הבלוג של גלאדיס

מפה ומשם

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר... +עוד

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר מילים משלי ,לחלומות הקטנים שלי. כן אני אכתוב על ספרים, דברים יפים ,אוכל טוב,וברור גם על דברים שברומו של עולם, כי אם יש לי מה להגיד אז אני אגיד! כן אני מאלו שבוחרות את הדרך שלהן, גם אם הדרך לא תמיד נוחה,ומשתדלת להצמד לאמת שלי .

עדכונים:

פוסטים: 53

החל ממאי 2014

SHOA

SHOA

 

ככשהמתבגר שלי שלנו היה ממש בהתהוות, החליט התוספתן להסביר לי מה זה תוספתן מהו כאב וללמד אותי שיעור על פורפורציות.

ככה בסתם יום של חול אחרי בדיקה שיגרתית בתחילתו של הריון בלי כל כאבי הראש של בחילות הקאות וכאלה, פתאום כואב לי.

הצד הימני שלי פשוט כואב, כואב מאוד.

אני מתאפקת וחושבת יאללה איתך מה את מתפנקת, אז כואב טיפה תנוחי יעבור.

אז זהו זה לא עובר.

נשבעת לכןם מזל שהקשבתי לקול שלחש לי שזה לא אמור לכאוב ככה, שעם כל הפחד מרופאים ובתי חולים חייבים עכשיו במידי להגיע לשם לבית החולים כי משהו לא טוב קורה לי.

ממש דקה אחרי התובנה הזו התקשרתי לאמא שלי, היא לא רופאה אבל מאבחנת מדהימה שקבעה נחרצות, רוצי לבית החולים זה תוספתן!

מגיעה לבית החולים עוברת סידרת בדיקות וכן כמו שאמא אמרה זה היה הוא חסר התכלית ההוא, התוספתן ואני הוכנסנו אחר כבוד לחדר הניתוח.

זה כאב, כן כאבי תופת,ריחמתי על עצמי.

אוי כמה ריחמתי ואז הם חמי וחמותי הגיעו לבקר אותי בבית החולים.

 

כואב היא שואלת אותי ?

כן כואב מאוד, את מבינה האינפוזיה המחט מכאיבה לי אני מספרת לה לחמותי.

אהה כואב לך, היא שואלת שוב ?

אני קוראת לאחות, תכף כבר לא יכאב לך.

היא מצלצלת בפעמון ואומרת ככה בשקט את לא יודעת מה זה כאב.

מה אני שואלת ?

את יודעת היא אומרת כשהגענו לאושוויץ, כשעמדנו בתור הארוך לסלקציה, כשאמא אמרה תגידי שאת בת 14 בילדים לא יגעו.

את שומעת חזרה אמי ואמרה זוכרת את בת 14.

היא ניגשה ובגרמנית מעוררת אימה שאלה לגילי ואני עניתי 18.

את מבינה היא שואלת אותי, לא יודעת למה אמרתי 18, לא יודעת מה קרה שפתאום החלטתי לחשוב לבד אבל ה-18 הציל אותי.

אז עדין לא ידעתי מה זה כאב.

לא יכולתי לכמת את הכאב להבין או לנסות להבין עד כמה זה כואב.

הערב ירד  אזרתי את כל האומץ שעוד נשאר בי את הכוחות האחרונים ושאלתי את השומרת הגרמניה איפה אמא ואברום?

איפה הם ומתי אפגוש אותם.

היא הגרמנייה הסתכלה עלי צחקה בקול, הצביעה על העשן השחור שהגיע משם ואמרה רואה את העשן השחור שם, העשן ההוא השחור הזה שם למעלה הם אמא שלך ואברום שלך.

אמרה והלכה.

השחור, העשן והריח האיום ההוא.

השקט מסביב האימה הפחד והכאב שהתפשט לו  בתוכי, אפילו אז לא הבנתי עד כמה זה כואב כאב ויכאב.

 

האחות הגיעה, חמתי הסתכלה עלי ואמרה לה המחט האינפוזיה מכאיבים לה, נכון שתכף הכאב יעלם כלא היה.

כן ענתה האחות כבר לא יכאב לך.

 

 

הכאב נעלם, כבר לא כאב לי.

 

חמותי  הסתכלה עלי ואמרה את רואה אמרתי לך הכאב שלך הוא מסוג הכאבים שנעלמים.

הכאב שלי ,שלנו כולנו הוא כאב שנשאר.

זה כואב כי אי אפשר להבין למה ואיך זה קרה.

כואב  כי ידעו ראו ושתקו.

כואב כאב וימשיך לכאוב כי העולם לא למד דבר היא הוסיפה ושתקה.

חמי שאף הוא שרד את התופת ההיא, את הפשע הבלתי מובן הזה הוסיף ואמר ולעולם לא ילמדו.

אני מקווה שאתם טועים אמרתי, מקווה שלמדנו שהבנו שנזכור ולא נשכח.

הלואי, אמרו ושתקו.

לזכרם של ששת המיליונים.

לזכרם של הסבא וסבתא של סנדרה אמלי ואדם זכרו אל תשכחו.

 

עוד מהבלוג של גלאדיס

תצוגה מקדימה

התמונות שעל הקיר

התמונות שעל הקיר בתמונות שעל הקיר מאפשרת הסופרת ציונית פתאל קופרוואסר לקורא להצטרף למסע בעקבות משפחתה ושורשיה, מסע בעקבות מורשת עתיקת יומין. ההתרחשויות ההסטוריות,...

תצוגה מקדימה

אני מתגעגעת, ברור שמתגעגעת .

אני לא ברילוקיישן ואני לא "יורדת", אני פשוט מהגרת. אני גרה בשטוקהולם בשבדיה בממלכת איקאה וולבו וממש כמו באגדות יש לנו מלך מלכה . החיים דבש בממלכה הנורדית, נשבעת לכם ! הכל...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"גלבי" - החיים הם האלוהים.

"החיים הם האלוהים".    ידעתי שיהיה לי קשה לקרוא להכיל ולהבין את  "גלבי" ספרה החדש של הסופרת המצויינת איריס אליה כהן. במהלך הקריאה הבנתי שגלבי הוא אנחנו. אני זוכרת כתבות...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה