הבלוג של ד"ר איריס קלקא

רצה ברמת השרון

כבר שלושה חודשים אני בעסק הזה, לרוץ למועצה. זה נושף כל הזמן בעורף, ולא מותיר זמן לשום דבר אחר. רק לפני כמה חודשים הייתי התושב היקר של העלונים שמחלקת העירייה, ליתר דיוק, תושבת יקרה עם מטען מבעבע, רוצה לשנות ולא יודעת בדיוק... +עוד

כבר שלושה חודשים אני בעסק הזה, לרוץ למועצה. זה נושף כל הזמן בעורף, ולא מותיר זמן לשום דבר אחר. רק לפני כמה חודשים הייתי התושב היקר של העלונים שמחלקת העירייה, ליתר דיוק, תושבת יקרה עם מטען מבעבע, רוצה לשנות ולא יודעת בדיוק איך. אז במקביל לכל היתר אני מפזזת על המקלדת. לכתוב עוד, לתעד. אין מצב שברמת השרון תשב במועצה רק אשה אחת, כמו היום. עוד מעט זה הולך להשתנות.

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מיוני 2013

כולנו רוצים טעם של פינלנד בבתי הספר שלנו

03/09/2013

השבוע הראשון ללימודים מלווה תמיד בהתרגשות גדולה. פעוטות הופכים להיות תלמידים, ובפתח בתי הספר מתרחשת חגיגה גדולה של קבלת פנים. כך קורה שמגיע ההורה בהמשך הדרך לבית הספר, למראה שרחוק מלהיות מלבב. הורה שיסתכל על בית ספר ברמת השרון, לא יתמלא אותה התרגשות של היום הראשון. ביסודיים עוד אפשר לראות את הציורים התמימים האלה, לעיתים גם במסדרונות, ויש להם ערך עצום. וכמו בשירו של יהודה עמיחי על הרחמים ההולכים ומתמעטים עם המעבר הלאה, לכיתות העליונות, כך גם במה שקשור למשחק וליצירה בבתי הספר. אלמנט הקישוט הופך להיות נדיר, גם מוטיב היצירה ניזנח. בתמונה אחת שדליתי מבתי הספר, די אקראית, אפשר להבחין במה שמאפיין את רוב המרחב הבית ספרי. אפרוריות, שממה. יש כיתות ריקות, כמעט ריקות. תאורה מהבהבת על התקרה, וילון אפור, מזגן, ועל הקיר מערכת שעות. האם זהו הנוף הראוי לשעות רבות כל כך של שהות במרחבים האלה?


אין בית ספר שאין בו איזה מרחב כלשהו לפרטיות, שאפשר יהיה בו לשים כורסאות או כסאות או ספסלים, על מנת שתוכל קבוצה קטנה לשבת בניחותא, לפטפט. צריך ואפשר לתת צביון אישי יותר במרחבים האלה. ויש כל כך הרבה מקום ליצירתיות, לא רק של ‘יצירתיות מטעם’, כמו ההכנות המוקפדות לקראת יום כדור הארץ או כל אירוע אחר. צריך מקום שילדים ונוער פשוט יוכלו לגשת, לצייר, או לבטא את עצמם בחומרי יצירה שונים.

אנחנו נוטים להסתכל לעבר פינלנד כאל מכה של החינוך, ובצדק. אנחנו מצקצקים בשיניים ואומרים משהו כמו ‘נו, זה לא חכמה, להם יש כסף’. אז, אם בכסף שיש להם כיום מעצבים תלמידים בפינלנד ממשקי מחשב, כאלה שנועדו לצורכי משחק או יצירה, קשה להניח שבקרוב זה יהיה אצלנו. אבל בפינלנד מקדשים גם את השליטה שיש לילד על הסביבה שלו, ומעודדים ילדים להתבטא באופן יצירתי בתוך השיעורים ולא פחות מזה, במרחבים של מוסדות החינוך. ולא, לא הכל כסף. אפשר לעשות את זה אצלנו, בקרוב אפילו.

עוד מהבלוג של ד"ר איריס קלקא

הידד למועמדת, הידד למועמדות לרשויות המקומיות

בתחרות דמיונית בין כלל המועמדים לרשויות המקומיות הבאות עלינו לטובה באוקטובר השנה, לי שמור מקום מיוחד. אם יוכתר אחד המועמדים בתואר 'המועמד הנאיבי', יש לי סיכוי לא רע. אז, נכון, יש לנו במרצ מצע מושקע, של ימים ולילות של למידת...