הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

ספרנית ומידענית - עובדת כספרנית רפואית בספריה הרפואית המקסימה של תל-השומר. ספרים הם אהבתי הגדולה. [email protected] https://www.facebook.com/karen.agmon

עדכונים:

פוסטים: 186

החל ממרץ 2014

אקס ליבריס / אן פידמן/ הוצאת אחוזת בית

לכל הזוגות יש את ההבנות שלהם והטקסים שלהם וההתנהלות שלהם. אצלנו –  בעלי הולך בלעדי לכל אותן חתונות אליהן הוא מוזמן  אקסליבריסמתוקף עבודתו בחברה המעסיקה אלפי עובדים, ואילו אני כותבת לו את הברכות…

אין זו עבודה פשוטה כלל כתיבת ברכות, ואני נזקקת למאגר עצום של ספרים על מנת לגוון את הברכות להעמיק אותן להפוך אותן לכאלו שישמחו את הזוג המאושר.

אולם  מסתבר שכל עבודה ושכרה…. במסגרת הברכה האחרונה שכתבתי חזרתי שוב לספר המקסים הזה : “אקס ליבריס”, את הזוג המאושר ציידתי בציטטה המקסימה הזו:

“לפני חודשים אחדים החלטנו בעלי ואני לאחד את שתי הספריות שבביתנו. באותה עת מלאו להיכרותנו עשר שנים…המשוכה הקשה ביותר בדרכנו הופיעה לקראת סוף השבוע, כשהיגענו למיון העותקים הכפולים……….הספרים שלו והספרים שלי הם עכשיו הספרים שלנו, סוף סוף מימשנו את נישואינו במלוא מובן המילה.”

ואתכם אצייד בחוות דעתי על הספר המקסים הזה(:, לא פשוט לכתוב ביקורת על ספר כשבראש כל הזמן חולפת המחשבה, רגע, איך זה שאת הספר הזה כתבה היא ולא אני? הרי גם אני אוהבת ספרים בכל ליבי ונשמתי. אז ככה זה, היא כתבה את הספר המקסים הזה והיא כתבה אותו נהדר.

הספר מחולק לשמונה עשרה רשימות חלקן מקסימות במיוחד מכל שורה בספר הזה נוטפת האהבה, הכנה האמתית והעמוקה למילים הכתובות. הרשימות מתחלקות לנושאים  , נושאים שמעניינים אותנו אוהבי הספרים. חלק מהרשימות בספר פשוט מענגות, בשנינותן בחוכמתן ובתובנות שלכאורה הן ברורות לחלוטין אך עדין  כל כך נחמד שמישהו אומר את זה, או לפחות כותב את זה: דוגמא לתובנה שכזאת היא הרשימה: כך (לא) יעשה לספר, בתור אוהבת ספרים תמיד הרגשתי רע עם אמירות מהסוג של: “מה את מקפלת  משולש בספר”??? או “לכתוב בתוך הספר”?? או “את הורסת אותו כשאת ככה משאירה אותו הפוך” אולם ככל שהשתדלתי מעולם לא הצלחתי להשריש אצלי את השימוש בסימניות, לא עזרו כל הסימניות היפות הרקומות המצוירות המודבקות היקרות שקניתי לעצמי, אולי הן שימשו אותי לאיזה חצי ספר ומהר מאוד חזרתי למנהג ה’מגונה’ של אוזני חמור, שלא לדבר שבלילה כשעיני נעצמות למרות ניסיונותיי להשאירן פקוחות ולהמשיך לקרוא בסוף הרי נכנעתי לשינה ואת הספר הייתי משאירה על הרצפה לידי פתוח במקום שבו הפסקתי. כשאני קוראת קטעים מרגשים ויפים אני כמובן מסמנת אותם, משתדלת בעיפרון אולם אם הוא לא בסביבה אז כל אמצעי סימון אחרי הוא טוב דיו. תמיד הרגשתי מעט אשמה מעט תוקפנית מעט לא הגונה עם ההתנהגויות הללו, והנה מגיעה אן פדימן וכותבת את הרשימה המקסימה הזאת ומספרת איך תמיד היה נהוג אצלם בבית לכתוב הערותבספרים ולהשאיר אותם פתוחים ואפילו לסמן את מקום הפסקת הכתיבה בקיפול קצה הדף: “חשבו על כל מה שמפסידים האוהבים האנינים כשהם מאמינים שהדבר האחד והיחיד שמותר לעשות עם ספר הוא לקרוא בו”  ובבת אחת כל מנהגי ה”מגונים” מקבלים גושפנקא של אוהבת ספרים מוערכת, שמחתי ודאי(:

רשימה נוספת מדליקה במיוחד היא הרשימה הנקראת “הקדשות מקודשות” ברשימה המרתקת הזו אן פידמן מדברת על אחד הנושאים המרתקים בספרות על ההקדשות הנכתבות בתחילת הספר ” …אבל ספר והקדשה מחוברים בנישואים קתוליים על מנת שלא להיפרד עוד לעולם” בעולם, הקדשות הם סוגה בפני עצמן, עותק יכול להיות במצב איום ונורא אולם אם כתובה עליו הקדשה בעלת ערך, הרי שהעותק הזה מן הסתם ינצל לעד. ברשימה הזו אן פידמן מביאה לנו נקודת תצפית נוספת על כל עניין ההקדשות ואף מרכלת לנו על הקדשות ידועות פחות, מי כתב למי מה? ומה ההבדל בן ברוק שילדס שחותמת את הסיומת ‘באהבה ברוק שילדס’ על ספרה בערב הקראה בחנות ידועה ובין הקדשה שכותב ביירון למרקיזה גוצ’ולי “ואיני יכול לחדול מלאהוב אותך” זוהי אחת הרשימות המרתקות המעניינות ולו רק בשבילן כדאי ומומלץ לקרוא את הספר הנהדר הזה.

יש עוד רשימות מקסימות בספר “נישואי ספריות” – רשימה שעליה כתבתי בתחילה, לא פשוט לאחד ספריות ושווה ללמוד מהמומחים(:

והרשימה  ”הכול טמון בקול” מדבר על קריאת סיפורת בקול רם, על היתרונות שבעניין רשימה נהדרת.

או הרשימה “להיות שם” מספרת על החוויה הנפלאה של קריאת הסיפור במקום בו הוא מתרחש. לא סתם, בתיהם או חדרי העבודה או הספריות של הסופרים הטובים והאהובים הופכים למקום עלייה לרגל , יש משהו מרומם נפש להיות במקום ששם ‘זה קרה’ לראות את אותו הנוף שהסופר ראה מול עניו להסתכל ואולי אפילו לגעת בכסא בשולחן היכן שנכתבו הספרים האהובים עלינו. בעולם שהופך להיות קשה יותר צודק פחות מקוטב הרבה יותר יש משהו כל כך מנחם כל כך מחבק בלהיות באותו המקום ששם הסופר האהוב כתב את אחד מהספרים האהובים עליך.  יש בזה לתת תיקווה שבעולם שבו נכתבו סיפורים שכאלו בעולם כזה יש אפשרות לחיים טובים.

ויש את הרשימה הנקראת “גרגרנות ספרותית” וזוהי רשימה שלמה המוקדשת ללא פחות מאשר ספרי בישול. העניין הזה , שאוהבי ספרות מזלזלים בכל ספרי הבישול למיניהם הוא מיתוס, שאין לו אחיזה במציאות. ספרי בישול טובים הם סיפורת , התיאורים שבהם היצרים שיש בהם התאווה הם בהחלט לא משהו שניתן לזלזל בו, זוהי רשימה מהנהנ ביותר ושווה קריאה(:

יש עוד רשימות רבות בספר הנהדר הזה, כדאי ומומלץ ביותר:

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה