הבלוג של יהודית קרן

באה מאהבה

אני אמא לשלושה בנים ושלוש כלות, סבתא לתשעה נכדים, פנסיונרית שמשתדלת בכל יום ויום לעשות משהו שעוד לא עשיתי, מגשימה חלום ישן לכתוב על אנשים, על חוויות ורגשות, בקיצור על החיים.

עדכונים:

פוסטים: 88

עוקבים: 1

החל מדצמבר 2016

שנים רבות אני חיה בצל הכדורגל שכל כך אהוב על ילדי. אף פעם לא הבנתי מה מלהיב בזה, אבל לקראת הגביע גם אני נסחפתי קצת.

18/05/2018

שלנו….. פתאום אני שותפה לגביע. טוב האמת שהפועל חיפה ואני קרובי משפחה רחוקים. אני האמא של אוהד, אוהד מספר אחד של הקבוצה החיפאית.

רני חי ונושם כדורגל מגיל שבע בערך, מאז שהיה בחוג כדורגל וזה לא הצליח כל כך, הוא הפך לאוהד שרוף. אני חושבת שעד היום הוא שומר יומן עב כרס בו אסף והדביק את כל התמונות הסטטיסטיקות והכתבות שאי פעם נכתבו על הקבוצה החיפאית. בילדותו בכל הזדמנות ביקש להגיע למגרש והיום אין תוכנית, כתבה או משחק שהוא מפספס.

הוא האוהד האולטימטיבי, זה שלא נוטש את קבוצתו גם בתקופותיה הקשות, והיו הרבה כאלה, גם אחרי יותר מארבעים שנה הוא מאמין ביכולת לנצח, נשאר מעריץ, אוהב, נאמן ומסור, תכונות שכל אישה הייתה שמחה למצוא בבעלה.

לאחרונה הוא הצליח להדביק את כל המשפחה בחיידק, ולקראת כל משחק יש התארגנות מסיבית בווטסאפ המשפחתי, תאומים של מי בא, איפה נפגשים ומי לוקח את מי. גם את אבא שלו הוא הצליח להדליק בהתלהבות, רק עירית ואני נשארנו אדישות, מעדיפות כמה שעות שקטות בבית על פני התלהבות במגרש.

האמת שכאשר ראיתי את צילומי הגול שהביא את הניצחון ואת השמחה בעקבותיה הצטערתי שלא הייתי שם.

שנים אני מחנכת לחברות וקשר טוב בין הילדים הכלות והנכדים, והנה בכדורגל ובעיקר הניצחון נתנו ביטוי לתוצאות.

famili

כמעט כל המשפחה שלי הייתה שם, ואלה שלא היו הייתה להם סיבה מוצדקת ומתקבלת אפילו על דעת המחמירים. כולם לבשו חולצות זהות אדומות, הצטיידו בצעיפים, שתו גוגל מוגל (זה משקה ביצים המשמש כתרופת סבתא במטבח היהודי) כדי שיוכלו לצעוק ולעודד בלי חשש לאיבוד הקול. יצאו מוקדם ואספו את כל הפזורים בדרך, מבית הספר, מהצבא, ומהעבודה, מלאו את הרכבים באנשים אופטימיים ובתקווה והאופטימיות הוכיחה את עצמה.

הגול שהכריע את המשחק והביא את הניצחון היה מאין סימן להתחלה של חגיגה שרק הודות לסרטון שיניב צילם הצלחתי להבין את העוצמות שלה. אלפי אנשים קופצים שרים מתחבקים ואפילו בוכים משמחה, שנים רבות של צפייה באו על סיפוקם.

בסיום שרו את התקווה. בשום אירוע לא שמעתי שרים את התקווה מכול הלב ובעוצמה כמו באצטדיון טדי. ממש הייתה לי צמרמורת.

מה יש בכדור ובאחד עשר שחקנים שרצים אחריו שיכולים לשגע, לעצבן ולשמח ציבור של עשרות אלפי אנשים? לשעה קלה כולם שוכחים את הבדלי המין הגזע הדת והצבע, אין פוליטיקה, אין כסף, אין מלחמות, כולם אדומים, הופכים למשפחה אחת גדולה, משפחת הפועל חיפה.

עד אחת בלילה ישבתי צמודה לטלפון עקבתי אחרי כל דיווח ותמונה, ואז הלכתי לישון מאושרת, בידיעה שכל משפחתי מחייכת מסופקת ומאושרת.

יכול להיות שהכדורגל יביא את השלום?

אם כן אני מבטיחה להתחיל ללכת למשחקים.

ועד אז, יאללה הפועל, קדימה לניצחונות הבאים.

עוד מהבלוג של יהודית קרן

תצוגה מקדימה

אביב הגיע פסח בא

לחג הפסח שמות רבים. נוסף לחג החירות, חג האביב, חג המצות, אני הייתי מציעה שם חדש, חג המעשים המיותרים. מיותר לצבוע את הבית, מיותר לנקות, מיותר לקנות מתנות ומיותר לקנות בגדים ונעלים, ואני יכולה להמשיך ולמנות עוד ועוד "מיותרים"....

תגובות

פורסם לפני 6 months

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

להיות הורים זה לא משחק ילדים

הורות - מילה קטנה המכילה בתוכה עולם ומלואו. הורות היא בכל גיל, אהבה ללא גבולות, אחריות אין קץ, דאגה בלתי פוסקת, מחויבות נצחית, לילות ללא שינה, שינוי סדרי עדיפויות, מסירות,...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה