הבלוג של גלאדיס

מפה ומשם

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר... +עוד

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר מילים משלי ,לחלומות הקטנים שלי. כן אני אכתוב על ספרים, דברים יפים ,אוכל טוב,וברור גם על דברים שברומו של עולם, כי אם יש לי מה להגיד אז אני אגיד! כן אני מאלו שבוחרות את הדרך שלהן, גם אם הדרך לא תמיד נוחה,ומשתדלת להצמד לאמת שלי .

עדכונים:

פוסטים: 53

החל ממאי 2014

01/02/2017

 

Bezalzel Smotrich

Bezalzel Smotrich

 

אז מה סמטוריץ׳ הגעת הבוקר לעמונה למחות להתנגד ואז בום טראח זרקת פצצה – פינוי עמונה יכאב כמו אונס?

קראת לזה אונס ברוטאלי.

השוות את כאב הפינוי לכאבה של אישה הנאנסת,  בוא תסביר לי בבקשה, תגידי לי לכולנו האם אתה יודע איך מרגיש אונס?

כמה זה כואב?

כן אני יודעת שאתה רגיל לזרוק לאוויר כאלה משפטים חזקים.

זה מרגיש לך כמו  לוק אט מי  איי אם דה באסט אין דה קלאס!

וואלה הכי טוב בכיתה ?

מבית הספר שלי היית עף מזמן, לקיביני מיני הייתי שולחת אותך .

איך ״המנהל״ שלך, ״מחנך״ הכיתה שלך, שר החינוך של כולנו – נפתלי בנט עוד לא אמר לך סמוטריץ לך הביתה, ככה לא מדברים בבית ספרנו .

 

בוא אני אסביר לך מה זה אונס, מה זה הכאב הזה.

בעצם איך אסביר לך?

אין מילים שיסבירו את הכאב הזה , זה כאב שלא נעלם, זה נמצא שם כל הזמן גם כשנדמה שהיא המשיכה הלאה כשהיא מחייכת.

זה כאב שהזמן לעולם לא ירפא, הזמן גם לא ימחוק את זכרון הפלישה למקומות אסורים את החדירה לגוף שהוא רק שלנו.

תסביר לי איך אתה משווה?

איך בשם האלוהים והאלים אתה משווה את הקול שזעק לא!

את הקול שנדם אתה משווה,  את העיניים שהביטו למעלה בתפילה בתחינה, את הגוף שכאב ופחד אתה מעז להשוות לפינוי עמונה?

אתה מעז להשוות הרגע ההוא שממחיש לך את כלום.

את לא קיימת,הרגע הזה שמדייק את המילים פחד ואימה ומוביל אותך לכאב הכבד מנשוא  להבנה שזהו את כלום, את לא קיימת.

אתה מבין עד כמה זה כואב?

פינוי עמונה לשיטתך יכאב כמו אונס ברוטאלי האומנם?

זה כואב עד המוות, רק המוות יגאל אותה מהכאב ואתה משווה את זה עם עמונה.

הכאב הזה הוא תזכורת עד לזוועה ההיא, לחוסר האונים ההבנה שהיא לבד  ואפילו ההוא למעלה רק מסתכל ושותק.
תסביר לי איך אתה מעז להשוות לעמונה?

אז ככה גם אם מישהי/מישהו ניסה להסביר לך בעזרת מילים איך זה מרגיש וכמה זה כואב, תכלס אין מצב שהבנת את התחושה.

אתה מבין הרגישות ממך והלאה.

אין לי ספק לא הבנת כלום.

הפנאטיות האמונה המטורפת הזו, העיוורון והאמת האבסלוטית שלך האני ורק אני צודק, כן כל זה  הוביל לטירוף הזה, למילים הרעות האלה להשוואה הבזויה הזו.

כן קוראים לזה קיצוניות .

 

רציתי לכתוב לך תתנצל מיד, תתנצל בפניי, בפני כל אחיותי הנשים בפני כל אלה שכאבו את כאב האונס, את הכאב הזה שאין לו מילים.

אל תגיד לי לא הבנת, הוצאת דברים מהקשרם, אל תגיד לי תקשורת ,אל תגיד פליטת פה.
אתה יודע מה אני לא סולחת לך, גם אם תבקש אלפי סליחות גם אם ביום כיפור תכה על ליבך ותמלמל ״על חטא״ גם אז לא אסלח לך.

 

עוד מהבלוג של גלאדיס

תצוגה מקדימה

התמונות שעל הקיר

התמונות שעל הקיר בתמונות שעל הקיר מאפשרת הסופרת ציונית פתאל קופרוואסר לקורא להצטרף למסע בעקבות משפחתה ושורשיה, מסע בעקבות מורשת עתיקת יומין. ההתרחשויות ההסטוריות,...

תצוגה מקדימה

אני מתגעגעת, ברור שמתגעגעת .

אני לא ברילוקיישן ואני לא "יורדת", אני פשוט מהגרת. אני גרה בשטוקהולם בשבדיה בממלכת איקאה וולבו וממש כמו באגדות יש לנו מלך מלכה . החיים דבש בממלכה הנורדית, נשבעת לכם ! הכל...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"גלבי" - החיים הם האלוהים.

"החיים הם האלוהים".    ידעתי שיהיה לי קשה לקרוא להכיל ולהבין את  "גלבי" ספרה החדש של הסופרת המצויינת איריס אליה כהן. במהלך הקריאה הבנתי שגלבי הוא אנחנו. אני זוכרת כתבות...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה