הבלוג של גלאדיס

מפה ומשם

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר... +עוד

אז הנה אני כאן,אבל גם שם ,ובית יכול להיות גם כאן וגם שם. גרה בשטוקהולם, כן פעם קראו לזה יורדת,ויש שאומרים רילוקיישנית,אבל אני אני גרה בכפר הגלובלי הזה,וכמה טוב גם כאן ,וגם שם. הכי הכי בעולם אני אוהבת לקרוא והמון,ואז לחבר מילים משלי ,לחלומות הקטנים שלי. כן אני אכתוב על ספרים, דברים יפים ,אוכל טוב,וברור גם על דברים שברומו של עולם, כי אם יש לי מה להגיד אז אני אגיד! כן אני מאלו שבוחרות את הדרך שלהן, גם אם הדרך לא תמיד נוחה,ומשתדלת להצמד לאמת שלי .

עדכונים:

פוסטים: 53

החל ממאי 2014

להתראות בקרוב,

להתראות בקרוב

בעידן הרילוקיישן,החלום האמריקאי,מחאת המילקי והכל יותר ירוק בדשא של השכן,קראתי את ספרה של

רויטל שירי -הורביץ להתראות בקרוב ,המאפשר לקורא הצצה לחיים עצמם לחיים “הנוצצים” שם מעבר לים.

הגעגועים לבית למשפחה,לחברה הטובה לנופים המוכרים לבית.

הוויתורים,הבדידות,הרגעים היפים,והרגע ההוא,הנקודה ההיא הרגע הזה שבו אנחנו רוצים ממש חייבים להחליט לאן,לאן פנינו?

מה חשוב יותר, ועל מה אנחנו לא מוכנים לוותר,או שכן?

להתראות בקרוב מספר את הסיפור של כולנו,החברות המשפחה,השרות הצבאי ,אהבה ראשונה הטיול הגדול ,הלימודים,המשפחה הגרעינית שלנו,והקשיים.

 ישראל שלנו,הבית שלנו עם הקשיים הפחדים,הרצון שלנו כולנו לשקט ,שלווה לרגע הזה שבו המרוץ הזה יפסק,לזמן האבוד לזמן שאינו שלנו,ואז אנחנו רואים לנגד עינינו את הדשא של השכן רואים שיגרה רגועה מעבר לים,רק לכמה שנים נסתדר קצת,נעצור את המרוץ,הזה נחווה את החיים,והזמן,הזמן יהיה שלנו.

מרוץ החיים מכריע את מיכל ודן הם מחליטים לצאת מהלחץ,מהפחד,מהקשיים,הם נוסעים לסיאטל.

רק לכמה שנים וחוזרים מבטיח דן למיכל,כן זה רק להתראות בקרוב,נתייצב כלכלית,נחווה רוגע שלווה ,יהיה לנו בית ליד האגם,ויערות ירוקים מסביב,וכן מיכל ואז,אז נתראה בקרוב בבית,מבטיח דן למיכל.

החיים הרגועים הבטחון הכלכלי,ההרגשה שבטוח כאן,החיים יכולים להראות אחרת והם נראים אחרת כאן זה לא שם.

האם כל הטוב הזה,כל המילקי המתוק הזה מפצה על הרגשת הבדידות של מיכל?

האם הירוק שמסביב משכיח את הגעגועים למשפחה,לחברת הנפש,לבית לנופים,כן לכל מה שעזבנו וההבטחה שנתראה בקרוב, ומתי זה בקרוב?

משבר האמון,התחושה הקשה של אני מוותרת,ומה איתי,גם אני רוצה,אני לא רוצה רק להיות לצידך,רוצה לצמוח להגשים את עצמי .

הילדים שהם כל עולמה,הילדים שגדלים להיות חלק מהבית החדש הבית הזמני שלה, אך הבית שלהם של ילדייה,וההחלטה,ההחלטה הקשה לעשות לעצמך.

החזרה לארץ המפגש עם הבית שהיה הבית שיהיה,הגעגועים לילדים,המפגש עם האקס המיתולוגי.

להתראות בקרוב ,הנה הקרוב הגיע הוא כאן.וגם זה לא קל.

מיכל נקרעת בין העולמות,הבתים העבר,ההווה והעתיד ,איזה עתיד היא מאחלת לעצמה?

האני שלי,ההגשמה העצמית והכמיהה לבית לבית שהיה לבית שיהיה,לאן  החיים מובילים את מיכל הפעם?

להתראות בקרוב הוא ספר המעמיד את תרבות הרילוקישן במבחן המציאות,המציאות שאינה תמיד יערות עד אגמים ונופים מרהיבים,המעבר למדינה זרה מציבה אותנו גם בפני קשיים,התמודדיות,וגעגועים.

מצאתי את עצמי מזדהה עם מיכל  אין ספור פעמים,גילוי נאות גם אני לא גרה בארץ עזבתי מסיבות כאלה ואחרות,כן לגור בארץ אחרת לעזוב את אזור הנוחות,זו חוויה מעשירה ומעצימה.

למדתי רבות על עצמי,למדתי שחברות היא דבר שביר,למדתי להכיר חברים חדשים ויותר מכל למדתי ליישם הלכה למעשה את תאוריית חצי הכוס המלאה.

יצרתי לי קרקע חדשה,ניסיתי לטעת שורשים האמת אני עדין מנסה,וממש כמו מיכל בסופו של כל ביקור מולדת אני עדין אומרת להיתראות בקרוב.

אגם מים

עוד מהבלוג של גלאדיס

Thumbnail

התמונות שעל הקיר

התמונות שעל הקיר בתמונות שעל הקיר מאפשרת הסופרת ציונית פתאל קופרוואסר לקורא להצטרף למסע בעקבות משפחתה ושורשיה, מסע בעקבות מורשת עתיקת יומין. ההתרחשויות ההסטוריות,...

Thumbnail

אני מתגעגעת, ברור שמתגעגעת .

אני לא ברילוקיישן ואני לא "יורדת", אני פשוט מהגרת. אני גרה בשטוקהולם בשבדיה בממלכת איקאה וולבו וממש כמו באגדות יש לנו מלך מלכה . החיים דבש בממלכה הנורדית, נשבעת לכם ! הכל...

תגובות

פורסם לפני 5 years
Thumbnail

"גלבי" - החיים הם האלוהים.

"החיים הם האלוהים".    ידעתי שיהיה לי קשה לקרוא להכיל ולהבין את  "גלבי" ספרה החדש של הסופרת המצויינת איריס אליה כהן. במהלך הקריאה הבנתי שגלבי הוא אנחנו. אני זוכרת כתבות...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים