הבלוג של יהודית קרן

באה מאהבה

אני אמא לשלושה בנים ושלוש כלות, סבתא לתשעה נכדים, פנסיונרית שמשתדלת בכל יום ויום לעשות משהו שעוד לא עשיתי, מגשימה חלום ישן לכתוב על אנשים, על חוויות ורגשות, בקיצור על החיים.

עדכונים:

פוסטים: 102

עוקבים: 1

החל מדצמבר 2016

הבוקר התחיל בארבע. ככה זה כשבהמשך היום מחכה לי איזה טכנאי. אני, שאוהבת לישון עד תשע מתעוררת כמו מחלום בלהות והידיעה על “איש מקצוע” מכה בי כמכת ברק במזג אוויר סוער.

28/09/2017

ברגע הישמע המילה “איש מקצוע” מחשבות מפחידות מתחילות להתרוצץ במוחי, במוחי הפגום, כן כן, יש לי גם אחד כזה. תתפלאו אבל גיליתי שאני איזו מוטציה שיש לה שני מוחות. האחד נבון הגיוני מתפקד נפלא בכול מצב, אבל אי שם במעמקים יש איזה מוח נוסף, קטן, שנכנס לפעולה ברגע שיש סכנת איש מקצוע באזור.

כל הפחדים עושים מסיבת ריקודים אצלי במוח הקטן ההוא, המתנה ממושכת לאיש, רעש, לכלוך, נזקים לא צפויים, שלא לדבר על בקשות של “יש לך אולי סולם?” – “תביאי” – “תזזי”  – “קחי” – “תמשכי” – “תראי האם נדלק” – “תביאי בבקשה מטאטא, סמרטוט” – לא הוא לא הולך לנקות לי את הבית, היא רק שכח להביא את כל הציוד שהוא צריך. ואז עוד קפה!

bob 3

אז היום הייתה לי חוויה מתקנת שאולי הצליחה להרוג את המוח הקטן ההוא.

כבר שנתיים אני רוצה אבל מפחדת להתחיל בפרויקט של החלפת הדלתות בבית. המוח הנורמלי רוצה וזה הקטן אומר “מה את צריכה את הבלגן הזה”.

הגדול ניצח.

הזמנתי דלתות והיום הזה שהתחיל בארבע בבוקר הוא יום ההתקנה.

חשבתי שכמו כל יום עבודה גם זה המיוחד יתחיל בשמונה.

ישבתי וחיכיתי.

בתשע התקשרתי לחנות ונאמר לי שהמרכיבים מתחילים לעבור רק באחת עשרה.

למה? ככה!

בעשר וחצי התבשרתי שיש עיכוב לא צפוי והם יגיעו רק באחת בצהריים.

כל הפיוזים קפצו לי, הגיעו בריצה היישר מהמוח הקטן. זרקתי את כולם ישר על בעל החנות. זה לא עזר לי, אולי קצת הוצאתי קיטור אבל בפועל הם הגיעו רק אחרי שתים עשרה.

דימה וסרגיי, שני אחים, דומים כמו שתי טיפות מים, אותו גובה, אותה קרחת, לבושים זהה, עם מבט של רצינות, נכנסו ואני נרגעתי.

בשקט, ברוגע, ביעילות, במקצועיות, בסדר וניקיון, בהתחשבות רבה בכול מה שיש מסביבם ביצעו את העבודה. לא בקשו דבר, לא דיברו בטלפון, לא הלכו באמצע למקום אחר, דברו בשקט, סיימו, קיבלו קפה עם עוגה, הלכו ולא נראה שהיו פה.

טוב, חוץ מהדלתות שנראות מקסים. שאלתי את עצמי למה לא עשיתי את זה קודם, אבל איך יכולתי לדעת, שיש בקרבנו אנשים כמו דימה וסרגיי.

מדהימים !!! הייתי נותנת להם לנהל את העולם.

נ.ב. הבוקר כבר ישנתי עד תשע.

עוד מהבלוג של יהודית קרן

תצוגה מקדימה

על מדרגות הרבנות

תשע שנים עברו מאז אותו בוקר בו עמדתי על מדרגות הרבנות .... ולא רקדתי. רגלי היו כבדות, בקושי נשאו אותי לעבר הבאות. במסדרונות הרבנות הצטופפו זוגות רבים שבאו לקבל את הגושפנקה הסופית לפירוק חייהם המשותפים. אישור, כתוב שחור על...

תגובות

פורסם לפני 8 months

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אחרי חמישים שנה

חמישים שנה מאז שילדה בת עשרים ואחת, עם שתי צמות, ישבה לה במיטת בית החולים במחלקת היולדות, מוקפת בזרי פרחים, חייכה חיוך מאושר מאוזן לאוזן והרגישה כאילו עשתה דבר שאף אדם בעולם לא עשה לפניה. הילדה, זאת אני. ישבתי לי עם חיוך...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה