הבלוג של יהודית קרן

באה מאהבה

אני אמא לשלושה בנים ושלוש כלות, סבתא לתשעה נכדים, פנסיונרית שמשתדלת בכל יום ויום לעשות משהו שעוד לא עשיתי, מגשימה חלום ישן לכתוב על אנשים, על חוויות ורגשות, בקיצור על החיים.

עדכונים:

פוסטים: 44

עוקבים: 1

החל מדצמבר 2016

תענוג לשבת על החוף מול הים הגדול, לראות את השקיעה ולהפליג במחשבות למרחקים האין סופיים

02/11/2017

אחרי קיץ ארוך ומתיש, לפני החורף הקר והאפור אני יושבת לי ומתענגת על הסתיו שרק התחיל וכבר עומד להיגמר.

יום קיץ חם הגיע אל סופו.

השמש שקעה ונעלמה בין גלי הים, והים בתמורה שלח משב רוח  נעים לעבר החוף שהיה גדוש בבתי קפה. סביב השולחנות הקטנים והעגולים ישבו אנשים שנשמו לרווחה ונהנו מסיומו של עוד יום חם.

sunset

גם אני ישבתי שם, מבטי נשלח לעבר האופק הרחוק ומחשבותיי נדדו לילדותי הרחוקה מעבר לים הגדול, לילדה הקטנה שהייתי פעם.

שנים רבות ומרחק עצום מפרידים ביני לבין אותה תקופה מאושרת בחיי, בה הכול היה שקט רגוע בטוח ומאושר.

הילדה ההיא, הייתה בת יחידה להוריה, הורים קצת מבוגרים, אחיינית יחידה לדודותיה, זכתה בכל האהבה ותשומת הלב של המבוגרים שבסביבתה.

היא לא הייתה ילדה מפונקת, אבל זכתה לפינוקים רבים. גופה גם היום מתמכר לזיכרון המתוק של ליטופים חיבוקים ונשיקות שהרעיפו עליה הדודות. פיה מתמלא רוק לזכר טעמי המטעמים שאמה בישלה, וליבה נמס לזכר ידו החזקה של אביה, אוחז בידה הקטנה, משרה בטחון ומעביר גלי אהבה ממנו אליה.

היא זכתה לבלות איתו הרבה, בימי ראשון, היום היחיד בו לא עבד, לקח אותה לפארק או לקרקס או סתם לטייל ולאכול גלידה, העיקר לגרום לה ליהנות והעיקר להיות ביחד.

חיוך של גאווה היה משתלט על פניו בכל פעם שהחמיאו לו על ילדתו הקטנה. מפאת גילו בחיוך הזה היה שילוב של אב גאה וסבא רך ורגיש.

החיים היו מאד פשוטים, בלי הרבה ריגושים ואטרקציות, אבל במבט אחורה זה נראה הדבר הכי נכון. זה הקנה שלווה ויציבות. זה היה מעט, אבל כל כך הרבה.

כנראה שהדברים הטובים לא נמשכים לנצח ואז כשבא המהפך הכול התהפך. המשפחה עברה לעברו השני של הים, והים הגדול הפריד בינם לביו כל מה שידעו עד אז. אולי זאת הסיבה שלמרות שהיא נהנית לראות את הים ולשמוע את רחש הגלים, היא לא אוהבת להתקרב למים. הים מפחיד, הפחד מקשה על הנשימה, הגלים מאיימים להטביע אותה, והמצולות רק מחכות לטרף.

היום היא כבר מבינה שגם אם תחצה את הים ותחזור לשם, אותו זיכרון מתוק לא קיים במציאות. החיים ההם טבעו בים ונשאר רק הזיכרון להתענג עליו.

” בבקשה, הקפה שהזמנת” – אמרה המלצרית.

קולה של המלצרית והריח הנפלא של הקפה ניתקו אותי מהזיכרונות, החזירו אותי למציאות, לשולחן הקטן והעגול שעל שפת הים ולשקיעה, בסופו של יום קיץ חם.

עוד מהבלוג של יהודית קרן

תצוגה מקדימה

להיות הורים זה לא משחק ילדים

הורות - מילה קטנה המכילה בתוכה עולם ומלואו. הורות היא בכל גיל, אהבה ללא גבולות, אחריות אין קץ, דאגה בלתי פוסקת, מחויבות נצחית, לילות ללא שינה, שינוי סדרי עדיפויות, מסירות,...

תגובות

פורסם לפני 6 months

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 12 months
תצוגה מקדימה

הדרך מהחושך לאור

סוף סוף האוטובוס יצא לדרך. הקליטה לקחה המון זמן,פקידי הסוכנות שעלו לאנייה רשמו, שאלו ובעיקר דאגו להחליף את שמותינו לשמות עבריים. אבא שלי הפך משנדור לשלמה, אמא מאיבויה ליפה ולי הוסיפי ה' ליודית ונהייתי יהודית. את האזרחות...

תגובות

פורסם לפני 5 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה