הבלוג של ספרים נעים וטעים!

joyisjoy

כל מה שנעים, כל מה שטעים וכל מה שספר (כמעט) אני אוהבת. ברוכים הבאים לבלוג הפנאי והתרבות שלי. בשאר הזמן אני מאמנת בשיטת סאטיה וכותבת על זה בבלוג האישי שלי - 'היר-הורים'. נתראה.

עדכונים:

פוסטים: 27

החל מדצמבר 2014

“תצאו לעוד שעה, ואל תחזרו דקה לפני, ברור?!” שאג לעברנו בכעס. הקול שלו מתגלגל במורד חדר המדרגות.

איזה בושות.

“לא רוצים!” עניתי בשם כולם ובשם בכורתי, שואבת ביטחון מאחיי שעמדו מאחוריי. מצפים שאגן עליהם. זו לא רק אני, זה הקול שלכולנו. “משעמם לנו בחוץ…” הוספתי ברפיון. מנסה לטשטש את חוצפתי הקודמת.

הוא לא יעז.

בשתיקה הרגעית שהשתררה בחלל הרגשתי שחציתי קו אדום. הרגשתי את הפחד מסמר את שערות עורפי ומיהרתי לכיוון החדר החדש שלי, להתחבא שם עד יעבור זעם.

“מה אמרת?” אבא טרק את הדלק ודלק אחריי במהירות מפחידה. “איך דיברת אליי?!”

פרצופו עטה מבט מטורף” (מעטיפת הספר).

ככה זה, הוא לא מתחנף הספר הזה. או נעים. או עוטף ומנחם.

בכל זאת סיימתי לקרוא אותו תוך ארבע שעות כולל לא מעט עצירות לטובת הדילמה להפסיק או להמשיך. אי אפשר להפסיק לקרוא אותו.

זה סיפור של ילדה עם עיניים פקוחות שחווה אלימות בכל ממד ואופן שאלימות יכולה להתבטא באמצעותם ולא מסיטה את המבט.

ככה בדיוק גם עובר הסיפור לקורא. יש חלקים שממש קשה לקרוא, מצאתי את עצמי בוכה מול התיאורים. רגעים מסוימים ממש יכולתי לשמוע את ההתרחשויות. הסיפור והסיטואציות כל כך קרובים וכל כך מכאיבים שמצאתי את עצמי חסרת אונים לפחות כמו מיה גיבורת הספר, כשהיא שואלת את עצמה איפה אמא?!

זה סיפור של ילדה, ששואלת שאלות ובוחרת. 38 פרקים בחייה של מיה מרגע לידתה ועד היום.

***

“רק על הקווים.. אמא רק אל תגידי שאת שותקת בגללי” זוכרים?

אני זוכרת כמה התשדיר העציב אותי כילדה, לזמן מה היה עיסוק שוטף בנושא ילדים מוכים ופתאום זה נעלם.

בנושא זה כותבת הספר עדי ליניאל משתפת:

“לא סתם בחרתי בנושא הזה לספר.
גדלתי בתקופה שבה חינוך נוקשה ואלים היה מקובל ופופולרי.
״חוסך שבטו שונא בנו״ היה ביטוי ששמעתי הרבה בבית הספר.
והנושא הזה, של אלימות במשפחה, כמו גילוי עריות, כמו אלימות נגד נשים, כמו אונס,
הוא נושא שאנשים לא אוהבים לדבר עליו, לשמוע אותו או לדעת על קיומו.
הוא מאותם נושאים שלא מדברים עליהם אבל הם קיימים.
כמעט בכל מקום.
והרבה ילדים מסתתרים גם היום בצללים, מתפללים ומחכים שזעם הוריהם יעבור
למענם ולמען בני דורי, שסבלו וחלקם עדיין סובלים מפגיעות העבר,
החלטתי לכתוב על הנושא הכאוב הזה ולהעלות אותו למודעות.

חשוב שהורים יקראו את הספר הזה, שיסתכלו במראה ברגע של כעס מול הילשים וישאלו את עצמם אם זה באמת מה שהם רוצים או שזו תוצאה של משהו אחר.

הוא לא מתחנף הספר הזה. בשום שלב. זה הופך אותו למה שהוא, ספר אמיתי שמשאיר משהו ממנו אצל הקורא.

***

ניתן לרכוש את הספר גם בעותק דיגיטלי באמצעות הקישור: http://www.adilinial-princess.com/

וניתן לשמוע את עדי מקריאה חלק מהספר כאן.

princess

‘נסיכה של אבא’ – עדי ליניאל,

256 עמ’,

הוצאת ניב.

עוד מהבלוג של ספרים נעים וטעים!

תצוגה מקדימה

מה עושים מבוגרים באמצע החופש? שוברים שגרה - ימה ספא יין וצימרים בזכרון

תתארו לכם באמצע יום יפה, פשוט ככה באמצע יום יפה, שלהי יולי, נכנסנו לאוטו עם מזוודונת ויצאנו לצימר ללילה בזכרון. "ימה – ספא יין". ...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

טובארי – השתנות מתמדת, להקת סנקאי ג'וקו (יפן)

בשירה היפנית מציינת המילה "טובארי" את המעבר בין יום ללילה. אני ראיתי את המופע בצהרי יום שישי. טובארי היה מעבר דומה עבורי, מרחובות תל אביב לגלקסיה אחרת. התמונה הראשונה במופע נקראת 'מאין ללא גבול'. הדקות הראשונות של המופע כל...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

סודו של הבעל/ליאן מוריארטי

ובכן, יש לי הכבוד והעונג להשתייך לקהילת ה"ספר הסגול" של כנרת זמורה-ביתן, שחבריה מקבלים לידיהם ספרים שטרם יצאו לחנויות לטובת קריאה, סקירה וחוות דעת. זו הייתה לי חוויה מיוחדת, מפני שלראשונה בחיי קראתי ספר מבלי שיהיה לי אפילו...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה