הבלוג של גלאדיס

מפה ומשם

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר... +עוד

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר מילים משלי ,לחלומות הקטנים שלי. כן אני אכתוב על ספרים, דברים יפים ,אוכל טוב,וברור גם על דברים שברומו של עולם, כי אם יש לי מה להגיד אז אני אגיד! כן אני מאלו שבוחרות את הדרך שלהן, גם אם הדרך לא תמיד נוחה,ומשתדלת להצמד לאמת שלי .

עדכונים:

פוסטים: 53

החל ממאי 2014

 

Our brothers

Our brothers

אני כאן בממלכה הנורדית כבר יותר משני עשורים והיום הזה יום הזכרון כל שנה מחדש מחדד לי מי אני ואיפה הבית שלי.

הזכרון, השכול והצפירה שאם לא אחפש אותה בגלגלצ אז לא אשמע, לא ארכין ראש, לא אזכור אותם.

יום הזכרון ויום העצמאות מדייקים אותי מגדירים את הזהות שאני נושאת עימי בגאווה.

 

כבר ביום שישי הרגשתי איך זה מזדחל לו, פתאום הרגשתי את העקצוצים ההם.

מישהו חכם הגדיר אותם את העקצוצים ההם כסוג של מחלה, נו אי אפשר ממש לתרגם את ההום סיק שחטפתי פתאום.

שם למעלה  טרפו לי את הקלפים שלחו אותי לכאן.

מודה באמת לא רע לי כאן, טוב לי בבית הזה אבל לי יש עוד בית והוא שם.

הלב ביום הזה, ביום שכולו זכרון רוצה להיות שם אתכם, לעמוד דקה דומיה וליטול חלק במיזם המרגש ״האחים שלנו״.

מכירים את זה שמחשבה יוצרת מציאות?

ביום שישי האחרון העליתי פוסט בקבוצת הבלוגריות של סאלונה, ביקשתי שיקשרו אותי עם אחות שכולה או אח שכול.

ביקשתי להרחיב את מעגל הזכרון, לשמוע את הסיפור שלא סופר.

הרשת עמדה  במבחן המציאות, הבלוגריות מסאלונה נרתמו לעזרה והערב החל לקרום עור וגידים.

כן גם בשטוקהולם מיזם ״האחים שלנו״ הוא עובדה.

ויוי עיני שלחה לי את מכתבה המרגש, מכתב לאח שנרצח בארוע הדמים המצמרר הזכור כאוטובוס הדמים.

למדנו להכיר את אמרי תל -אורן ז״ל בעזרת המילים, ויוי שיתפה אותנו בזכרונות הילדות שלה ושל אמרי ז״ל.

ויוי ואף חלקה עמנו את הרגע ההוא, את האימה והפחד.

תודה ויוי עיני.

חוה ברק דאגה להכיר לי את מיכל שמואלי אשר סיפרה לנו על האח שנפל בליל הגילשונים על ניב חזון הי״ד.

מיכל סיפרה לנו על ניב בן העשר שהקים מפלגה, הילד הדעתן שגדל להיות צעיר עם דעות מוצקות.

מיכל סיפרה לנו על הרגע בו דפקו על דלת ביתה, על הפגישה האחרונה עם ניב בבסיס ארבעה ימים לפני מותו, על הרגע שבו בושרה הבשורה המרה.

לעולם מלחמה אינה פתרון ותמיד צריך למצוא את הדרך לשלום כתב ניב לחבר שהתגייס, מי יתן ונמצא את הדרך, את הפתרון לשלום.

תודה לכל מי שהשתתף במעגל הזכרון אתמול בשטוקהולם.

תודה מיכל שמואלי וויוי עיני  ששיתפתן שסיפרתן את הסיפור של האחים.

תודה ליוזמי המיזם ״האחים שלנו״ 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של גלאדיס

תצוגה מקדימה

התמונות שעל הקיר

התמונות שעל הקיר בתמונות שעל הקיר מאפשרת הסופרת ציונית פתאל קופרוואסר לקורא להצטרף למסע בעקבות משפחתה ושורשיה, מסע בעקבות מורשת עתיקת יומין. ההתרחשויות ההסטוריות,...

תצוגה מקדימה

אני מתגעגעת, ברור שמתגעגעת .

אני לא ברילוקיישן ואני לא "יורדת", אני פשוט מהגרת. אני גרה בשטוקהולם בשבדיה בממלכת איקאה וולבו וממש כמו באגדות יש לנו מלך מלכה . החיים דבש בממלכה הנורדית, נשבעת לכם ! הכל...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"גלבי" - החיים הם האלוהים.

"החיים הם האלוהים".    ידעתי שיהיה לי קשה לקרוא להכיל ולהבין את  "גלבי" ספרה החדש של הסופרת המצויינת איריס אליה כהן. במהלך הקריאה הבנתי שגלבי הוא אנחנו. אני זוכרת כתבות...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה