הבלוג של נעה יעקובוביץ jobs4mom.co.il

jobs4mom עבודות שאוהבות אמהות

בחיים הקודמים שלי, לפני שתם האפרוחה נולדה, יריתי לכל הכיוונים. למדתי כלכלה, עבדתי כקופירייטרית, השתתפתי בקרבות זירה של איגרוף תאילנדי, הוצאתי לאור ספר, עשיתי תואר שני בקולנוע וכתבתי ביקורות טייק אווי בעכבר העיר. עם... +עוד

בחיים הקודמים שלי, לפני שתם האפרוחה נולדה, יריתי לכל הכיוונים. למדתי כלכלה, עבדתי כקופירייטרית, השתתפתי בקרבות זירה של איגרוף תאילנדי, הוצאתי לאור ספר, עשיתי תואר שני בקולנוע וכתבתי ביקורות טייק אווי בעכבר העיר. עם התרחבות האגן, הזמן שלי התכווץ והחלטתי שהגיע הזמן להתמקד בדבר אחד. אבל חשוב באמת. אז הקמתי ביחד עם אפי הזנפרץ (שלא יכולתי לבקש שותפה טובה ממנה) את jobs4mom.co.il- אתר שמחבר בין אמהות לבין עבודות שמתאימות להם ומציע משרות ידידותיות למשפחה. אם תשאלו מה החזון שלנו, נגיד שאנחנו רוצות לשנות את שוק העבודה בישראל, להביא לאיזון בין הבית לעבודה. כן, אנחנו יודעות שמדובר כאן במהפכה וכן, אנחנו מאמינות שמי שהגיע/ה לקרוא את השורות האלה, יכול/ה להיות חלק ממנה. לטובת כולנו.

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מפברואר 2012

“אם היו לי ילדים, הייתי רוצה שהם יהיו לידי עכשיו”, אמרה אפי, שותפתי למיזם jobs4mom, שכבר כמעט שנה נקראת בפי “אשתי”. באותם רגעים בדיוק חזרנו מהמרחב המוגן, אחרי אזעקת הבוקר בתל אביב. אפי היתה נרגשת מהמצב ואני גיליתי אדישות מה. אפילו לא התקשרתי לגן- אני סומכת עליהן שם.

- אז לא היית באה לעבודה? אני מקשה ואפי עונה שאולי לא. – אבל אי אפשר לא לעבוד, אני מתעקשת ואפי ממשיכה: “כעצמאית, יש לי את האופציה לבחור”. אם היתה יודעת שיש סיכוי שיפטרו אותה, אולי המצב היה אחר.

“הפחד שלי היה גורם לי להגיד-אלוהים אדירים-אני חייבת לראות אותם”, מסבירה אפי, “אולי הייתי הולכת לעבוד ליד הגן בבית קפה”.

- ונגיד שאפילו היתה לך חברה בקומה מעל הגן והיית יושבת אצלה, אני חופרת, אז את יודעת שאת לא יכולה לקפוץ “לרגע” לגן ולראות את הילדים באמצע היום. הם ירצו לבוא איתך, את תבלבלי אותם.

“לא חשבתי על זה עד הסוף”, מודה אפי, “לא חשבתי על מה שנכון. רק על זה שבאותו רגע קטן ומסוים, הייתי רוצה להיות שם.”

הצבע האדום/מבצע/מלחמה שעדיין העסיקה אותנו בשבוע שעבר הוציאה את כולנו מאיפוס- מי יותר מי פחות. וכולנו אמרנו שאנחנו לא מקנאות באמהות מהדרום, שחוות את הפחד והאימה בעוצמות פי כמה וכמה מאשר אנחנו.

אני יודעת שלי, אישית, זה הפריע בוודאות למהלך העבודה. ברגע שהיתה אזעקה וברגעים שאחרי- שלא לדבר על היום של הפיגוע שהתרחש ממש כאן מתחת לאף- המחשבות שלי נדדו למקומות אחרים ונאלצתי לסיים את העבודה בשעות מאוחרות יותר מהרגיל. חצי אוזן הקשיבה לחדשות במקביל, והראש שלי היה עמוס בדאגות ותהיות. מנגד, היו רגעים שהעבודה היוותה בשבילי מפלט. מקום שבו אפשר וצריך ורצוי לחשוב על דברים אחרים לגמרי. בצבעים אחרים לגמרי. ושמחתי מאוד שיש לי את המקום הזה.

ביני לבין עצמי תהיתי אם העובדה שאני אמא, גרמה לי להיות מעורבת יותר מבחינה רגשית, ולראש שלי להיות טרוד יותר מאשר מישהי אחרת אחרת – רווקה. עצמי ענתה שכן. אבל היא אמרה גם שזה לא באמת משנה אם אני גבר או אשה- גם לבן הזוג שלי נפל הלב לתחתונים (ציטוט שלו, לא נגעתי), כשהיה עם האפרוחה בזמן האזעקה הראשונה. הוא זה שדאג לקחת את הקטנה למרחב המוגן בפעם השניה וגם זה שהתקשר לגן לוודא שהכל בסדר.

לא נעים להיות תחת אש, איזו הפתעה, שגרת העבודה משתבשת. לא אמרתי שום דבר חדש, אבל היום, כשכבר קצת שכחנו ממה שהיה ממש לפני שניה, אני חושבת ששני הצדדים צריכים להיות שותפים לכל משבר בחיים, שיש לו איזשהו קשר לילדים. וזו לא חייבת להיות מלחמה.

נכון שמבחינה רגשית, יש תמיד את הצד שמתרגש יותר (לא בהכרח הצד שלנו, הנשים) אבל מבחינה מעשית, גם כשהילד חולה, יש איזשהי ציפיה מקובלת שהאשה תיקח על עצמה את האחריות בנושא. שהיא תזיז ותבטל את מה שנמצא כבר בתוך סדר היום שלה, ואני חושבת שהגיע הזמן לשים לזה סוף ולקחת אחריות משותפת.

נכון, חלק גדול מאיתנו מרוויחות פחות ועובדות בעבודה פחות תובענית, אבל השאלה היא לאן אנחנו רוצות להגיע. אם לא ניקח לעצמנו את האפשרות לפרוץ גבולות ולשאוף ליותר – להרוויח יותר / לעשות משהו שאנחנו אוהבות / לשנות מקצוע – לא בטוח שמישהו יתן לנו אותה. בנוסף, בהשתלטות שלנו על הפינה של הילדים, אנחנו קובעות בעצמנו מעורבות נמוכה יותר של האבות בתהליך הגידול. וזה כן קצת בידיים שלנו, כמו עוד הרבה דברים.

שלא נדע מלחמות ומבצעים והלוואי שהדיונים שלנו ישארו באמת בפינה של העבודה וגידול הילדים. אבל בימים רגועים, כשזה אפשרי, שווה להקדיש לכך מחשבה מעמיקה.

*הכותבת היא מייסדת ומנכ”ל jobs4mom.

עוד מהבלוג של נעה יעקובוביץ jobs4mom.co.il

תצוגה מקדימה

כן, אני אמא!

"את מתכננת לעשות ילדים?" שאלו אותי בראיון עבודה לפני כחמש שנים. בנחרצות עניתי שמה פתאום (!) ועמוק בלב חשבתי, שאיזה מזל שאני לא רוצה ילדים (נשבעת שבאמת האמנתי בכך), כי אחרת בחיים...

תצוגה מקדימה

עבודות שמשגעות אמהות

אהאהאהאהאה! זה מה שבא לי לעשות. לעמוד באיזו קרחת יער נטושה ולצרוח מאושר. רגע אחר כך בא לי לבכות ולעזוב הכל. רופא- או כל בן אדם אחר עם קצת הגיון בריא-...

תצוגה מקדימה

חמישה טיפים לעצמאית

אני כותבת את הפוסט הזה מסיאול. כן, כן, זו שבקוריאה. את הבוקר ביליתי בנסיעה ברכב עם שלוש ילדות צורחות ברכב, היו שם עוד הורים,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה