות נשואים אחרים, הוא מסתיר את הספר שהוא כותב ואת ספר ההוראות לספר, הוא גם קונה טלפון נוסף ומעביר בו הודעות זימה למישהי שהיא לא ג’וליה.

28/02/2017

image1[1]

הנני/ ג’ונתן ספרן פויר

ג’וליה וג’ייקוב הם זוג יהודי באמריקה עם שלושה ילדים וכלב, נשואים כבר יותר מעשור, היא אדריכלית שעוסקת בעיקר בשיפוץ בתים ודרך השיפוצים האלו החיים השבירים של כולנו משתקפים אליה כתמונת ראי מאכזבת “שיפוץ מטבח בארבעים אלף דולר הופך לשיפוץ מטבח בשבעים וחמישה אלף דולר שהופך ליציאה חדשה לגינה ….שהופכת לתוקפנות פסיבית”

ג’ייקוב הוא סופר, שמתפרנס מכתיבת טקסטים לתוכנית טלוויזיה מצליחה במיוחד. בסתר כמובן הוא כותב את “התנ”ך” שלו, הוא כותב את יצירת חייו ובמקביל אליה כותב את ספר ההוראות, לכל דמות ודמות יש הוראות איך עליה לתפקד ומה היא מרגישה ועל מה היא חושבת. בתחילת הקשר בניהם עוד לפני הילדים והאכזבות והחיים המשותפים הם הבטיחו שלעולם לא יהיו להם סודות, שהחיים שלהם יהיו גלויים לחלוטין איש בפני רעהו

“ברור שזה יכאב” היא אמרה “אבל העניין הוא לא שאני רוצה לדעת עליך הכול. אני פשוט לא רוצה שתסתיר כלום”  

כן תמימותם של האוהבים הצעירים, אלו שעדין לא נולדו להם ילדים, שעדין לא היו צריכים לתמרן בין כביסות, קניות, בישולים, הורים מזדקנים, מעברי דירות, אספות הורים, הצורך להתפרנס, הצורך לארגן ימי הולדת, לארוז מתנות, לצאת לחופשות, לעשות סקס, לעשות אהבה. לצאת עם הכלב, לקחת ילד לרופא, לעצור בסופר, לבשל, לארח להתארח, לחכות לטכנאי של המדיח, לקבוע תור לרופא שיניים, לקנות לילד את המשחק שהבטחת לו, לישון. רשימת מטלות שלעולם לא מסתיימת, ותוך כדי זה לא להסתיר כלום.

אז הם מסתירים, ברור שהם מסתירים, לא יותר ולא פחות מזוגות נשואים אחרים, הוא מסתיר את הספר שהוא כותב ואת ספר ההוראות לספר, הוא גם קונה טלפון נוסף ומעביר בו הודעות זימה למישהי שהיא לא ג’וליה.

ג’וליה מסתירה מחשבות בעיקר.

זמן ההווה של הספר מתרחש בכמה חודשים שלפני הבר-מצווה של סאם, בנם הבכור. ג’וליה וג’ייקוב הם יהודים, אך אינם דתיים כלל.  אם סופר לא יהודי היה כותב את המחשבות של ג’ייקוב על החרדים, מישהו בטוח היה מאשים אותו באנטישמיות, אבל זה יהודי שכותב על יהודים, לו מותר, כמו שלאמא מותר ללכלך על הילדים שלה, אבל רק לה מותר, שמישהו אחר ינסה ללכלך עליהם והוא ילמד זעם מהו.

שלושת הילדים שלהם משמשים כתמונת ראי לילדים שלנו, סאם בכלל חי בתוך מה שנקרא “חיים אחרים” זהו עולם שנמצא במחשב, אין לי ספק שאף הילדים שלי שחקו “בלא משחק” הזה , ובילו שם שעות כמו סאם. מה שמדהים ואולי אף מנחם קמעה הוא שזה לא רק אצלנו, לא רק בבתים הפרטיים שלנו הילדים מכורים למסכים הללו. הנה גם בבית של האינטלקטואלים היהודים האמריקאים בוושינגטון הילדים מכורים למסך מה שלגמרי מנחם ולו רק במעט. הם לא חיים בחלל ריק ג’וליה וג’ייקוב, אנו מתוודעים אף לארב אביו של ג’ייקוב, שכותב בלוג ציוני בעידן שבו הפוסט ציונות שולטת, בכל מקרה בלוג שבו הוא משמיץ את כל מי שלא חושב שמדינת ישראל היא הדבר המושלם בעולם.

“דיברתם? אתה חושב שדיבורים הוציאו אותנו ממצרים או מאנטבה? לא ולא. מחלות ועוזי. עם דיבורים תקבל מקום טוב בתור למקלחת שהיא לא מקלחת” “אלוהים אבא תמיד?” “בטח שתמיד כדי שלעולם לא עוד”

לכבוד הבר מצווה המדוברת מגיעים לאמריקה אף “הקרובים מישראל” או אם נרד לפרטים מגיע תמיר בן הדוד של ג’ייקוב ובנו. אם פעם הדוד העשיר היה באמריקה ובישראל גרו הקרובים העניים שמשוועים למעות האמריקניות, המצב הזה עבר חלף לו, תמיר הוא יזם סטרטאפים סידרתי שכבר מכר כמה מהם במיליוני דולרים, הוא גם כמובן היה חיל בצבא המוסרי בעולם והיה לוחם וגיבור וקצין.

תמיר הוא כל מה שג’ייקוב הוא לא, ולמרבה הפלא גם לא מעוניין להיות.

תמיר הגבר הבנוי לתלפיות השזוף  ובנו הענק ממחישים ביתר שאת את קטנותם הפיזית של היהודים האמריקאים. מתי זה קרה בדיוק? מתי התהפכו ככה היוצרות שמדינת ישראל מנפקת אנשים גדולי מראה מצליחני הייטק אנשי העולם הגדול, שכל לאום אחר על ידם נדמה כסוג מוצלח פחות.

הספר מלא בדיבורים, כל הזמן מדברים בו. הדמויות בספר מפטפטות בלי סוף עוד דיבורים ועוד שיחות ועוד ועוד דיונים, אינסוף אמירות, על החיים, על הזוגיות על גידול ילדים וכל אמירה נדמית מושחזת יותר וחכמה יותר מזו שקדמה לה.

את רוב רובם של התובנות שם אהבתי מאוד, לאורך כל הקריאה הרגשתי שהספר הזה מדבר אלי אלי באופן אישי כמעט, היה שם קטע שכבר אינני בטוחה מי אמר למי ג’ייקוב לג’וליה או להפך או שזו סתם תובנה שנזרקה לחלל, אולם נאמר שם שפתאום הזוג מגלה שבעצם את הילדים הם אוהבים יותר, יותר מאשר אחד את השני, כמה קשה ההבחנה הזו? וכמה רבים מאתנו יכולים להזדהות עמה. יש באמירה הזו יופי וכאב ואמת ולעיתים היא פשוט לא נכונה, כי יש תקופות ובכלל זו לא אותה האהבה.

כל הספר הזה מספר על תהליך פרידתם של ג’וליה וג’ייקוב, כל הספר העבה הזה הוא ניסיון הרואי להבין איך זה קרה, מה קרה ולמה?

ואם הספרות מחקה מציאות או להפך אי אפשר להתנתק מכך שהמחבר ג’ונתן ספרן פויר בדיוק נפרד מאשתו הסופרת ניקול קראוס, האם על זה הוא בעצם כתב את הספר? אולי ואולי לא, מי ידוע.

כל המאורעות הללו קורים בזמן שישראל, כן ישראל שלנו, מדינתנו, המדינה של היהודים שהפכו לציונים שהפכו לחיילים קשוחים ליזמים מצליחים והנה במדינה הנפלאה האגדית קורית רעידת אדמה איומה וקשה, מדינות האויב שזממו כל השנים לרגע שבו ישליכו אותנו לים, מעודדות מהרעידה האיומה ומתכננות לתקיפה.

הסיפור על מדינת ישראל שנמצאת על סף חידלון הוא סיפור שמלווה את הפרידה של ג’וליה וג’ייקוב, הוא הסיפור שנותן תוקף לבלוג המתלהם של ארב, סיפור שבוחן את מערכת היחסים של בני הדודים תמיר וג’ייקוב.

רעידת אדמה גורמת כמובן להרבה מאוד פצועים לנזקים איומים לקריסת מערכות, אולם היא לא קורית רק במקום אחד, רעידת אדמה שפגעה בישראל פגעה מן הסתם גם בשכנים בפלשתינאים בירדנים בסורים בכולם,

האם כל האנשים האלו יפרצו פנימה את גבולות ישראל על מנת להשיג מים נקיים טיפול רפואי תרופות? כאוס שורר בישראל.

כאוס שורר בביתם של ג’וליה וג’ייקוב. כאוס שורר בהכנות לבר מצווה של סאם.

מה שמדהים זה השוויון בין  כל המאורעות, כולם זוכים לאותו היחס, פרוק הנישואין בר המצווה  שהולכת ומתרחקת בגלל אי הבנה שהופכת לשבר.  וכמובן האיום על קיומה של מדינת ישראל. כשלא ניתן להתעלם מהשאלה שבעצם קיימת ברקע שלא ממש נשאלת אבל קיימת והשאלה היא: מי בכלל צריך אותה? את המדינה הזו? אולי טוב יותר יהיה אם היא תחדל להתקיים? כל כך הרבה עניינים ומשאבים היא דורשת, אולי החידלון שלה הוא לא רעיון גרוע כל כך?

מה יקרה אם מדינת ישראל פשוט תעלם, לא תהיה יותר?

האופציה הזו לחלוטין “מונחת על השולחן”.

“הנני” הוא ספר מעולה, הוא מאתגר אותנו עם שאלות של זהות אישית של זוגיות של הורות של לאומיות.

הסיפור לא מוותר ויורד לפירטי הפרטים של החיים. הקריאה בו היא תענוג גדול. רוצו לקרוא.

 

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה