הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

ספרנית ומידענית - עובדת כספרנית רפואית בספריה הרפואית המקסימה של תל-השומר. ספרים הם אהבתי הגדולה. [email protected] https://www.facebook.com/karen.agmon

עדכונים:

פוסטים: 146

החל ממרץ 2014

 

בית

בית הקפה של נורה אפרון/ ורד שנבל

ליב נמצאת בנו יורק כבר ארבע שנים, בעקבות לב שבור לרסיסים. בוקר אחד מוקדם, כשליב חוזרת מצילומים דלת הכניסה לדירה בה היא מתגוררת פתוחה ואלה האשה הזקנה עמה היא מתגוררת איננה. ליב מוצאת אותה במרחק כמה רחובות לבושת שמלת שקיות ניילון, ליב שמחה שאלה לא קפאה למוות אולם נאלצת להתקשר לבתה, אין אפשרות יותר לדחות את הקץ, אלה חולה וליב תאלץ לפנות את חדרה.

איילנד הגיע לנו יורק לאחר שאיילה חברתו נוטשת אותו דקות ספורות לפני החופה, אולם החלק הזה הוא החלק הפשוט, המצב מסתבר אף יכול להיות גרוע יותר  כיון שכאשר הוא מאבד את עשתונותיו אל מול חלונה ומתחנן שתשוב אליו, אחד מתלמידו מצלם את הסצנה בטלפון והסרטון הזה של איילנד משתטה אל מול חלונה של האשה אשר נטשה אותו דקות ספורות לפני החופה הופך לסרטון ויראלי. ההשפלה מגיעה לשיאים שאין הוא יכול להתמודד עימם.

ניסן אף הוא ישראלי הנמצא בנו יורק כבר שלושים שנה. ניסן ברח מאם מתעללת, ועדין מתקשה ליצור זוגיות. ניסן הוא אף הבעלים של בית הקפה בו צולמה סצנה מסרט הוליוודי מפורסם  ומצליח, מה שמבטיח לו נוחות כלכלית.

ליב מוצאת עבודה בבית הקפה של ניסן בימיה הראשונים בנו יורק ובינה לבין ניסן מתפתח קשר של אחריות הדדית למרות שמעולם לא שוחחו שיחות עמוקות ולמרות שמעולם ההכרות בניהם לא עברה את גבול שיחות הנימוסים.

איילנד מתגורר בדירתה של דודתו, אשר נמצאת באותה הקומה של דירתה של אלה. התקף חרדה נוסף של איילנד ותושייתה של סנדי כלבתו מפגישה בין ליב לאיילנד.

הספר מלווה את שלושת הדמויות הללו ומסופר כל פעם מנקודת תצפית של אחת מהם.

זהו ספר קריא מאוד וזורם, חייהם הפנימים של גיבוריו: הדברים שהם אוהבים, התחביבים שלהם, החלומות שלא לומר הסיוטים שלהם, הכאב שלהם, האנשים שהשאירו מאחור, הזיכרונות, כל אלו נפרשים מולנו.

נו יורק מעניקה להם את האנונימיות ואת האפשרות להתחיל מחדש, להיות זרים ,להיות לא מוכרים, לברוח מהפצעים אשר נפערו בהם בהיותם בארץ.

אולם אנו כבר יודעים שלא משנה עד לאן נברח ועד כמה נקיף את עצמנו בהמונים לא מוכרים, הרי מעצמנו לא נוכל לברוח, ואת הפצעים שלנו נסחוב אחרינו לכל מקום. הבריחה אולי מרחיקה מעט את הכאב ואולי אף מכהה את הכאב, אולם אינה יכולה לרפא אותו או להעלימו. וכדי שנמצא גאולה נצטרך בשלב זה או אחר לטפל בפצע עצמו.

ליב היא הדמות שנגעה בליבי יותר מהדמויות האחרות, יש בה משהו גמלוני, ועדין שובה לב, היא אינה יפה במובן הקלאסי של המלה אולם מהרמזים שאנו מקבלים למראה שלה אנו מבינים שמולנו נמצאת אשה נאה מאוד עם שיער שחור ארוך מלא עם גוף ספורטיבי, ועם כאב עז.

אנו רוצים שליב תרגיש טוב, אנו רוצים שהדברים יסתדרו לה, לאורך הקריאה היא הדמות שלפחות ממני קיבלה הכי הרבה אמפטיה.

לאורך הספר אנו מקבלים רמזים לעתיד, נדמה שיש רצון אז של הכותבת לומר לנו “אל דאגה הדברים יסתדרו בסוף הכול יהיה בסדר” ואף אם הסיפור אינו מסתיים עם פתרונות או עם הווה ברור ובטוח, הרמזים שמפוזרים לאורך הספר על עתידם של הדמויות מרגיע אותנו.

הספר מדבר על ישראלים בנו יורק, ויש משהו מדהים בכך ששלושה ישראלים יכולים לחיות בכזאת בדידות. אם על חייה של ליב ואף על חייו של ניסן, אנו מקבלים אי אלו פרטים: לאיזו משפחה הם היו שייכים? מהיכן הם הגיעו? הרי שעברו של איילנד לגמרי נשאר בערפל. אין אנו יודעים דבר על משפחתו או על נסיבות חייו, מידע שאותי אישית דווקא כן היה מעניין, לדעת עליו מעט יותר.

העלילה זורמת בספר “בית הקפה של נורה אפרון” הדמויות מעניינות למדי, הסיפור מתקדם ויש רצון להמשיך ולקרוא ולדעת מה יהיה ומה יקרה לדמויות, אני רציתי שיקרו להם רק דברים טובים.

ולסיום ממש  - אביה של ליב הוא בעל חנות בדים שווה במיוחד בדרום העיר, וליב מזכירה לנו שאבק מזיק מאוד לבדים, הווה אומר לבגדים. זה לא שלא חשבתי כך גם קודם, אולם כעת אני יודעת זאת בוודאות.

האם לקרוא? אפשרי בהחלט.

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה