הבלוג של יהודית קרן

באה מאהבה

אני אמא לשלושה בנים ושלוש כלות, סבתא לתשעה נכדים, פנסיונרית שמשתדלת בכל יום ויום לעשות משהו שעוד לא עשיתי, מגשימה חלום ישן לכתוב על אנשים, על חוויות ורגשות, בקיצור על החיים.

עדכונים:

פוסטים: 44

עוקבים: 1

החל מדצמבר 2016

אז לפני שתשאלו מה השטויות שאני כותבת ….. אגלה לכם שאלה שמות הכלבים שחיו זמן קצר בקרב משפחתנו הקטנה.

07/09/2017

לשמואל בילדותו, היה כלב זאב שענה לשם מוקי. הכלב הזה הפך לאגדה מסופרת לילדינו ומטבע הדברים הוחלט והובטח שדבר ראשון בביתנו בתמרת, עוד לפני הרהיטים החסרים נרכוש כלב, גור של כלב זאב גזעי, כמו מוקי, ונקים לתחייה את ההיסטוריה.

הבטחות מקיימים, לכן נסענו בהרכב מלא לטבעון, מקום הולדתו של ה”מוקי” החדש ותמורת מאה דולרים – שלא ממש היו מצויים בכיסנו – רכשנו את הכפיל, והחלטנו שעל מנת להשאיר את הזיכרון ההיסטורי של מוקי יחיד ומיוחד, שמו של זה החדש יהיה בישראל דייזי.

dog

הבאנו הביתה את כדור הצמר השחור והמתוק ועל מנת שלא ירגיש בודד ושלא יעונה לו כל רע הכנסנו אותו הביתה ומיקמנו אותו בקופסה, בסלון שהיה ריק מרהיטים.

לא אפרט את הלילות ללא שינה אבל מלאי יללות וגם לא ואת מספר הפעמים בהם שטפנו את הרצפה כדי להעלים את הסימנים שדייזי השאירה אחריה.

עם הזמן הכול עבר ונשכח אבל ככל שהיא גדלה, גדלה גם תוקפנותה. היא נבחה על הכול ועל כולם, וכדי שתהייה בשקט שמרנו אותה בתוך הבית. אם הצליחה לברוח הייתי אני הממונה על הלכידה. השיטה הייתה מאוד פשוטה, נסעתי עם הרכב לחפש אותה וברגע שמצאתי אותה הייתי פותחת את הדלת תוך כדי נסיעה והיא זינקה פנימה. בטח אתם שואלים למה ככה? כי ככה היא אהבה. זאת הייתה הדרך היחידה לפתות אותה לחזור הביתה.

השתדלנו למנוע בריחות ונשיכות לכן נעלנו את הבית והפכנו להיות אסירים בתוך ביתנו החדש.

הוחלט למסור את הכלבה לחווה בה יש שטח גדול מגודר, שם היא יכולה לנבוח ורצוי שגם תנשוך את כל מי שמתקרב.

נשמע כאילו הכול בא על מקומו, אבל לא.

התגעגענו לדייזי והחלטנו לנסות את מזלנו עם כלב אחר, כלב בוגר שאמצנו, גולדן רטריבר, כלב עם אופי נוח, ג’ינג’י ויפהפה. קראנו לו דוי – שניים ברומנית – כי הוא היה הכלב השני שלנו. אחרי כשנה הכיש אותו נחש, ודוי פינה את מקומו לטריי – שלוש ברומנית.

טריי היה גם גור של כלבת זאב, לא גזעי, שונה לגמרי באופיו מדייזי אבל אנחנו היינו חסרי מזל איתו לא פחות מהכלבים הקודמים. אחרי כשנתיים הוא הורעל ואנחנו שוב היינו עצובים.

החלטנו שדי, קשה לנו כל פעם להתאהב בכלב, ואז להיפרד ממנו. כנראה שלא נועדנו לגידול כלבים.

אתם מכירים את הפתגם “האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק”?

בוקר אחד מצאנו מתחת לבית כלבת קוקר ספנייל שחורה חבולה עם עיניים מבקשות רחמים עם שמונה גורים.

כלב

קראנו לה פטרו – ארבע ברומנית – טיפלנו בה טיפלנו בגורים ומצאנו להם בתים חמים ואוהבים ועוד לפני שהספקנו להגיד ברוך שפטרנו היא שוב הייתה בהריון והמליטה תשעה גורים נוספים. שוב טיפלנו שוב חילקנו והחלטנו לעקר את פטרו כי לא הצלחנו לעמוד בקצב של תוצאות חיי המין שלה.

גם הפעם לא שיחק לנו המזל. הניתוח השתבש ופטרו כמו קודמותיה הלכה לעולמה.

נשארנו רק עם הזיכרונות והסיפורים ועם האפשרות ללטף כלבים של אחרים. חבל שלא אמצנו עוד כלב, יכולנו לקרוא לו – צ’ינצ’…………

עוד מהבלוג של יהודית קרן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 12 months
תצוגה מקדימה

להיות הורים זה לא משחק ילדים

הורות - מילה קטנה המכילה בתוכה עולם ומלואו. הורות היא בכל גיל, אהבה ללא גבולות, אחריות אין קץ, דאגה בלתי פוסקת, מחויבות נצחית, לילות ללא שינה, שינוי סדרי עדיפויות, מסירות,...

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

שמחת הזיקנה

הגיל מביא עימו המון שינויים, כל יום מזמן התמודדות עם תופעה חדשה ולא נעימה, וברור שמכאן והלאה זה רק יחמיר. פתאום הסוף נראה קרוב מידי ולמרות שהלב מרגיש צעיר, הגוף מדבר שפה...

תגובות

פורסם לפני 10 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה