הבלוג של Karen Agmon

בעיקר ספרים

עדכונים:

פוסטים: 129

עוקבים: 16

החל ממרץ 2014

 ספרים

 הקהילות הספרותיות והרשתות החברתיות – פוסט בעקבות הרצאה – חלק 1

 בהתחלה היו את הסלונים הספרותיים, הראשון היה בפריז, קתרין דה רמבוייה Catherine de Rambouillet   (1588 –1665)  פתחה אותו. היא הייתה הראשונה שהוציאה את המיטות מהחדרים ואפשרה לאנשים לשבת יחד בחדר, עד אז בכל חדר הייתה מיטה (למי שהיו חדרים ומיטות כמובן…) מאה שנים אחריה, מפציעה בעלת סלון נוספת, מאדאם דה פומפדור ( 1764 -1721) היא ידועה בעיקר בשל היותה  פילגשו של המלך לואי ה 15, אולם היא הייתה אינטלקטואלית שתרמה רבות לתרבות ולידע.

הסלונים ממשיכים להתקיים ושומרים על אופי דומה, מקום התכנסות לנשים וגברים, התכנסויות שהעיקר בהם הוא השיח האינטלקטואלי והתרבותי. הסלונים מהווים מקום להחלפת דעות הבעת דעות, ולשיח חילוני אינטלקטואלי תרבותי. האמנויות, הרוח, הספרות והשירה הם מוקד השיחות בסלונים. הסלונים מהווים אף במה למהפכה חברתית בזעיר אנפין כזאת שאפשרה ערבוב בין מעמדות.

למרבה השמחה מי ששולטות בסצנה התרבותית הזו, הן הנשים. הנשים הן בעלות הסלונים הספרותיים, הן היוזמות, הן הרוח החיה וממש כשם הסצנה, האירוע התרבותי הנפלא הזה מתרחש במרכז הסלון שלהן.

גם היום – אנו כבר יודעות  - שפשוט זה לא, לעיתים, נדמה לנו שהצלחנו, שהכול תקין, שהכול שוויוני, אבל אז אנחנו מגלות, שהשכר שלנו נמוך יותר, שאנחנו מלומדות ועובדות ומשתכרות אבל אנחנו גם מבשלות ומכבסות וקונות ומנקות ונשארות (בבית כשהילד חולה שהטכנאי צריך להגיע כאלו..)

נשים יהודיות מסתבר הן הבולטות בתחום, שתיים מוכרות הן רחל לוין ורנהגן וגם הנרייטה הרץ, הסלונים שלהן פעלו בסביבות 1800, הנשים האלו היו מלומדות, הן דיברו שפות רבות הן קראו המון, והן אף היו מבתים מבוססים מאוד, הן לא היו צריכות להתעסק עם עבודות בית קשות ומשעממות, בשנת 1800 לא יכולת גם לעבוד בבית וגם לקרוא ספרים וללמוד שפות, רק לעשות כביסה היה כרוך בשעות של עבודה קשה, אחרי יום של כביסות את לא מתחילה לתרגל את השפות הזרות שלמדת.

בסלונים של רחל לוין והנרייטה הרץ, גתה הוא כוכב, הוא וחבורתו, הם בני הבית בשני הסלונים הללו, יש ספר נפלא שנכתב על התקופה הזו: ”וקולן יישמע – יהודיות נאורות בברלין/נטלי ניימרק-גולדברג” מומלץ מאוד.

אכן הסלונים הספרותיים של אז היו מקום נפלא להיות בו, אולם אין ספק שכדי לקחת חלק בהתרחשויות התרבותיות והאינטלקטואליות הללו צריכה היית להיות שייכת למעמד חברתי מסוים, או במילים אחרות צריכה היית להיות אשה עשירה.

היום לשמחתנו הרבה, בשביל לקחת חלק בעולם התרבותי, בשביל להיות חלק מקהילת אוהבי הספרות, להיות שייכת לאלו שקוראים ספרים שכותבים על ספרים, שמדברים על ספרים, שמתענגים על החוויה המופלאה הזו של לקרוא ספר, כל ספר, סיפורת ושירה וספרים עיונים וביוגרפיות והכול בלי יוצא מהכלל, בשביל להיות חלק מזה כל מה שצריך זה פשוט לרצות את זה.

הרשתות החברתיות תרמו רבות מאוד לפריחתם של קהילות הספרות באמצעות הרשתות האלו הסצנות הספרותיות פורחות, חוגי הקריאה והכתיבה רבים ושוקקים חיים.

“טוב אבל זה לא וירטואלי” אמרה לי מישהי בהרצאה, נכון בסופו של עניין הפגישות עצמן הן לא וירטואליות, הן לגמרי מציאותיות לגמרי קורות בבתים של אנשים, בתוך הסלון על כסאות, וספות ולא בתוך המחשב דרך מסכים. נפגשים פיזית עם הנשים האחרות. הקביעות, הדיונים, ההחלטות על מתי ואיפה ומה יהיה הכיבוד, ועל איזה ספר ידברו קורים ברשת, אולם הפגישה עצמה נערכת במציאות – בחיים. וזה הרי מה שנפלא ונהדר ומלא שמחה ואושר.

הכי כייף, הכי מפרה, הכי משמח, זה הפגישות החיות הללו, כל השאר זה רק בשביל להקל, ולקשר וליזום.

שני מועדוני קוראים מקסימים הם:

יש כמובן את מועדון הקוראות שלנו של סלונה, המועדון הכי שווה ברשת(: המועדון הזה מקסים בגלל כל מה שקורה בו. יש את מה שקורה באתר הבית של סלונה, ששם מתפרסמות המלצות הספרים, אולם יש גם את הפייסבוק של מועדון הקוראות, ששם מתרחשים קסמים, הדיונים המרתקים, הפרגון האינסופי, השיתוף, השאלות הספרים וקביעת המפגשים. פשוט נפלא. ותודה רבה לשלומית ליקה המופלאה, האשה שמנהלת את המועדון הזה דואגת להביא עוד ועוד כותבות, דואגת שנקבל ספרים שנחליף ספרים ובכלל….נהדרת(:

יש את “מועדון הקוראות” היוזמת דורית תמיר המופלאה, בכל הארץ מוקמים עוד ועוד מועדוני קוראים, אחת היוזמות הקסומות הנפלאות והמרגשות שיש כאן. המועדונים הללו – דיוני ההתארגנות קורים באופן וירטואלי, ובסופם של דיוניים דיגיטליים מתקיימים מפגשים לגמרי מציאותיים, פנים אל פנים ודיונים עמוקים ומעניינים על הספר שנבחר.

יש עוד הרבה מאוד מועדונים ואם אילו לא מועדונים הרי שהם ערבי קריאה, או דיונים, על ספרים בהנחיה של איש ספרות. הרבה מהיוזמות הללו שייכות לספריות ציבוריות ומתנסים עירוניים, אף אם הכניסה לאירועים אילו היא בתשלום לרוב זהו תשלום סמלי ושווה לכל נפש.

מה שבאמת נפלא בכל העניין הזה, הוא הקהל הרב ששותף לכך, אם בעבר הלא מאוד רחוק יכלו לעסוק בספרות רק בעלי הנכסים המשופעים בממון – אז כעת בימינו כולם כולנו יכולים לעסוק בספרות – וזה מה שנהדר.

עוד מהבלוג של Karen Agmon

תצוגה מקדימה

סוס אחד נכנס לבר/ דויד גרוסמן

פעם בכמה זמן מגיע ספר כזה, ספר שתוך כדי הקריאה בו, הלב שלי נדחס פנימה. מתקפל לתוך עצמו, והעור הופך לגבשושי, עוקצני, ואין אוויר.  אני קוראת את הספר ואין לי אוויר, ומועקה,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תמרה/גאולה שינה

תמרה/גאולה שינה ספר דיגיטלי – הוצאת Booxilla את הנובלה תמרה, התחלתי לקרוא בסקייטפארק בהרצליה, בן התשע וחצי שלי ביקש שוב להתאמן ואני מצוידת בנעלי התעלמות וקסדת האופניים...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פגישה עיוורת - או איך הכרתי את בעלי

    את אבירם היכרתי בגיל 29 וחצי. בפגישה עיוורת. הפגישה ההיא נערכה ב 1/1/97 ואנו עדין ביחד. שני ילדים נוספו ואני עדין מאושרת....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה