הבלוג של יהודית קרן

באה מאהבה

אני אמא לשלושה בנים ושלוש כלות, סבתא לתשעה נכדים, פנסיונרית שמשתדלת בכל יום ויום לעשות משהו שעוד לא עשיתי, מגשימה חלום ישן לכתוב על אנשים, על חוויות ורגשות, בקיצור על החיים.

עדכונים:

פוסטים: 45

עוקבים: 1

החל מדצמבר 2016

חמש עשרה שנים חלפו מאז אותו יום בו עמדנו פעם ראשונה סביב הקבר של מיקה. הימים היו ימי סוף הקיץ, קצת לפני חגי תשרי, כולם עסוקים בהכנות לחג, עולם כמנהגו נוהג ורק הטלפון שצלצל והקול שבישר על מותה שברו את שגרת ההכנות.

15/09/2017

מיקה איננה? זה לא יכול להיות, הרי היא הייתה סמל החיים, עליזה, תוססת, תמיד מחייכת, ונראה כאילו הכול קטן עליה, ואין דבר שישבור אותה.

שנים רבות לפני שהשם מיקה הפך לשם אופנתי, היא הגיעה לבית הספר שלנו, עולה חדשה מיוגוסלביה. זה היה בכיתה י’.

אני זוכרת את היום הראשון בו היא הופיעה, ילדה יפה מתולתלת עם פנים עגולות, חיוך כובש וסרט לבן ענק על ראשה. כל תנועה שלה משדרת שמחת חיים. מחייכת מנסה לתקשר עם הידיים ובודקת איך ועם מי כדאי לה להתחיל את חייה החדשים.mika

אני הייתי בין אלה שזכו להיות חברים שלה. שנינו דיברנו הונגרית וזה קירב אותנו מהרגע הראשון, רגע שאחריו באה חברות אמת ארוכת שנים למרות המרחק והקשיים שקצב החיים הכתיב לנו.

בהונגרית הסברתי לה את כל מה שהיא ביקשה ללמוד על החברים, המקום והחיים בארץ, וכאשר רצתה קצת אינפורמציה על הבנים הסברתי לה על החברויות, המסיבות, על הפגישות בחוף הים ובעיקר מה נהוג ומה לא, בינו לבינה. במסיבה הראשונה שהייתה ראיתי שהיא רוקדת צמוד עם כולם כי כך היה נהוג ביוגוסלביה. מיד נכנסתי לתפקיד “שומרת המוסר” שלה, הסברתי לה שבארץ זה לא נהוג. כמה צחקנו כשדקה מאוחר יותר היא ראתה אותי רוקדת צמוד עם שלמה שהיה אז חבר שלי.

צחקנו עד דמעות ואז היא לקחה לי אותו – בטח חשבה – “לא עם כל אחד אבל עם שלמה כן, אז הוא יהיה שלי”.

היא נראתה עוף מוזר בנוף הארץ ישראלי, הצברי, אבל היה בה משהו כובש. היא הקרינה בטחון עצמי כאחת שאומרת: תראו, אני כאן, ומהיום והלאה שום דבר לא יהיה כמו שהיה. הכול יהיה הרבה יותר טוב.

ואכן כך זה היה. היא הכניסה בנו המון תעוזה, שמחת חיים, צחוק ובילויים. היא הייתה מנהיגה מלידה. היא הייתה בכל מקום ועבור כל אחד. היא הייתה חרוצה חכמה ומוכשרת, בהמשך חייה הייתה רעיה אוהבת, אם מדהימה ואשת עסקים מצליחה, ותמיד תמיד נשארה חברה הכרי טובה שיש.

גם הצרות שנחתו עליה לא הכניעו אותה, היא דהרה קדימה לכבוש עוד גבעה עוד יעד.  אולי פחדה שלא תספיק הכול או אולי חשבה כי לעולם חוסן.

לא כך היה הדבר. למרות כל היכולות והתכונות שלה היא בסך הכול הייתה בן אדם בשר ודם.

היה לה לב זהב, לב טוב, אך הוא לא יכול לה.

עמדנו מול הקבר הטרי מסרבים להאמין, מסרבים להיפרד.

עברו חמש עשרה שנים, הקבר כבר לא טרי, אנחנו כבר מאמינים, אך עדיין מסרבים להיפרד, עדיין כואבים.

הנה שירו של יעקב גלעד שנכתב על כריכת ספר לזכרה של מיקה

מיקה 2

עוד מהבלוג של יהודית קרן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 12 months
תצוגה מקדימה

להיות הורים זה לא משחק ילדים

הורות - מילה קטנה המכילה בתוכה עולם ומלואו. הורות היא בכל גיל, אהבה ללא גבולות, אחריות אין קץ, דאגה בלתי פוסקת, מחויבות נצחית, לילות ללא שינה, שינוי סדרי עדיפויות, מסירות,...

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

גיל 17 הלא תמיד מתוק

הדלת נפתחה וקול גברי השתלט על המוזיקה הרועמת בצעקה: חברה, קנדי נרצח. הצעקה שמה קץ למסיבת יום ההולדת ה-17 שלי. בנהרייה של שנות השישים מסיבות בערבי שישי היו הבילוי האולטימטיבי...

תגובות

פורסם לפני 2 ימים

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה